כאב פטלו-פמורלי, Patello-femoral pain syndrome , מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לכאבי ברכיים בקרב רצים ברמות שונות. הכאב נקרא על שום מיקומו במפרק הפטלו-פמורלי, דהיינו במפרק שבין פיקת הברך לעצם הירך (Patella – פיקת הברך, Femur – עצם הירך)
מאת:דר עמית מור, דר אבי אלבז ואלון פרסי
פיקת הברך מחוברת בצידה המרוחק ממרכז הגוף (הדיסטלי) לעצם השוק (Tibia) באמצעות גיד הפיקה ובצידה הקרוב למרכז הגוף (הפרוקסימלי) לשריר הארבע ראשי. הפיקה נעה על גבי מסילה המיועדת לה אנטומית, בקצה המרוחק של עצם הירך. מנח הגפה, שליטת שרירי האגן ופעילות השריר הארבע ראשי, הם שיכתיבו את תנועתה. כאשר אחד מהם נפגע, הופכת תנועת הפיקה מתנועה חלקה בתוך תחומי המסילה לתנועה הנוגעת בדפנות, או מעמיסה עליהן סימפטומים.
הכאב יורגש בדרך כלל בקדמת הברך, ב"עומק" הפיקה או בהיקפה. לרוב תחל תחושת כאב בזמן הריצה, אך ככל שחולף הזמן והבעיה נעשית יותר כרונית, יורגש הכאב גם בחיי היום יום. פעולות הגורמות לעומס על פיקת הברך – ריצה במדרון או בעליה כמו גם ירידה וטיפוס במדרגות, עלולות להחריף את הכאב וככל שהבעיה מחמירה, עלול הסובל לחוש בכאב גם במנוחה – בנהיגה, בעבודה ובישיבה בקולנוע (Movie goers knee ).
למפרק הירך, לחולשת השריר הארבע ראשי ולשרירים המייצבים את האגן בזמן פעילות יש השפעה רבה על הופעת הסימפטומים. השריר הארבע ראשי הוא שריר דו-מפרקי העובר במפרק הברך ומתחבר לעצמות האגן. משמעות הדבר היא כי כל שינוי בזווית הירך תשפיע באופן ישיר על מיקום הפיקה והכוחות העוברים בה. היות שהפיקה ממוקמת בתוך גידו של השריר הארבע ראשי, קיימת חשיבות רבה לאופן פעילותו וחוזקו בייצוב הפיקה בזמן פעילות, שכן תנועתיות יתר של הפיקה עלולה לגרום לכאב.
שרירי האגן (השרירים הגלוטאליים) מייצבים ומניעים את מפרק הירך ולפיכך ליקוי בייצוב האגן עלול להביא להפחתה בשליטה השרירית סביב הברך וכתוצאה מכך לגרום לכאב פיקתי בפיקת הברך.
את הגורמים להופעת הבעיה ניתן לחלק לגורמים מבניים וגורמים שריריים, הקשורים כמובן אלו באלו.
הגפה התחתונה הינה שרשרת מפרקית תנועתית (kinetic chain ). כל שינוי במנח השרשרת התקין יגרום לשינוי במעבר הכוחות ועל מסלול הפיקה בתוך תעלת הפיקה.
שינויים שכאלה יכולים להיות:
1. השטחה ו"נטיה פנימה" (פרונציה) של כף הרגל .
2. ולגוס בברכיים ("רגלי X ") – תופעה הנפוצה יותר אצל נשים בשלל רוחב האגן. והגמישות הגבוהה לעומת גברים.
3. סיבוב חיצוני של עצם הטיביה (עצם השוק).
כל אלה למעשה מהווים חלק מאותה תופעה של "קריסת" הברך פנימה, מה שגורם למשיכת הפיקה לצד החיצוני של הברךבמסלולה (לטרלית).
גורמים שריריים:
1. "חולשה" וחוסר שליטה בשרירי האגן ובשרירי הירך.
2. חולשה וחוסר שליטה של השריר הארבע ראשי – חולשה וחוסר שליטה בשרירים אלו מביאה לכך שהכוחות המושכים את הפיקה לצידה הפנימי של הברך, חלשים מדי ועל כן היא עלולה לנטות החוצה במסלולה.
3. קיצור שרירים באספקט האחורי של הרגל (המסטרינג ושרירי הסובך). קיצור זה הינו לרב תגובתי לבעיה ונובע מהגנה של אותם שרירים על הברך, אך למעשה הוא מעלה עוד יותר את העומס על הפיקה.
