ליגה לנשים באופניים, כבר לא בדימיון. יו"ר איגוד האופניים,
בוני אשל, ורוכבת האופניים הבכירה בישראל, שני בלוך, לוקחות את המושכות
לידיים שלהן ומתחילות בארגון ליגת נשים באופניים. מור שלזינגר בשיחה עם
שתיהן

מאת:מור שלזינגר

השמועה כבר עשתה לה כנפיים, ועכשיו זה כאן: ליגת אופניים לנשים. סדרת מרוצים, לנשים בלבד, באוירה ידידותית ולא מאיימת, שתאפשר לרוכבות מכל הרמות לטעום ולהתנסות בחווייה מיוחדת. בוני אשל, יו"ר איגוד האופניים, ושני בלוך האחת והיחידה חברו יחדיו, ועם עוד שותפות למשימה מרימות את הפרוייקט המיוחד הזה. בראיון משותף שני בלוך ובוני אשל מספרות על נשים, אופניים ומה שביניהם. שני גם תשוב ותתארח בפורום נשים בספורט ביום שני הקרוב ותענה על שאלות נוספות בנושא.

שני בלוך: לא עוצרת לרגע
את שני בלוך אין צורך להציג לקוראים שלנו. אך לפני חודשים ספורים היא התגייסה למען טריאתלון נשים: מהטור דה פראנס לטריאתלון נשים, העבירה הרצאה והתארחה בפורום נשים בספורט – הכל על מנת לסייע לנשים לקראת הטריאתלון. אבל שני לא עוצרת לרגע. בחודשים הספורים שעברו מאז, היא הספיקה לחבור לאיגוד האופניים, להקים קבוצת רכיבה לנשים, וביחד עם שותפות נוספות פועלת במרץ לקראת החזון: ליגת נשים באופניים.

שני בלוך בטריאתלון נשים: לא עוצרת לרגע

שני, את אשה צעירה ועסוקה, אמא לתינוקת, עם מעט מאוד זמן פנוי. מה פתאום הוספת גם ליגת נשים כל מה שיש לך על הכתפיים?
ליגת נשים, ובכלל הנושא של קידום הנשים בתחום האופניים זה נושא שכבר הרבה מאוד זמן מדברים עליו. כל אחת מאיתנו אומרת: נחכה עוד קצת, נראה, לא מתאים עכשיו, אין זמן. ואז לפני חודשים ספורים, בוני אשל, יו"ר איגוד האופניים, ארגנה מפגש רוכבות שמטרתו היתה קידום רכיבת אופניים בקרב נשים. הגענו כ-30 נשים, ומשם זה התחיל. התחושה היא שחסר כאן משהו בסיסי ויסודי. למרוצים נשים כמעט ולא מופיעות. וזה בניגוד למה שרואים בפארק ועל הכביש: יש המון נשים על אופניים, לא פחות מגברים. פשוט לא יכול להיות שלאליפות הארץ יגיעו רק 6 נשים.

ומשם זה התחיל, מהפנייה של בוני אשל, ואמיליו רויטמן מאיגוד האופניים. ביחד עם עוד שתי רוכבות: תאיר פרנס ושרון תמרי ובשיתוף פעולה עם איגוד האופניים, ותמיכה של שלומית טור ממנהל הספורט, התחלנו לפתח את הנושא. עכשיו אנחנו בונות את זה בצורה מסודרת וארוכת טווח.

אז מה זה בעצם ליגת נשים?
הרעיון בליגה הוא סדרת מרוצים, לנשים בלבד, שתפעל בשנת 2011 כולה. במרץ יתקיים המרוץ הראשון בשוהם. ביוני-יולי יתקיים המרוץ השני, והמרוץ האחרון בליגה יתקיים באוקטובר. כל מרוץ יתקיים במקום אחר, באיזור אחר בארץ, ועם מסלול שונה. והרעיון הוא בדומה לטריאתלון נשים לאפשר לנשים מכל הרמות וכל הגילאים, מנוסות ומתחילות, תחרותיות ועממיות לחלוק את החוויה. המנצחת של כל מרוץ תקבל את חולצת המובילה (בדומה לחולצה הצהובה בטור דה פראנס) ותלבש אותה במרוץ הבא. הרעיון הוא להביא נשים מכל הארץ, ולקיים הפנינג שלם מסביב למרוץ. הליגה כולה תקרא על שם סיגל כהן ז"ל, רוכבת כשרונית שאהבה אופניים, אהבה לרכוב, ונהרגה בתאונת אופניים באיטליה.

