נאט וינדס, השתתף בתחרות מרתון NCR בבולטימור, אך בניגוד ליתר המשתתפים באותו המרוץ, נאט הוא ילד בן שמונה. הוא השתתף במרוץ יחד עם אביו, סקוט, רץ אולטרה מרתון שליווה אותו. את התחרות פתח נאט מהר מהצפוי בעוד אביו ניסה לעמוד בקצב הגבוה שהכתיב. נאט הרגיש חזק וחדור מטרה בעוד אביו מקרטע אחריו ומנסה להדביק את הקצב, אך ללא הצלחה. סביב הק"מ ה-16, נפרד סקוט מבנו נאט כאשר הוא שועט קדימה במלוא הכוח. אביו מספר שמדי פעם שאל בתחנות האם הם ראו ילד קטן עובר והם ענו לו, "כן, הוא 10 דקות לפניך".

אפילו שאביו של נאט היה הרחק ממנו, אמו דאגה לעצור אותו בכל תחנת הזנה ולוודא ששתה מספיק נוזלים. נאט לא רצה לעצור אולם אמו דאגה לו, "אמרתי לו להאט בתחנות, להרגיע את עצמו ושימתין לאביו", היא אמרה. הוריו של נאט לא רצו לעצור או להאט אותו בשום שלב בחייו, זו היתה החלטה שלקחו לפני שלוש וחצי שנים כאשר היו בבית החולים לילדים בפילדלפיה. כאשר היה בן 4, גילו שמשהו אינו כשורה עם בנם. הוא החל לפתח תסמינים כמו סימנים שחורים מתחת לעיניים, חיוורון, הופיעו חבורות על עורו, הוא חש עייפות, דימום מהאף וחום גוף נמוך. הוריו שהיו אז בחופשה, חזרו ומיד לקחו אותו למיון. שם עבר נאט בדיקות מקיפות והם הוזמנו בדחיפות לבית החולים לילדים בפילדלפיה. נאט עבר בדיקות נוספות שאחריהן שוחחו הרופאים עם הוריו וסיפרו להם כי נאט חולה בלוקמיה, דבר ששינה את חייהם לנצח.

הוריו רצו להעניק לו ילדות כמה שיותר "רגילה" ולא רצו שירגיש חולה. המשימה לא היתה קלה, בעיקר לא בתקופה בה עבר טיפולים כימותרפיים. במשך תשעה חודשים נאבק נאט הקטן במחלת הסרטן והיא לאט לאט נכנעה לו. בשלב זה, נאט עדיין נזקק לטיפול רפואי ותחזוקה, אך כבר ניתן היה להוציא אותו מהבית, וזה בדיוק מה שהוריו עשו.

בגיל 8 סיים מרתון בזמן 3:32 שעות | צילום: צילום מסך

הפעילות הראשונה שעשה נאט לא היתה ריצה, אלא גלישה על סקייטבורד, אחר כך התחיל לרכוב על אופניים עד שיום אחד, נסעו לפארק לרכוב על אופניים וכאשר הגיעו, גילו כי שכחו להכניס לאוטו את האופניים. אביו של נאט הציע לו לרוץ איתו ואם הוא יתעייף, יחזרו לרכב. בטבעיות רץ נאט כ-3-5 ק"מ, הכושר שבנה ברכיבה על האופניים ובסקייטבורד הספיקו כדי לעזור לו לדחוף קדימה.

בדיוק כמו האופניים והסקייטבורד, גם הריצה הגיע בטבעיות. הוא רץ חצי מרתון לראשונה בחייו כשהיה בן חמש, כשהיה בן שש הוא שיפר את התוצאה שלו שעמדה על שעתיים. תוך כדי טיפולים כימותרפיים, נאט המשיך לרוץ חצאי מרתונים ולהתאמן באזורים הרריים. כאשר סיים את הטיפולים בשנת 2017 החל להעלות מרחקים בריצה.

נאט הספיק להתחרות בתחרות לאומית, שבועיים לפני כן זכה במרוץ כשהוא מרסק את מתחריו כאשר פתח עליהם פער של 20 שניות. התחרות הלאומית היתה מאתגרת הרבה יותר, הגיעו לשם 208 ילדים מ-30 מדינות וכולם נלחמו על התואר. נאט הצליח להביס את כולם. שבוע לאחר מכן התחרה במרתון וסיים בזמן מדהים של 3:32 שעות, מקום 55 כללי.