החלוץ האגדי רוד ואן ניסטלרוי אמר פעם שגולים הם כמו קטשופ, לפעמים לא יוצא לך לכבוש, לא משנה כמה תנסה, אבל כשהם מגיעים, זה שיטפון וכולם באים ביחד. זהו בדיוק המקרה של אנסטסיה גורבנקו והשיאים הישראליים ב-200 מעורב אישי.
במשך שנתיים לא הצליחה השחיינית הישראלית הבכירה לשבור את השיא איתו זכתה באליפות אירופה ב-2021 ועמד על 2:09.99 דקות. אולם אמש (ראשון), היא עשתה זאת בפעם השנייה תוך ארבעה ימים, קיזזה 19 מאיות נוספות לשיא אותו קבעה בשבוע שעבר והעמידה את השיא על 2:09.28 דקות, שיפור של 71 מאיות בסך הכל לאותו שיא שנותר תקוע בבקבוק הקטשופ.
בימים כתיקונם, אין באמת שתי הזדמנויות תוך זמן כזה קצר לשבור את אותו השיא (אלא אם מחשיבים חצי גמר וגמר ביום לאחריו באליפויות הגדולות). רצף התחרויות הזה, של סבב המארה נוסטרום, נותן לנו הצצה לא רק לכושר הנוכחי של השחייניות והשחיינים, אלא גם לתהליך שהם עוברים תוך כדי התחרויות ולשיפור ביניהן. זה בדיוק מה שראינו מאלופת אירופה הישראלית בשבוע האחרון. זה התחיל בכלל ברגל שמאל בתחרות הראשונה בקאנה, שם גורבנקו בכלל נפסלה על סיבוב לא חוקי בין הגב לחזה, אבל משם הכל התפוצץ.
צפו בשיא הישראלי של אנסטסיה גורבנקו:
כדי להבין את תהליך הלמידה או הניסוי וטעייה שעברה גורבנקו יחד עם צוות האימון שלה, צללנו קצת למספרים ולחלוקת הכוחות בשני המשחים בהם שברה את השיא – בברצלונה ובמונקו. ניתן לראות שבשני המשחים נקטה גורבנקו בשתי טקטיקות שונות למדי, ובכל אחת מהן הרוויחה משהו.
נפתח סוגריים לרגע ונגיד שמשחה ה-200 מעורב אישי הוא מיוחד יחסית בנושא חלוקת הזמנים. העובדה ששוחים 50 מטר (בריכה אחת) בכל סגנון, גורמת לגיוון גדול הרבה יותר בשדה השחיינים, שכן כל שחיינית מנסה למקסם את היתרונות שלה, הסגנונות בהם היא חזקה, ולמזער ככל האפשר את החסרונות שלה, הסגנונות בהם היא חזקה פחות. השקעת יותר אנרגיה בסגנון אחד, בהכרח "תעלה" לשחיינית באחד הסגנונות האחרים, יותר מאשר בכל 200 אחר. מציאת האיזון היא אחד האתגרים והקסמים הגדולים של המשחה הזה, וגם מה שהופך אותו למרתק כל כך.
בחזרה לחלוקת הזמנים. הנה ההשוואה המלאה בין השיאים:
| מאי 2021 | ברצלונה, מאי 2023 | מונקו, מאי 2023 | |
| פרפר | 28.26 | 28.14 | 27.58 |
| גב | 1:00.88 (32.62) | 1:01.24 (33.10) | 1:00.53 (32.95) |
| חזה | 1:38.66 (37.78) | 1:38.94 (37.70) | 1:38.10 (37.57) |
| חתירה | 2:09.99 (31.33) | 2:09.47 (30.53) | 2:09.28 (31.18) |
כפי שניתן לראות בקלות, הטקטיקה בה נקטה גורבנקו בברצלונה הייתה שונה בתכלית מזו שנקטה במונקו. בברצלונה היא שמרה על איפוק בחצי הראשון של המשחה וסגרה ב-50 האחרון בקצב מסחרר, בעוד במונקו היא פתחה חזק מהרגע הראשון, מה שבאופן טבעי גרם ל-50 האחרון להיות פחות מהיר. נהוג לחשוב שהפרפר הוא הסגנון המעט פחות חזק של גורבנקו, אולם פתיחה של 27.58 שניות בלי שזה נראה שהיא לוחצת חזק מדי, היא בהחלט שינוי מרענן.
אנסטסיה גורבנקו על הפודיום בברצלונה | צילום: איגוד השחייה
בתוספת קיזוז של 15 מאיות בגב, החצי הראשון של גורבנקו עמד על 1:00.53 דקות, 71 מאיות מהר יותר מאשר פתחה בברצלונה. גם בסגנון החזה היא הייתה מהירה יותר ב-13 מאיות מאשר בברצלונה ולמעשה רק בחתירה "הקו הדמיוני" של השיא התקרב אליה, אך לא תפס אותה, כשברור שהפתיחה המהירה יותר נתנה שם את אותותיה.
לא רק בישראל, גם בעולם מהללים את הגיוון של גוברנקו, "אחת השחייניות המגוונות בעולם" אמר עליה פעם דייויד מארש, יועץ העל של איגוד השחייה. נראה כי גורבנקו לא רק מגוונת בכמות המשחים שהיא יכולה לשחות, אלא גם בדרכים בהן היא יכולה לבצע את המשחה החשוב שלה. כעת, המטרה שלה תהיה למצוא את הדרך הטובה ביותר שתמקסם את היכולות שלה בתחרויות המטרה, מה שוודאי יסייע לה לקזז עוד כמה עשיריות מהשיא הטרי.
חשוב לציין דבר נוסף, ה"איזון" העדין הזה בין הסגנונות, משתנה אצל שחייני מעורב לעתים. כך, בטוקיו גורבנקו הייתה בכושר שיא בסגנון הגב (וראינו זאת בהעפלה לגמר אולימפי ב-100 גב), אך פחות בחזה. החוכמה היא לדעת לזהות גם ברגע האמת מה הולך ומה פחות ולפעמים אפילו מעט לשנות את הטקטיקה איתה הגעת לתחרות משלב לשלב. החדשות הטובות – לגורבנקו יש צוות מאמנים מהרמה העולמית הגבוהה ביותר (טום ראשטון ודייויד מארש) ועם הביטחון והניסיון שיש לה לאחר שהתנסתה בכמה טקטיקות, הסיכוי שתצליח לבצע התאמות גבוה יותר מתמיד.
הצלחתם להצחיק אותי, כתבתם שגם בעולם מהללים ואז נתתם את דיוויד מארש כדוגמה, הבן אדם עובד באיגוד השחייה הישראלי!!! תעשו טובה אל תזלזלו בקוראים שלכם