גמישות יתר (היפר-לקסיטי) הינה גורם נוסף ונפוץ מאוד שראוי לציין בהקשר של תסמונת הכאב הפטלו-פמורלי. גמישות יתר קיימת בשני המינים, אך נפוצה משמעותית בנשים. הן הגורמים המבניים שצוינו לעיל והן החולשה וחוסר השליטה השרירית, קשורים עם גמישות יתר ועל כן הכאבים הפטלו-פמורליים נפוצים מאוד בקרב אנשים בהם קיימת גמישות יתר.
התסמונת הפטלו-פמורלית הינה בעיה כרונית וכל התעלמות ממנה והמשך פעילות ללא טיפול רק יגרמו להחרפת הבעיה. כמו כן, לשליטה בשרירי האגן והארבע ראשי והיכולת לתרגלם בצורה פונקציונאלית (היינו, בסביבה הטבעית ובפעולות השיגרה) חשיבות מרכזית בשיקום ובמניעת "הדלקה" חוזרת של הבעיה.
תרגיל הרמת אגן עם מערכת אפוס לחיזוק שרירי חגורת האגן ושרירי הירכיים
יש להקפיד על:
1. נעל ספורט מתאימה – מנעל שונה גורם לזוית שונה של כף הרגל והגפה. לאנשים שונים מתאימה נעל שונה. רבים מהסובלים מהבעיה הינם אנשים בעלי גמישות גבוהה, אצל אלו יש לוודא גם שהנעל הינה יציבה ולא רכה על מנת לא להכניס אלמנט נוסף של אי יציבות לגפה ולמפרק הברך.
2. מנח הכיסא, הכידון וטכניקת רכיבה – במידה והבעיה קיימת אצל רוכבי אפניים יש להיוועץ עם פזיותרפיסט או גורם מקצועי אחר המתמחה ברכיבת אפניים ולבדוק את תצורת האפניים וטכניקת הרכיבה.
3. עבודה על שיפור הפרופריוספציה והשליטה העצבית-שרירית וכח בשרירי האגן (גלוטאליים) ובשריר הארבע-ראשי – באמצעות עמידה על משטחים לא יציבים ותרגילי כח
4. אפוסתרפיה – האפוסתרפיה מאפשרת הבאה של הברך הבעייתית וכל השרשרת המפרקית למנח נכון, תוך הפחתת הכאב וחלוקת עומסים שווה. אפוסתרפיה מאפשרת ע"י הכנסת אי יציבות קלה בהליכה עם מערכת אפוס לתרגל את שליטת השרירים באגן, בפיקה, ובגפה כולה.
5. פיזותרפיה – הפזיותרפיה תעבוד בעיקר על שיפור השליטה והכח השרירי, יחד עם עבודה על קירור, הורדת הדלקת והדרכת המטופל לתרגול ועבודה נכונים
6. קירור אזור הפיקה לאחר פעילות – התסמונת הפטלו-פמורלית הינה בעיה כרונית. על מנת "לקררה" ועל מנת להפחית ככל שניתן את חזרתה מומלץ לקרר את הברך (וגם את הברך השניה) באמצעות "קולד פק" על מגבת למשך עשר דקות לאחר כל פעילות גופנית (לא מומלץ לקרר מעבר ל- 10 דק' ברצף).
7. תרופות אנטי דלקתיות – במקרים מסוימים לאחר התייעצות עם אורטופד, מומלץ לקחת תרופות אנטי דלקתיות לתקופה קצרה, התרופות יטפלו בדלקת ובספטומים. אי טיפול בגורם עצמו יגרום לחזרת הבעיה
8. גובה\מרחק כיסא – הן בנהיגה והן במקום העבודה יש לוודא שזוית הברך בישיבה כהה מ- 90 מעלות, על מנת לא להביא לעומס נוסף על הפיקה
9. אחריות – אופיה הכרוני של התסמונת הפטלו-פמורלית מביא לכך שמספיק אירוע משמעותי אחד על מנת "להדליק" את הבעיה פעם נוספת. כל העמסה על הפיקה והגוף שהינה אקססיבית ביחס למסלול האימון הרגיל (סחיבת מסע כבד, אימון או תחרות אינטנסיביים מאוד) עלולה לגרום לחזרת הבעיה. יש להכיר את מעטפת הפעילות, "להקשיב" לגוף ובמידה והבעיה צצה בשנית מומלץ להגיב בהקדם.
אתר אפוסתרפיה – apostherapy
אלון פרסי
אלוף ישראל 3 שנים ברציפות ב400 מטרים משוכות בין השנים 1997-99
פיזיותרפיסט, BPT מומחה אפוסתרפיה ספורט
מפתחי שיטת האפוסתרפיה, רופאים וחוקרים בתחום הביומכניקה ורפואת הספורט
דר' עמית מור
דר' אבי אלבז
קישורים: רפואת ספורט, ריצה
