לפני שנה בדיוק השתתף רוברט רוזנטל, 61, באליפות ישראל בחצי מרתון עמק המעיינות, עד כאן מדובר באירוע רגיל ושגרתי, אך הסיפור מקבל תפנית לאחר שבקילומטר ה-19 הוא קיבל דום לב וקרס על הכביש. למזלו, רס"מ אייל בן סימון, 38, לוחם מג"ב, רץ שהינו חובש בכיר היה בדיוק מאחוריו וראה את הקריסה של בלומנטל ומיד נזעק לעברו והציל את חייו.
ריצת האיחוד של רוברט רוזנטל ואייל בן סימון | צילום: צלמי שוונג
עברה שנה מאותו מקרה והשניים ששמרו על קשר החליטו ליצור מפגש איחוד ולרוץ שוב את מקצה חצי המרתון במרוץ עמק המעיינות. "באותה נקודה שבה קרסתי אמרתי את תפילת ההודיה על הנס שקרה לי הנס וכך סגרתי מעגל", סיפר בלומנטל ומשחזר את מה שעבר עליהם במרוץ ביום שישי האחרון. "לאחר ההתמוטטות שלי לפני שנה במרוץ, גילו לי בבית החולים שהיתה לי חסימה בשני עורקים שטופלה ועשו לי שני צנתורים. שואלים אותי למה אני רץ, אז אני אומר שאני רץ כי אני מגשים מצוינות כלשהי ואני חושב שהאנשים שרצים ריצות ארוכות עושים יותר מהממוצע הרגיל בעבודה, בתחום המקצועי, במשפחה ומנסים להיות כמה שיותר הישגיים". אייל בן סימון על האיחוד המרגש, "לאחר שנה בה שמרנו על קשר רציף והייתי אפילו הייתי בחתונה של הבן של רוברט, החלטנו לסגור מעגל ולרוץ שוב את חצי מרתון עמק המעיינות. הוא רץ אפילו יותר טוב ממני, קבענו לרוץ בקצב מסוים אבל כל פעם היה צריך להאט אותו".
מספר החזה 617 של רוברט בלומנטל
מספר החזה 716 של אייל בן סימון – אותו מספר רק מהסוף להתחלה
"אני חב לו את חיי"
רוזנטל הוא רץ ותיק שרץ על בסיס קבוע ומתאמן כחמישה ימים בשבוע והמאמץ אינו זר לו. לשוונג הוא סיפר לאחר אותו אירוע כי בזמן המרוץ הרגיש טוב מאוד ולא היה כל רמז מטרים למה שהיה צפוי לו בהמשך. האקלים גם לא היה חריג או חם והוא התקיים במזג אוויר קריר ונוח לריצה ובזמן הזינוק אף ירד גשם קל.
לאורך הריצה לא חש בלומנטל מיחושים או כאבים בחזה, אך כאמור בקילומטר ה-19 הוא קרס באופן פתאומי, "ראיתי שחור מול העיניים ופשוט נפלתי על הכביש. על פי שעון הריצה שלי ראיתי כי הייתי ללא דופק כמעט שלוש דקות", סיפר לאחר שאושפז בבית החולים העמק. "עבורי לרוץ 21 ק"מ זו לא משימה גדולה", הוא מוסיף ואומר שלמעשה היה זה עבורו נס חנוכה מכיוון שממש מאחוריו רס"ב אייל בן סימון לוחם מג"ב, רץ שהינו חובש בכיר, שראה את הקריסה של בלומנטל ומיד רץ לעברו. "במסגרת הריצות שלי אני משתתף במרוצים והשתתפתי גם במרוץ הזה של עמק המעיינות וליוויתי חבר בריצה. בשל פציעה שעברתי אמרתי לחבר שלי להתקדם ושאני אגיע אליו בהמשך". העיכוב הזה יתכן ויצר את המפגש הדרמטי בין השניים ומיד כאשר ראה את בלומנטל קורס, ניגש אליו וביצע בו עיסוי לב והחייאה וכאשר ניידת מד"א הגיעה ביצעו בו החייאה באמצעות דפיברילטור. בלומנטל פונה לבית החולים לאשפוז והכרתו שבה אליו והוא מספר כי הוא מרגיש מצוין, "אני חב את חיי לאייל בן סימון שהציל את חיי. מפתיע לראות שמספר החזה שלי הוא 617 ומספר החזה של בן סימון שהציל אותי הוא 716 – אותו מספר רק מהסוף להתחלה".
