מאת:יותם מלמן
ב1952 הגיע האיטלקי האגדי, פאוסטו קופי, לפסגת האלפ דואז בפער כה גדול, שמארגני הטור, מפאת חוסר עניין וספורטיביות החליטו לוותר עליו. הפעם הבאה בה ראינו את האלפ דואז הייתה ב1976, אז ניצח ההולנדי, יופ זוטמלק את השלב ואת הטור. מאז 1976 סיים הטור 24 פעמיים במה שהפכה אולי למפורסמת בפסגות עולם האופניים. עד השנה, מבין 24 הרוכבים שלבשו את החולצה הצהובה אחרי השלב לאלפ דואז, 19 זכו בטור.
אמנם האלפ דואז הוא לא הארוכה שבעליות, הגבוהה שבפסגות ואפילו לא התלולה שבהם. אך אין רוכב שלא מפחד מ13.8 הק"מ, מ7.8% השיפוע, מ21 הסיבובים המפורסמים (כל אחד על שם מנצח אחר) או מ 1860 המטרים שהם גובה פסגתו.
אפילו לאנס ארמסטורנג, פעמיים מנצח, תכנן את הגעתו לצרפת ליום בו הדבוקה מגיעה לאלפים.
וכמובן הס מלהזכיר את למעלה ממיליון הצופים שעמדו לצד הדרך ב2004, הפעם האחרונה בה ביקר הטור את ההר.
אלפ דואז – 21 סיבובים כל אחד ע"ש מנצח אחר
לנדיס מועמד לנצחון – אך הכל עדיין פתוח
אחרי שנשארנו עם 152 רוכבים ניתן לומר שפלויד לנדיס הוא המועמד המוביל לניצחון. אך באותה נשימה חשוב להזכיר ששום דבר אינו סגור, במיוחד לא כשלפנינו שלושה שלבים מכריעים.
מנצח היום, ומי שהוסיף את שמו לפנתאון רוכבי האופניים (בנוסף למי שכבר הזכרנו: מרקו פנטאני שמחזיק בזמן הטיפוס המהיר ביותר וברנאר הינו) הוא הלוקסמבורגי, פרנק שלק. אמנם רוכבה של קבוצת סי.אס.סי הוא צעיר אך הרזומה שלו מרשים וכולל בין היתר ניצחון באמסטל גולד.
שלק, שגם אביו, ג'וני היה רוכב טור דה פראנס, גבר על רוכב צעיר יותר ומוכשר לא פחות האיטלקי דמיאנו קונגו.
פלויד לנדיס – האם ישמור על הצהובה עד פאריז
קבוצת המובילים שומרת על סטטוס קוו
אם מישהו ציפה לראות פריצות רבות ושינוי גדול בדירוג הכללי, הוא טעה. השישייה המובילה: לנדיס, קלודן, ססטרה, מנצ'וב, לייפהיימר ואוונס סיימה בהפרשים לא גדולים אחד מן השני והסטטוס קוו בצמרת נשמר. אחרי לנדיס, שמוביל רק בעשר שניות לפני מי שלבש את החולצה הצהובה עד אתמול, אוסקר פריירו, נמצאים חמישה רוכבים. כולם פחות משלוש דקות מלנדיס. גם לייפהיימר עולה לאט לאט בדירוג הכללי וממוקם מעט מאחור במקום התשיעי.
הסיבה היחידה שלא ראינו פערים גדולים יותר בין המובילים היא היום (שלב 16) צפוי לרוכבים יום קשה אף יותר ובמהלכו יגיע הפלוטון לפסגה הלא פחות מפורסמת, והנקודה הגבוהה ביותר בטור- הקול דה גליבייה. סה"כ צפויות לנו בשלב 16 ארבע עליות: שתיים בקטגוריית על, קטגוריה ראשונה ועלייה אחת בקטגוריה שנייה.
למחרת, יום חמישי, יעברו הרוכבים יום שלישי ברציפות באלפים הפעם עם חמש פסגות. לקינוח מחכים להם 57 ק"מ נגד השעון ביום שבת.
אם להסתמך על ההיסטוריה, פלויד לנדיס יכול להיות הערב יותר בטוח בניצחונו (כמו שצוין קודם 19 מחזיקי החולצה הצהובה אחרי האלפ דואז, זכו אח"כ בטור).
פרנק שלק מלוקסמבורג – צעיר מרשים, ניצח את האלפ דואז
ארמסטרונג מגיע לביקור
חרף מתווה המסלול האימתני והמצב העדין בצמרת הדירוג, מישהו אחר יגנוב מחר את תשומת הלב. לראשונה מאז פרש, נזכה לראות מחר את לאנס ארמסטרונג בקטע טור דה פראנס. הפעם יהיה זה במכונית לצדו של מנהל קבוצת דיסקברי, יוהן ברוניל. היום צפה לאנס בשלב דרך הטלוויזיה ושמר על פרופיל נמוך אולם מחר הסכים האמריקאי לשבור שתיקה ויתראיין לטלוויזיה הצרפתית מיד בסיום השלב.
קרוב לעשרים מרוכבי הדבוקה סובלים ביומיים האחרונים מברונכיט וכאבי גרון. החום הרב בו הם רוכבים במהלך היום וקור המזגנים בלילה אילץ גם את טום בונן לפרוש. ספק אם רובי מקיואן יאבד כעת את החולצה הירוקה.
