מה זה פליאו? מקור המילה מהשפה היוונית: פלאיוס – ישן, וליתוס – אבן. זהו שם של תקופה בהיסטוריה, תקופת האבן הקדומה התחומה בין לפני 2.6 מיליון שנים לבין התקופה המודרנית של פרק זמן זה עד לפני 11,000-20,000 שנים.
זו תקופה ארוכה מאד שבה התרחשו באדם שינויים גנטיים רבים. משך ההסתגלות לשינוי של גן אחד אורך 25,000 שנים. מה שאומר גם שמכיוון שרוב השינויים התזונתיים שעברנו כאדם המודרני התרחשו ב- 10,000 השנים האחרונות, עדיין לא הושלמו תהליכי ההסתגלות הגנטיים, ולרוב המזונות איננו רגילים והמזונות שאנחנו אוכלים כיום לא מתאימים לנו. מצד שני, לא כל מה שהאדם הקדמון-הפליאוליתי אכל, טוב לנו.
לא לכל אחד
נשאלת השאלה, למי תזונת הפליאו הזו טובה? התשובה היא – לא לכולם. כשיטת דיאטה להורדה במשקל, התזונה הזו איננה מתאימה במיוחד מכיוון שהיא כוללת בשר עתיר בשומן שעלול לגרום למחלות בדומה לדיאטת האטקינס, שידוע עליה שהיא עלולה לגרום למחלות לב וכלי דם.
בנוסף, בתקופת האבן הראשונה לאדם הפליאוליתי לא היתה אש והוא לא חימם, לא טיגן ולא צלה בשר ודגים. ידוע לכל שבתקופתנו לאכול מזונות כאלה מבשר נא זה מאוד לא מומלץ.
כשיטת תזונה לספורטאים, בעיקר בספורט תחרותי, התזונה הזו לא מתאימה משום שאין היא כוללת מספיק פחמימות. האדם הפליאוליתי לא היה ספורטאי. הוא היה צייד, מלקט ודייג. לעתים, בעיקר במסעות צייד, הוא עסק בפעילות רצופה במשך מספר ימים ללא אוכל. לנו, הספורטאים, שיטת תזונה כזו לא מתאימה.
כשיטת תזונה התומכת בפעילות גופנית להרזיה, התזונה הזו עשויה להתאים בשינויים קלים. העופות של פעם היו קטנים ורזים ללא כמויות השומן שיש לעופות ולבקר המגודלים על ידי האדם כיום.
הדגים שהזינו את האדם הפליאוליתי היו קטנים ונאכלו ביחד עם העצמות שלהם, שהיוו מקור הסידן שלהם. בחפירות הארכיאולוגיות במערת האדם הקדמון בכרמל התגלו עצמות דגים.
בבדיקת עצמותיו של האדם הקדמון שהתגלו במערה, התברר כי גובהו היה 130 ס"מ, גילו 27 שנים, מבנה גופו מוצק ועצמותיו עבות. אנחנו כיום גבוהים 35-45 ס"מ יותר וחיים 84 שנים בממוצע.
האגוזים של היום גדלים על עצים מהונדסים גנטית, שמניבים עד פי עשרה יותר אגוזים מאשר בעבר, מה שמשנה את המבנה התזונתי שלהם: פחות ויטמינים (לדוגמה ויטמין C) ופחות חלבונים. גם הפירות של היום גדולים ועתירי קלוריות יותר מאשר בעבר.
הירקות של היום, מהונדסים גנטית אף הם, הרכבם התזונתי שונה, והם לא היו קיימים בתזונת האדם הקדמון בתקופה הפליאוליתית. קיימות עדויות לליקוט שורשים וזרעים, לאכילת עלים של צמחים שהאדם המודרני כמעט ואינו נוגע בהם, ולאכילת פירות בתקופה הקצרה שבה היו על העצים לפני שהציפורים אכלו מהן ולפני שנרקבו ונשרו מהעצים.
בטוח שלא היו קיימים שייקים של עלים ירוקים ושל פירות כפי שהם פופולריים כיום. המיתוס כאילו האדם הפליאוליתי לא נגע בחלב גם הוא לא נכון. האדם הזה ידע להגיע לחיה שזה עתה המליטה לחלוב אותה ולשתות חלב טרי שאך זה נחלב.
