לערוץ הג'ירו ד'איטליה בשוונג – היכנסו
1. האורחים המיוחדים.
ששש… שתי קבוצות שנושאות את שמותיהן של שתי מדינות ערביות מהמפרץ הגיעו, רכבו והתחרו לאורכה ולרוחבה של ישראל, כולל ירושלים. מהומה לא היתה. מחלוקת לא פרצה. הנסיכים המממנים צפו, אמנם מהמפרץ הפרסי, בשלווה בקבוצותיהם מנרמלות יחסים עם ישראל. אבל לכל דבר ועניין, הם היו ממש כאן. מענה ניצח והאימא-של-הנוקב לכל מפיצי ה-BDS ושוללי ישראל. קבוצת בחריין-מרידה וקבוצת איחוד אמירויות המפרץ (UAE) – ברוכות הבאות לישראל.
2. יום שבת.
אז מותר לעשות ספורט בשבת, גם על כבישי ישראל וגם כשהמדינה מעורבת. כי יש בישראל מיליוני אנשים שאין סיכוי שהספורט בחייהם יתנגש עם יהדותם, ושעבורם שבת ספורטיבית היא שבת מקוימת ולא שבת מחוללת.
3. ההתרגשות.
אין מה לעשות. כל מי שהתחיל כמוני את ימיו על הכביש ברכישת אופני כרומולי אצל אלי סמוכה בגבעתיים בשנות ה-90' (ושדרג באמצע שנות ה-90' אצל טמיר באבן גבירול עם יאיר בן עמי המכונאי); כל מי שרעד מפחד מנהגים וממחלפים שנים על גבי שנים; כל מי שהתקשה תריסר שנים ויותר להסביר ל"מתעניינים" מה מעניין בלהסתכל 5 שעות על רוכבי אופניים בטלוויזיה; כל מי שמתעורר בלילה עם זיכרונות מפסגות הוונטו, המורטירולו, הזונקולאן, האלפ דואז והאנגלירו; כל מי ששנים אומר לאלו שמכירים רק "טור דה פראנס", שהג'ירו ד'איטליה מרתק ומותח לא פחות (ולעתים גם יותר); כל מי שזוכר את מרקו פנטאני ואת מיגל אינדוראין בדולומיטים; כל מי שנכח בגרנד טור בעצמו וראה את הקרנבל – לא יכול היה שלא להתרגש. אחדים אף הזילו דמעה. הג'ירו ד'איטליה בישראל… עכשיו כבר לא צריך להסביר מה זה אומר.
4. רן מרגליות (מייסד סייקלינג אקדמי) הוא פנטזיונר.
רוני בר און (הבעלים של סייקלינג אקדמי) מטורף. סילבן אדאמס (ספונסר ראשי לאקדמי ומי שהביא את הג'ירו לישראל) הוא סוג של נביא בטייטס. איך מרגליות דג את בר און, איך ביחד עם בר און הם גייסו את אדאמס. צירופי מקרים ומזל שקשה לתאר. צריך לתת הרבה קרדיט לשלושת אלו שנתנו לפנטזיות להתפרע וגרמו לדברים לקרות. קבוצה ישראלית בג'ירו ד'איטליה בכבישי ישראל. נסו עוד 100 פעמים לצרף מקרים כאלו ולא תצליחו. הבשלה חד פעמית של נסיבות, התעקשות, מזל וכסף. שאפו! ועכשיו הדלת כבר נפתחה.
5. גיום בואווין.
צריך להגיד. גם אם וויויאני ניצח פעמיים, וגם אם דומולאן ודניס לבשו ורוד, הגיבור של הפרק הישראלי בג'ירו הוא ללא ספק הרוכב הקנדי של סייקלינג אקדמי. עם כ-350 קילומטרים של בריחות ביומיים, בואווין הוא בארודר אופניים של העידן החדש. רוכב אמיץ, הרפתקן וקשוח שקם בבקרים האחרונים עם נכונות להקריב את הגוף והנשמה על הכביש. בואווין כבש את כבישי ישראל מחיפה ועד אילת. ברכות על ההופעה.
6. וויויאני הגיע.
שנה אחרי הניצחונות הסיטונאיים של פרננדו גאביריה עבורה בג'ירו, קבוצת קוויק-סטפ עושה זאת שוב. אליה וויויאני, עד שלשום מנצח שלב אחד בג'ירו, היום כבר מחזיק בשלושה ניצחונות ועוד היד נטויה. וויויאני עוד לא שם, אבל החלום שלו חד ומדויק – להיות מוזכר עם גדולי הספרינטרים של ארצו – מריו צ'יפוליני ואלסנדרו פטאקי שלא די בשתי ידיים כדי לספור את ניצחונות השלב שלהם בג'ירו. בינתיים, הוא בדרך הנכונה. מתמרן ומגיע ראשון לקו. מוצא את הדרך לנצח.
7. טום דומולאן נראה טוב.
כריס פרום קצת פחות. המטפסים שאיבדו זמן בנג"ש הירושלמי כבר בטירוף להגיע להרים. סיימון ייטס נראה חד, ובאותה מידה גם דומניקו פוצוביבו הפתיע לטובה בנג"ש. לאסטבן שאבז יש מה להוכיח. טיבו פינו חושב שהוא מוכן, ופאביו ארו חייב לעשות משהו. מה זה אומר לבאות? סימן ראשון נקבל עוד השבוע, בשלב 6, עם העלייה להר אתנה בסיציליה. שאלות טיפוס ראשונות יופנו שם גם לרוהאן דניס שעשוי עד אז ללבוש את החולצה הוורודה. אם דניס יישאר בוורוד גם אחרי סיציליה, הג'ירו הזה יקבל עוד זריקה של עניין.
8. עכשיו למורשת.
מה יישאר מהביקור הזה של הג'ירו בישראל? בואו נתחיל את היום בכמה צעדים אישיים קטנים של כל אחד מאיתנו – (א) היזהרו על הרוכבים בכביש וכבדו אותם (ב) רוכבים חדשים שמגיעים לכביש – היזהרו. רכב מלווה מציל חיים (ג) היפרדו מהאופניים החשמליים, ואל תקנו גם לילדים (ד) קבוצות רכיבה נולדות ברגעים אלו ליד ביתכם.
9. נתראה בדיווחים הבאים מסיציליה.
רציתי לראות עוד קצת בפינת המורשת. אולי טור ישראלי בן 3 או 4 ימים בלוח השנה של ה UCI ?
אומרים אופניים חשמליים לא חשמליות
מה יש לכם
אינשאללה טור אל סלאם. בישראל ירדן מצרים ואולי גם הפלשתינאים יצטרפו אל גלגלי השלום ביום מן הימים
כתבת יפה