ואיך אתן מתכוונות לעודד נשים להגיע ולהשתתף במרוצים?
לקראת כל מרוץ שכזה נקיים אימונים פתוחים, בהשתתפות מאמנים מקצועיים מענף האופניים ומענף הטריאתלון. האימונים יתקיימו במסגרת נינוחה מאוד, כולל הסברים, איך מתחילים, מה עושים. במקביל נקיים גם הרצאות שונות ומגוונות לקראת המרוץ. למשל ליאור זך מאור, פסיכולוג ספורט, ירצה על אספקטים מנטאליים בתחרות שכזו. יהיו הרצאות נוספות של תזונאי ספורט, הרצאות של מאמנים שיסבירו על העקרונות בבניית תכנית אימונים, ועוד. הרעיון הוא שכל אחת וכל אישה תקבל את כל העזרה שתזדקק לה: תכניות אימונים ואימונים, הרצאות, פורום – הכל!

הרעיון של ליגת נשים הוא לא חדש, ויחד עם זאת עד היום הוא לא קרם עור וגידים. מה צריך כדי שזה יצליח הפעם?
מה שצריך זה להגיע לכמה שיותר נשים. ליצור אוירת הפנינג, שלא מפחידה ולא מרתיעה. הדגש כאן הוא על ההנאה של המשפחה כולה, על הפאן. לתת לנשים את הכלים והבטחון להגיע ולהשתתף במרוץ שכזה. אין צורך באופניים מקצועיות או יקרות. גם מי שלא בכושר יכולה להתאמן ולהגיע. אנחנו מגיעות קודם כל בגישה חובבנית נטו, פשוט להביא נשים להשתתף. הרעיון הוא ארוע שפתוח לכל הרמות, ואפשר גם להגיע עם אופני הרים, לאו דוקא אופני כביש.

ליגת נשים: ארוע שפתוח לכל הרמות

יש בארץ קרוב למיליון רוכבי אופניים, והבעיה העיקרית היא הפחד. פחד מנפילות, פחד מתחרות, פחד שאולי אני לא מוכנה. ואני מאמינה שזה לא חייב להיות מטורף, ולא חייב להיות מסוכן, פשוט להגיע בגישה חיובית ולהנות.

כל מי שרוכבת, גם מי שמדי פעם יוצאת לרכיבה עם המשפחה, עם הילדים, יכולה להשתתף. באופניים יש אנרגיה מדהימה, אדרנלין טהור. חיבור של כל אחד מאיתנו עם כלי שמניע אותנו קדימה. ואני מאמינה שהפעם זה יצליח.

מה החזון שלך? מה היית רוצה להשיג באמצעות הפעילות הזו?
החזון שלי הוא לראות קבוצות נשים ברחבי הארץ, כפי שיש במקומות אחרים בעולם. כשהייתי בארה"ב רכבתי במסגרת של קבוצה חצי מקצוענית. קבוצה של נשים שעובדות במשרה מלאה, נשואות, אמהות, מנהלות חיים מלאים מחוץ לאופניים, ובנוסף בסופי שבוע הן רוכבות אופניים במסגרת תחרותי. יש ליגה תחרותית של 10 מרוצים בשנה, חלקם מרוצי סטייג'ים של יומיים-שלושה. וההצלחה של זה מדהימה!

כשבונים את זה בצורה נכונה, זה יכול להפוך לחלק מאורח החיים שלנו, מהשגרה. ואפשר להתאמן גם באמצע השבוע עם ספינינג, ועם טריינר, ובסופי שבוע לרכוב יותר. הן היו מגיעות למרוץ, משתתפות, הולכות לאכול יחד אחרי המרוץ ולמחרת כבר חזרו לעבודה כרגיל. אני מאמינה שקונספט כזה יכול להצליח מאוד גם בארץ. אנחנו מספיק מנוסים בארגון תחרויות, יש רמה מספקת של רוכבות בארץ, וזה יכול לעבוד.

בחזון שלי אני רואה ליגה שיהיו בה מספר רב של מרוצים, עם קבוצות נשים, עם ספונסרים, עם הענות. ליגה שמשלבת את הדור הצעיר, ממש כמו שיש בארץ ליגת נערות לכדורסל. עם קבוצות אופניים שיכולות להתחיל ולהתפתח כבר בבתי הספר, ומשם להעלות את המודעות ולהביא בנות לאימונים.

בחזון שלי אני רואה קבוצות נשים שנפתחות ברחבי הארץ. קבוצות חובבניות שמתחילות מההתחלה, אין צורך לצאת עדיין לכבישים. מתחילים באימונים במקום סטרילי ובטוח. יש אינסוף שיטות אימון במקום סגור, ואפשר לעשות אימון שהוא לא פחות אפקטיבי מאשר לצאת ולרכוב על כבישים 100 ק"מ.

אגב קבוצות נשים, שמעתי שאת מקימה בימים אלו קבוצת רכיבה לנשים. ספרי על כך?
זו קבוצת בנות, שכולן מחפשות מסגרת חובבנית, ואנחנו מתחילות ממש מהבסיס. הבסיס של כל רוכב אופניים זה טכניקה – לדעת לרכוב בכל מצב, בכל תנאי. אני מסבירה להן איך רוכבים נכון, כמה חשוב להיות משוחררת על האופניים, ללמוד לשתות תוך כדי רכיבה, לרכוב בלי ידיים, להסתכל לאחור ולרכוב בעמידה. עובדים על טכניקת פניות, טכניקה בעמידה, איך מאיצים. הרעיון הוא להקנות כלים לעבודה על הבסיס הרחב, ובשלבים מאוחרים יותר להתחיל לאמן אותן בשיטות אימון מתקדמות יותר.

