יום אחרי שסיימה את אחת מתחרויות איש הברזל הקשות בעולם, נורסמן (Norsman) תפסנו לראיון את שרון אלמגור שעדיין מתקשה לעכל שהיא הצליחה לסיים. לאחר חצי שנה של אימונים ועבודה מפרכת הכוללת הכנות מנטליות ופיזיות לצורך סיום האתגר הקשה, מצאה את עצמה אלמגור על קו הזינוק של תחרות איש ברזל בפעם הראשונה בחייה. אלמגור עוסקת בספורט מאז ומתמיד, אך מעולם לא התחרתה בתחרות איש ברזל, בטח לא בתחרות כמו הנורסמן הנודעת בעליות הלא מתונות שלה. רק 37 נשים השתתפו השנה בתחרות ואלמגור היתה ביניהן ולמעשה זו הפעם הראשונה שאישה מישראל משתתפת בתחרות הזו.
עוד כתבות בנושא
מהם 11 הטריאתלונים הקשים בעולם במרחק איש ברזל?
האם אתם מכורים לאימוני מרתון ואיש ברזל?
איך מתמודדים עם משברים באולטרה מרתון?
"קשה לתאר את ההרגשה כי היא עמוסה באין ספור חוויות ורגשות, זו עצמה מטורפת שעדיין לא עיכלתי", מספרת לנו אלמגור כשהיא עושה את דרכה לשדה התעופה בדרכה חזרה לישראל. לצורך צליחת האתגר, לקחה שני מאמנים, שחר חפץ שאימן אותה בשחייה ואת המאמנת הגרמניה סוזנה בקנלי (Susanne Buckenlei), שניצחה את הנורסמן שלוש פעמים בקטגוריית הנשים. אם הגעתם עד לכאן, אתם מבינים שלא מדובר בעוד תחרות איש ברזל אלא בכזו שהיא מאתגרת ודרושה לה הכנה לוגיסטית מפורטת. "הנורסמן הוא משחק אחר לגמרי, אומנם המרחקים הם של איש ברזל, אבל המערך הלוגיסטי ותוואי התחרות הוא אחר ושונה", היא מחזקת את דבריה.
זו בעצם תחרות איש הברזל הראשונה שלך.
"נכון. פחות הבהילו אותי המרחקים מכיוון שאני חזקה מנטלית ויש לי יכולת לסבול לאורך זמן ולכן פחות איים עלי המרחק של איש ברזל. הייתי ממוקדת יותר בתוואי ובמערך הלוגיסטי. זו תחרות שונה לחלוטין מכל תחרות איש ברזל. אפשר להגיד שהדבר היחיד שדומה בנורסמן לתחרות איש ברזל אלו הם המרחקים. מדובר על תחרות מנקודה לנקודה עם זמני חיתוך קשוחים מאוד".
אלמגור מעולם לא התאמנה יותר מ-7 שעות ברצף ולכן נעזרה בתזונאית, אורית שמש, כדי לבנות תפריט שיתאים לסוג כזה של אתגר, "נושא התזונה היה מאתגר מאוד", היא מספרת לשוונג, "לצוות הליווי שלי היה פרוטוקול מה אני צריכה לאכול". למזלם של המתחרים, השנה פקד את אירופה גל חום רציני והשחייה במים השנה היתה פחות קשה משנים קודמות. טמפרטורת המים עמדה על 17 מעלות, דבר שלא הרתיעה את אלמגור שהתאמנה בחודשי החורף בכנרת בטמפרטורות דומות.
מה מרגישים לפני זינוק לכזו תחרות קשה?
