בסוף השבוע האחרון, התכנסו באילת כמה מהשחייניות והשחיינים הכי טובים בעולם. בעוד במרבית אירופה קור מקפיא ואף אחד לא יכול לחשוב על תחרויות מים פתוחים, באילת חם ונעים, ולא סתם ההתאחדות האירופית בוחרת לפתוח את סבב התחרויות היוקרתית שלה בעיר הדרומית. אף אחד כבר לא מופתע מכך שהנבחרות אוהבות להגיע לכאן – מדליסטים אולימפיים, אלופי ואלופות עולם ואירופה, הפכו את ישראל ליעד קבוע בלוח התחרויות שלהם, וכמובן גם נבחרת ישראל, בהובלת מתן רודיטי (רביעי במשחקים האולימפיים בטוקיו) ואווה פביאן (אלופת העולם לשעבר) הגיעה בהרכב מלא.

על הטיילת באילת טורניר פוצ'יוולי בינלאומי לנוער. בגדי ים קטנטנים, כדורים עפים באוויר וריח של גריל ממלא את האף. קצת מזרחה משם, טורניר מסוג אחר – חליפות שחייה תחרותיות, משקפות עפות באוויר וריח של משקאות איזוטוניים ממלא את האף. על החוף, בחימום יבש אחרון, עומד גרגוריו פלטריניירי, אחד השחיינים הגדולים בהיסטוריה, שזכה כבר בכל תואר אפשרי. לצד המבטים הלחוצים, הוא מבין הבודדים שמשחרר חיוך, "תמיד כיף להיות כאן באילת", הוא מספר, וזה עוד אחרי שהוא וקבוצתו היו במחנה אימונים בשארם א-שייח במצרים בחודש שעבר.

הזינוק לתחילת המשחה | צילום: פטריסיה בן עזרא כרמלי, איגוד השחייה

אחת הנבחרות הגדולות שהגיעו השנה היא נבחרת אוסטרליה. מה הקשר בין הסבב האירופי לאוסטרליה, אתם שואלים? ובכן, אם באירוויזיון מותר, אז גם בשחייה. וברצינות, האוסטרלים אמנם לא יכולים להתחרות כחלק מהסבב האירופי, אולם התחרות פתוחה גם לשחיינים מיבשות אחרות, הם פשוט לא יכולים להיאבק על הניקוד והפרסים הכספיים בסבב.

האוסטרלים קבעו את התחרות באילת כתחרות הקריטריון שלהם לאליפות העולם, ולכן נבחרות הנשים והגברים הגיעו בהרכב מלא. זה גם הבטיח מאבק פנימי עיקש בתוך הנבחרת, שכן רק שני הראשונים ושתי הראשונות מעפילים למשחה ל-10 ק"מ בפוקואוקה. המתח הזה נראה שהדביק את שאר השדה, שכן מה שקיבלנו היה אחד המשחים הקשוחים ביותר שראיתי.

ובעצם, למה להשתמש במכבסת מילים… כשאני אומר קשוחים, אני מתכוון אלימים. מכות של ממש בין השחיינים בקרב על מיקומים, במיוחד באזור ההאכלה הצפוף וליד המצופים. אחרי שלושה סיבובים, קריאה בקשר "שחיין מספר 22 עלה על סירת הבטיחות ופרש מהמשחה". הסתכלתי בזריזות ברשימת המשתתפים ונדהמתי – מספר 22??? זה קרישטוף רזובסקי! סגן האלוף האולימפי ואחד הפייבוריטים לניצחון! איך יכול להיות ששחיין מנוסה וקשוח כזה פורש? כשהוא הגיע לחוף, מיד אפשר היה להבין את הסיבה – ההונגרי חטף מרפק חזק מאוד באף. כמה חזק? הוא פשוט לא הצליח לראות קדימה, ראה שחור, הרים יד וקיבל סיוע רפואי.

