קרוב ל-500 ישראלים רצים היום (ראשון) במקצים השונים של מרתון וינה, אבל איןי ספק שההישג הגדול מכולם שייך לרץ קטוע הרגל איתן חרמון, שאחרי מספר ניסיונות הצליח לשבור את השיא העולמי במרתון לקטועי רגל אחת. חרמון חצה את קו הסיום בבירת אוסטריה בזמן של 2:56:53 שעות, ושיפר ב-14 שניות את השיא העולמי הקודם שנקבע בשנת 2015. "לא היה לי קל, במיוחד לא בסוף ואני מאוד מאושר על ההישג", סיפר לשוונג חרמון בשיחת טלפון מוינה, "לקח לי 16 מרתונים להגיע לזה. במרתון טבריה אמנם כבר הייתי קרוב, אבל היום רצתי למרות הכאבים ברגל ולא עצרתי. הצלחתי לתת הכל גם כשהיה קשה. אני מודה לכל מי שתמך בי, לעמותת תקוות, למאמן שלי יאיר קרני, ליעקב גיטלין המאמן המנטלי שלי וכמובן לאחי אוריאל שבזכותו התחלתי לרוץ". לשאלה האם הוא מחפש יעד חדש הוא השיב, "אני בהחלט מתחיל לחפש יעד אחר וחדש".
צ פ ו | איתן חרמון מסיים את המרתון בוינה
https://www.facebook.com/uriel.hermon/videos/vb.100000967729236/1495757167133193/?type=2&theater
איתן חרמון תמיד אהב לרוץ, ותמיד עשה את זה טוב. ב-2006, שלוש שנים לפני שנפצע במלחמת לבנון השנייה, הוא ירד משלוש שעות במרתון טבריה וקבע 2:58 שעות. באימונים הוא ירד מ-35 דקות ב-10 קילומטרים ובאופן כללי נהג להשתתף בהרבה מרוצים. הוא היה "מורעל" על הריצה וזו גם היתה הסיבה לכך שמיד אחרי שנפצע ממטען צד, עוד בתהליך הפינוי על האלונקה, הוא צעק "אני עוד ארוץ מרתון".
ובכל זאת, צריך להבין שהפרוטזה היא לא תמיד סוג של קסם עבור רץ קטוע, שמגיע עם יכולת ריצה מצוינת. חרמון למשל נמצא בימים אלו בתכנית אימון לקראת מרתון ברלין בספטמבר, אבל כרץ קטוע הוא לא יכול לרוץ יותר מארבע פעמים בשבוע, כיוון שצריך להתחשב בגדם. גם אז, הוא תמיד צריך לדאוג לא להעמיס על המקום יותר מדי ולדעת מה הגבול. לפני המרתון הראשון שלו כקטוע בינואר 2010, הוא הבין שהוא חייב להוריד את הפרוטזה חודש וחצי לפני, בגלל פציעה ממנה סבל לאחר חצי מרתון עמק המעיינות. "הייתי על קביים במשך 3 שבועות לפני המרתון והריצה הכי ארוכה שלי באימונים היתה 30 ק"מ. זה היה מרתון ביום חם מאוד, היה קשה ומתיש והגעתי לקו הסיום חצי שעה איטי יותר ממה שתכננתי, אבל הרגל היתה סבירה וסיימתי וזה היה החלום".