לכבוד הפסח, וכמחווה להגדה המסורתית – שלושה עשר משפטים מסורתיים שאנשים אומרים לרצים. ואם אתם עוד לא יודעים, אל תדאגו, עוד תשמעו ותדעו

מאת:תמי ששון, איורים: מאיר מרב

1. את עוד רצה? – צריך להודות, בעוד מבחינתי הריצה היא חלק מאורח החיים, לסביבה הרחוקה הספורט הזה נראה כמו איזה שיגעון חולף. את עוד רצה, על משקל – אתה עוד עם הג'סטי / טוסטוס, אתה עוד עם הקוקו, אתה עוד עושה מילואים?..  
2. איזה מקום הגעת- הרי למה קמת ב-4:00, נסעת עד קצה העולם ורצת 10-15-21 קילומטרים? מה זה שווה אם לא הגעת ראשונה? מה, את לא רצה ממש  מהר? אז למה את רצה בכלל???
3. תאכלי, מותר לך, את רצה- נכון, זה גם מה שאני חשבתי, ולמען האמת זו אחת הסיבות שהתחלתי לרוץ: כדי שאוכל לאכול בלי חשבון. ואז גיליתי לתדהמתי שזה לא עובד. אז אם בהתחלה רצתי כדי לשמור על המשקל, היום אני שומרת על המשקל כדי לרוץ. אבל…אתם יודעים כמה חלבון יש בשני כדורי גלידה סיציליאנית??  
4. רוצה טרמפ? –  אימוני הבית שלי מסתיימים לקראת 7:30 – 8:00 בבוקר, ובדרך כלל הם מצטלבים עם שעת השיא בהסעת הילדים לגנים. מסתבר שזה ממש  מעייף לשבת באוטו ולראות אותי  נאבקת עם העלייה המובילה לקיבוץ, אחרי שעתיים ריצה. טרמפ? לא, זה בסדר, תמשיך להתפנק במזגן, יש לי עוד כמה קלוריות לשרוף.

רוצה טרמפ?
איור: מאיר מרב

5. את לא מפחדת? – מפחדת??, מה כבר יכול להיות מפחיד בבית קברות שומם בשעה 5:45 בבוקר ליד הברזייה? הדבר היחיד שמפחיד אותי , שרכז ההשקיה של גידולי –השדה יסגור את ה'שיבר' , ואצטרך לדלג על תחנת השתייה הקבועה שלי.
6. את מכירה את אורלי? היא גם רצה/רוכבת – להרבה אנשים נראה כאילו כל מי ש"בעסק הזה" – מאושפז יחד באברבנאל, או לכל הפחות בפארק הירקון. לא נעים לי להודות, אך יש כמה  "חברצים" שאני לא בטוחה שאזהה שלא בכובע, טייטס וגופייה. ובפרופיל, תוך כדי תנועה.
7. זה בריא ? – " …כי המאמן בחדר כושר אליו נרשמתי, ודווקא הגעתי 3 פעמים בחצי שנה האחרונה, אמר שלרוץ זה דופק ת'ברכיים.- – -"  אהה, זו הסיבה שאתה לא רץ? וואלה, תמיד ידעתי שאתה קשוב לגוף שלך ושומר על הבריאות. כל הכבוד.

זה בריא?
איור: מאיר מרב

8. רצת 30 ק"מ??? עם האוטו אני לא עושה את זה – אולי , אבל מה שבטוח שגם אם תעשה, זה לא יעלה לך אותו מחיר שאני משלמת לקילומטר ריצה. בחשבון הוצאות אחרון לחצי שנה הכולל – תכנית אימונים, נעליים חדשות, מדרסים, טייטס, גרביים, וגופייה (יצאה קולקציה חדשה, לא יכולתי להתאפק), הרשמה לשני מרוצים, טיפולי פיזיותרפיה, רצועת דופק חדשה, ג'לים, מגנזיום, כדורי מלח, קפה אחרי אימון בפארק, מבלי לחשב את הדלק לנסיעות לאימונים משותפים – בחשבון פשוט, כל קילומטר ריצה עלה כ-3.2 שקלים. גם אחרי המשבר במפרץ ועלייה במחירי חבית נפט – יותר זול באוטו.
9. גם בן הדוד שלי רץ מרתון של 5 קילומטר –  מבחינת הילדים שלי, יהודה המכבי, בן גוריון ואני היינו יחד בגן. מבחינת חלק מהסובבים אותי, 5 או 42.195 ק"מ – זה היינו הך. אל תנסו להסביר את ההבדל. ו…תיסלם על בן הדוד.
10. כשהייתי בן 20, עשיתי ב- 45 דקות  10 קילומטר-  – נכון, רק שמאז עברו כבר 20 שנה, אתה 45 קילו יותר, והיום, נו באמת, בוא נראה אותך רץ 10 מטרים.

הייתי מת לרוץ…
איור: מאיר מרב

11. קטן עלייך – את הרי רצה כל כך הרבה- נראה שכל פעילות גופנית אינה מהווה אתגר עבורי. הרי אני רצה קילומטרים על קילומטרים ומסיימת בחיוך ועם הילה של אנדורפינים. עכשיו לכי תסבירי שבסופו של דבר את סתם חתיכת פדלעה, ולכן לעלות עם שקית חלב מהמרכולית עד הבית (עלייה  שאינה מופיעה בתכנית אימונים), זו פעולה שאני עושה באופן קבוע עם האוטו.
12. ידעת שיש לך היום יום קשה, היית חייבת גם לרוץ בבוקר???- אז  זהו, באמת  ידעתי שיש לי יום קשה, ובדיוק משום כך הייתי חייבת גם לרוץ בבוקר.
13. איך אני מקנא בך, אח, הייתי מת לרוץ- "…אני פשוט קשור מאד לכרס  ולכדורים להורדת כולסטרול, ולכן אני מעדיף את הספורט שלי בערוץ 5+ על הספה. ואם אפשר עם סיגריה ובירה. ופיצוחים".

תמי ששון– מתחילה הכי לאט שלה ואט אט מאיטה  (ומסיימת בחיוך)

מאיר מירב- כשנשארים על המסלול – לגיל אין גבול!