קבוצת הנשים של שני בלוך: מתחילות מהבסיס

מה מיוחד בקבוצת נשים?
תראי, עבדתי עם הרבה קבוצות לאורך השנים. וגברים, אין מה לעשות הם הרבה יותר תחרותיים. אצל נשים האווירה היא שונה, גם הנשים הן תחרותיות, ויש בנות ברמה גבוהה, אבל זה אחרת. אני גם מאמינה שיש לי, כאישה, ערך מוסף כשאני מגיעה לאמן נשים. וכשמישהי רואה אותי ואת מה שעשיתי, עם ההישגים שמאחורי, עם הטור דה פראנס, זה תורם לה, ונותן לה מוטיבציה. אני מרגישה שיש לי הרבה מה לתת, והרבה מה ללמד, במיוחד לנשים. אני כרגע נהנית יותר לעבוד עם נשים, שממש צמאות לזה, ולידע שיש לי להקנות להן.

מה היית רוצה לומר עכשיו למי שקוראת את הכתבה הזו?
אני רוצה לומר: קודם כל – בואו לנסות. לא לחשוש. אם לא מנסים, אף פעם לא יודעים כמה שזה יכול להיות מאתגר וכיף. תאמרו לעצמכן: "וואללה, אני מוכנה לנסות", ובכך בעצם תפתחו לעצמכן את הדלת.

בוני אשל: בואו וגלו את הכיף שבאופניים
גם את בוני אשל יו"ר איגוד האופניים, מבכירות הרוכבות בארץ אין צורך להציג. בוני השתתפה באינספור טריאתלונים לצד מרוצי כביש ומכירה היטב את התחום, כמו גם את התחושה של להיות האישה היחידה במרוץ.

בוני אשל: מכירה את התחושה של להיות האישה היחידה במרוץ

ספרי קצת על הרעיון שמאחורי ליגת הנשים?
הדוגמא שעומדת מול עינינו זה טריאתלון נשים, שהחל מ-30 רוכבות ולאט לאט צמח עם כמות המשתתפות עד ל-1500 משתתפות בטריאתלון האחרון. אנחנו רואות את ליגת הנשים צומחת ועולה בצורה דומה. בדיוק כשם שטריאתלון זו תחרות לכל דבר, ועדיין נשים רבות מגיעות בשביל החוויה וההשתתפות, כך גם בליגת הנשים.

חשוב לנו להדגיש את אלמנט החברות והאחווה שקיים באירוע מהסוג הזה. ואנחנו מאמינות שמה שחשוב זה הרצף וההמשכיות. למרוץ האופניים הראשון הגיעו למעלה ממאתיים רוכבות, והיתה ציפיה גדולה להמשך. וגם הפעם אנחנו מאמינות שיגיעו עוד רוכבות, ומארוע לארוע כמות הרוכבות תגדל.

דיברת על אלמנט החברות והאחווה, איך זה מתקשר לאיגוד תחרותי באופיו?
אחד הנושאים שהפריעו לנו השנה זה העובדה שבכל התכניות שנבנו עבור הנבחרות, לא היה שום תכנון לנשים. והסיבה לכך היא פשוטה: אין מספיק נשים. זה בולט במיוחד בכביש ששם, להבדיל מהרים, צריך קבוצה. העבודה הקבוצתית היא קריטית ברכיבת כביש. אי אפשר להקים נבחרת של רוכבת בודדת. אי אפשר לשלוח נבחרת של רוכבת בודדת לטורים, או לאליפות אירופה.

אחת המטרות שלנו היא לבנות בסיס מספיק רחב של רוכבות. פירמידה עם בסיס רחב שכזה, שבשפיץ של הפירמידה לא תהיה רוכבת אחת, אלא עשר רוכבות. וכך אפשר יהיה ליצור נבחרת. לטורים למשל צריך מינימום של ארבע רוכבות, כרגע יש לנו שתיים שעולות מהג'וניורס, וזה לא מספיק.

איזה מסר היית רוצה להעביר לקוראות לסיום?
בואו, פשוט בואו! יהיה כיף, יהיה נעים, תכירו חברות חדשות. אתן יכולות להתחרות, אבל אתן לא חייבות. אפשר לרכוב לבד, או לרכוב עם חברה. אפשר לצאת סתם בשביל הכיף, או להתחרות ראש בראש עם רוכבות העלית. העיקר שתבואו ותגלו את הכיף שבאופניים.

רוצות לשאול שאלות נוספות בנושא נשים ואופניים, ליגת נשים, קבוצות נשים ועוד? שני בלוך תתארח בפורום נשים בספורט ביום שני 20.9.2010. מוזמנות בכיף!