לא היו קיימים מוצרי חלב נוספים. עובדה נכונה היא שהכמות שהוא שתה היתה מועטה, אולם הוא לא נמנע משתיית חלב. מחקרים מראים שהתזונה הפליאוליתית המקורית הכילה 35% חלבון מהחי מחיות שניצודו, מדגים ביצי ציפורים או מעופות שניצודו, ו- 65% עלים, צמחים, שורשים, פירות, אגוזים וזרעונים.
כתבות נוספות בנושא
> איך נבטיח לעצמנו ביטחון תזונתי?
> תזונה פליאוליתית: לאכול כמו האדם הקדמון – חלק א'
> תזונה פליאוליתית: לאכול כמו האדם הקדמון – חלק ב'
כמובן שלא היו אז החיטה או הקטניות שבויתו לפני 7,000 שנה, לא היה תפוח אדמה שבוית לפני 4,000 שנה, אורז שבוית לפני 3,000 שנה וסוכר לבן או חום שבהפקתם החלו רק לפני 350 שנה.
נוסיף על כל זה את העובדה שכיום האורז ברובו לא מלא, החיטה דלת סיבים ועשירה בגלוטן, כל אלה לא נאכלו על ידי האדם הפליאוליתי. וכמובן לא היו שמנת, חמאה, מרגרינה וממתיקים מלאכותיים.
למי זה יכול להתאים?
תזונת הפליאו יכולה להתאים לחולי סוכרת בשינויים קלים (הוצאת השומן מן התפריט) משום שהיא עמוסה בחלבונים ומועטה בפחמימות. כפי שידוע לגורמי הרפואה כיום, בין התקופה הפליאוליתית לבין זמננו, התווספו לתזונת האדם כ-1,400 קלוריות ליום מפחמימות ריקות: סוכר לבן, אורז לבן, קמח לבן ותפוחי אדמה לבנים, כלומר "ארבעת הלבנים".
מכיוון שלא עבר מספיק זמן כדי לבצע תיקונים גנטיים ביכולת העיכול של המין האנושי את דברי המזון החדשים, גרמנו במלוא בטננו למחלת הסוכרת להרים את הראש.
לחולי מחלות לב וכלי דם ויתר לחץ דם, הבשורות הפחות טובות הן שיתכן שתזונת הפליאו, מרובת השומנים הרוויים משומן מן החי, מחלב ומשמן הקוקוס, ומחמאת הקקאו, עלולה להעלות את גורמי הסיכון ולהחמיר את המצב הבריאותי.
לסיכום, תזונת הפליאו לא מתאימה לכל אחד. הסיכוי למצוא מזונות הדומים לאלו שהיו על פני כדור הארץ בתקופה הפליאוליתית נמוכים למדי.
לעומת זאת, ראוי לציין שלעומת מה שקורה לתזונה הממוצעת כיום, תזונת הפליאו במתכונתה הנוכחית ובשינויים קלים עשויה להיטיב עם האוכלוסייה, אם שומרים על כללי תזונה פשוטים.
אחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
רוצים לשאול את יאיר קרני שאלה? שילחו לו לדוא"ל זה:
[email protected]
כמה שטויות במאמר אחד…ועצוב שאלו תזונאים מדופלמים…. אני אוהב במיוחד את המשפטים…ידוע לכל…ברור ש… בלי שום הפניה להוכחה מדעית…בקיצור יאיר קרני…תזונאי אתה לא….
זה המאמר עם הכי הרבה בורות שקראתי בחיי…
לפני שכותבים דבר שכזה ומפיצים, מחובתך מר יאיר קרני לבדוק
את העובדות ואת המחקרים על התזונה הזו, מבטיחה לך שתגלה נפלאות
לגמרי לא נכון… אפילו ידע בסיסי לגבי פחממות – התזונה הפליאוליטית ממש לא דלה בפחממות. כמות הפחממה תלויה במטרה של האדם. ההגבלה היא על איזה פחממות אוכלים – ממש לא על הכמות שלהם. אמנם לא אוכלים דגנים וסוכר אבל כן אוכלים פחממות בטוחות : בננות, ערמונים, כל ירקות השורש, אורז לבן…. יש המון ספורטאים פליאוליטים. גם בקרוספיט וגם בספורט סיבולת. תעשה קצת יותר מחקר לפני שאתה כותב דברים לא נכונים. יש לא מעט ספרים על תזונת פליאו לספורטאים. ממליצה לך לחפש אותם…