"הפחד העיקרי הוא חוסר הוודאות. היה לי ברור שאני מסיימת את התחרות רק לא היה ברור לי איך. היתה לי מנטרה שחזרתי עליה כל הזמן בראש 'זה הזמן שלי ואני אעשה את זה'". בניגוד לתחרויות איש ברזל אחרות, בתחרות זו חייבים צוות ליווי החל מרגע הרכיבה ועד הסיום. לאורך כל קטע האופניים למרחק 180 ק"מ ובקטע הריצה, לאורך 42.2 ק"מ, אין בכלל נקודות הזנה ולכן המלווים הופכים לנקודת הזנה ניידת, "הייתי צריכה לשחרר את הקונטרול ולהאמין שצוות הליווי שלי יתמוך בי בצורה האולטימטיבית לאורך כל הדרך", מסבירה אלמגור, "לשמחתי בורכתי בצוות ליווי שלא יכולתי לייחל לו. המלווים שלי היו גבי ויסמן וורד בכור שהיו הצוות המלווה שלי. יחד איתם מאחור היה גם את רונן בכור, בעלה של ורד וכמובן ההורים שלי. צוות ליווי הוא אחד הדברים החשובים ביותר בתחרות הזו ובלעדיהם אי אפשר לעשות אותה".
במהלך התחרות הקריא לה צוות הליווי את ההודעות שנשלחו אליה על ידי חברים ואנשים שעקבו, "ההודעות של האנשים מהארץ פשוט עשו לי את התחרות. התמלאתי בהתרגשות ועצמה מכמות הפרגון והרצון שאצליח לאורך כל הדרך והדרך היתה מאוד קשה".
משבר העלייה להר.
כשסיימה את קטע הרכיבה היתה אלמגור במיקום 200, היא לא ויתרה ויצאה לקטע הריצה נחושה והחלטית והצליחה לטפס בדירוג ולעקוף 32 מתחרים. עד לקילומטר ה-25 של ריצת המרתון הריצה עבר לה כפי שציפתה ותכננה, אך ב-17 הקילומטרים שנותרו מתחילה מגמת עלייה לכיוון ההר. "הגעתי לנקודה שנקראת "זומבי היל" ובה יש שיפוע שנע בין 10 ל-12 אחוז, עד לנקודת הפיצול שנמצאת בקילומטר ה-32.5. הכינוי דבק במקום בשל מראה האנשים המגיעים אליה בתחרות. מיותר לציין שאני אחרי 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה עם 3,000 מטר טיפוס מצטבר ואחרי 25 ק"מ ריצה שעבורי זו היתה 'ריצת חיי'. ידעתי שאני בדירוג לא מספיק טוב. הגעתי שבורה מבחינה מנטלית, ידעתי כי בנקודת הפיצול בקילומטר ה-32.5 אני לא אעלה אל ההר. בנקודה זו כאשר נותרים 10 הקילומטרים האחרונים, קובעים מי מקבל את "החולצה השחורה" של המסיימים ומי את "החולצה הלבנה". 160 המתחרים שמגיעים לנקודה זו יזכו בחולצה השחורה, היתר בלבנה. "מהארץ שלחו לי הודעות קוליות, סרטונים וטקסטים מכל המשפחה והחברים, עבורי זה היה עצמתי בצורה בלתי רגילה", מספרת אלמגור בהתרגשות, "ביקשתי מצוות הליווי להקריא לי את ההודעות וזה משך אותי למעלה. הרגליים שלי היו גמורות אבל עבדתי עם הראש והלב".
האם תעשי שוב את הנורסמן?
"את יודעת כמה פעמים סיימתי תחרויות ואמרתי שלא אעשה אותם שוב? אז אני לא רוצה להגיד שאין לי כוונה לעשות זאת שוב, אבל כרגע אני בוחרת להתפנות לחיים הפרטיים שלי, הבטחתי את זה לעצמי. ישנו סיכוי גדול שאחזור לסגור את הפינה".
יש תכניות לעתיד הקרוב?
"עדיין לא גיבשתי תכנית אבל יש סיכוי סביר שאשתתף בישראמן, אבל לא במרחק המלא. אני רוצה לחזור לחיים שלי, אבל לא אפסיק להתאמן כי זה חלק מהדי.אנ.איי שלי".