הפנייה ליד המצוף | צילום: פטריסיה בן עזרא כרמלי, איגוד השחייה

גם השחיינים הישראלים זכו למנת חלקם. כבר בסיבוב הראשון חטף מתן רודיטי חבטה חזקה בראשו בזמן שניגש למקל ההאכלה של מאמנו אמיר עופר. בסיום סיפר "היה משחה מאוד מאוד קשוח, עם הרבה מאוד מכות, הרבה פעמים ניסיתי לשפר את המיקום ולהתקדם, אבל המכות בעצם הכניעו אותי".

ואם חשבתם שהאלימות שמורה למשחה הגברים בלבד, טעות בידכם. את מאבקי המיקום היה אפשר לראות היטב בדבוקה המובילה אצל הנשים. ארבע שחייניות אוסטרליות נכללו בדבוקה הזאת, והן נאבקו בעיקר זו בזו, כולל דחיפות אל עבר המזח אחרי ההאכלה. גם כשהישראלית המובילה אווה פביאן יצאה מהמים היה קל לראות את המשחה על פניה – חתך באף ליד העין שנגרם מחבטה על המשקפת ועוד שריטה על המצח שגם היא עצמה לא יודעת ממה נגרמה.

הייתי בעשרות משחי מים פתוחים בחיי, הן מתוך המים והן מבחוץ. מעולם לא ראיתי משחה קשוח כזה. תמיד יש דחיפות, תמיד יש מאבקי מיקום, אבל הפעם זה הרגיש כמו רמה אחת מעל. דריו וראני האיטלקי ראה כרטיס אדום במהלך המקצה, אולם הרוב נעשה רחוק מעיני השופטים, שלא פסלו שחיינים נוספים. אם מישהו מספר לכם ששחייה זה לא ספורט של מגע, תפנו אותו למשחה הזה וכנראה שהוא ישנה את דעתו.

איזור ההאכלה. צפוף ופיזי | צילום: פטריסיה בן עזרא כרמלי, איגוד השחייה

למרות זאת ואולי אף בזכות, זה היה משחה מרתק. עם קרבות צמודים עד הנגיעה (אמנם בלי פוטו פיניש הפעם, אבל לא רחוק מזה), קצב מהיר מאוד (ותודה רבה לים האדום שהתחשב והיה  שקט במיוחד), של 1:04 דקות בממוצע ל-100 מטר אצל הגברים ו-1:08 דקות אצל הנשים, ומנצחים ראויים שהשיגו את הזהב בזכות טקטיקה מצוינת ומחושבת מהמטר הראשון.

שלוש קטנות לסיום
– שימו לב ליונתן אחדות. השחיין בן ה-19, שסיים רביעי בשנה שעברה באליפות העולם לנוער, רשם את משחה הבוגרים הטוב ביותר בקריירה שלו. מקום 25 אולי לא נשמע נוצץ, אבל אחדות הצליח להישאר בתוך הקצב המסחרר של הדבוקה ממש עד הישורת האחרונה, סיים רק דקה ושתי שניות מהמובילים והרשים עם זמן של 1:48:59 שעות. ייתכן שהעתיד של הענף מתפתח ממש לנגד עינינו.

יונתן אחדות | צילום: פטריסיה בן עזרא כרמלי, איגוד השחייה

– האוסטרלית צ'לסי גובצקה (או גובקה, תלוי את מי שואלים) בת ה-24 ניצחה את המקצה לנשים וקבעה את הקריטריון לאליפות העולם. הדבר המדהים הוא שזה ניצחונה השני ברציפות באילת, אחרי שעשתה זאת בסבב העולמי בנובמבר, ואלו שני הניצחונות היחידים בקריירת המים הפתוחים הבינלאומית שלה. בסיום כבר אמרה שאילת היא עיר המזל שלה. יש לי תחושה שהיא תבוא שוב.

– זה ידוע שאיטליה היא מעצמת מים פתוחים, ובכן שימו לב לזה – ארבעה מתוך שבעת השחיינים שדורגו במקומות הראשונים הם איטלקים. פלטריניירי שהוזכר קודם סיים רק שביעי, ורביעי מתוך האיטלקים. ממש לא היינו מספידים אותו עדיין, אבל לא נתפלא אם הוא יצטרך להיאבק מול חבריו לנבחרת על המקום בפריז.