סנטיאגו דה קומפוסטלה בחבל גליציה בצפון ספרד, היא אחת הערים המיסטיות בעולם, ובוודאי העיר הקדושה ביותר בחצי האי האיברי. למעלה מאלף שנים עולים נוצרים קתולים לרגל לעיר העתיקה מכל קצוות תבל, בדרך הידועה בשם קאמינו דה סנטיאגו. מיליונים השלימו את המסע, מאות אלפים משלימים אותו מדי שנה. בעבר, היו שייעדו את המסע לכפרת חטאים, עבור אחרים הוא מסמל גאולה.
אלברטו קונטדור כבר כמעט בן 32. הרוכב שהחל את הזריחה המקצועית שלו בקבוצה המושמצת והמואשמת בשימוש בסמים, של מאנולו סאייז, כמעט סיים את הקריירה לפני שהיא התחילה. בשנת 2007 עבר קונטדור לקבוצת דיסקברי, שאיבדה שנה וחצי קודם לכן את כוכב הצפון שלה – לאנס ארמסטרונג. הגרנד טור הראשון של קונטדור היה הטור דה פראנס ב-2007. הוא הדהים את העולם כשלאחר הדחת מייקל רסמוסן המוביל באמצע הטור עקב שימוש בחומרים אסורים, ניצח קונטדור כרוכב צעיר שטרם מלאו לו 25. במאניירה של צעירים, החל קונטדור "שולף" אקדח דמיוני על קו הסיום ויורה בו, כל פעם שניצח. הכינוי "פיסטולרו" (האקדוחן) נולד.
כשדיסקברי התפרקה עבר קונטדור לקבוצת אסטנה. באותה שנה, הודיעו מארגני הטור דה פראנס שאסטנה לא תקבל היתר להתחרות עקב עברה המסומם. ברגע האחרון קיבלה אסטנה היתר להתחרות דווקא בג'ירו האיטלקי. קונטדור הוקפץ מחופשה על חוף הים, ישירות לג'ירו ד'איטליה. אפשר היה לראות את הכושר והחדות שלו משתפרים מיום ליום תוך כדי המרוץ עצמו. הוא ניצח. שניים משלושת הטורים הגדולים כבר היו בכיסו. בחצי השני של 2008 השלים קונטדור את השילוש הקדוש של הגרנד טוריסטים – ניצחונות בטור דה פראנס, בג'ירו ד'איטליה ובוואלטה אספניה. הוא הפך לחמישי מבין מנצחי שלושת הטורים לצד שמות כמו אדי מרקס, ז'אק אנקטיל, גרנאר הינו ופליס ז'ימונדי. העתיד נראה מושלם.
אבל 2009 התחילה אחרת. אגדה אחרת החליטה לחזור לאוכף התחרותי – ועוד לחזור ישירות לקבוצתו של קונטדור. לאנס ארמסטרונג הודיע על קאמבק, וחזר עם המנהל הספורטיבי הקבוע שלו דווקא לקבוצת אסטנה של קונטדור. את הטור של 2009 פתחה אסטנה כמפלצת דו-ראשית, ואלברטו הצעיר מצא את עצמו מהר מאד בעמדת מגננה. הנאמנות של יוהאן ברוניל לארמסטרונג לא היתה מוטלת בספק, וסיפורי הזוועות ממה שעבר על קונטדור באותו טור, בתוך הקבוצה שלו עצמו, עדיין מכים גלים. אבל כאן הנחישות והיכולת של הצעיר הספרדי החלה לבלוט באמת. אחרי שכבר היה בפיגור, הוא הביס את ארמסטרונג וגם את אנדי שלק כדי לנצח. לבראדלי וויגינס (מנצח טור 2012) נותר המקום הרביעי. כאן כבר נראה היה שמלכותו של קונטדור הובטחה לשנים.
אמנם, גם את טור 2010 קונטדור ניצח. אבל בסיום הטור פורסם קיומה של בדיקת חומרים אסורים כושלת של הספרדי במהלך התחרות. החומר קלנבוטרול נמצא בגופו. הוחלט על העמדתו לדין. קונטדור זוכה על ידי התאחדות האופניים הספרדית והמשיך לרכוב. אבל הסוכנות העולמית נגד סימום סירבה להתרצות, והגישה ערעור לבית המשפט לבוררויות ספורט.
בינתיים, עבר קונטדור לרכוב תחת ניהולו של ביארן ריס בקבוצת סקסו-בנק הדנית והמשיך להתחרות. הוא ניצח ב-2011 בג'ירו ד'איטליה פעם נוספת, אך נכשל בניסיונו לכבוש את הטור דה פראנס כשסיים חמישי. הניצחון באותה שנה, הלך לקאדל אוואנס. בסוף 2011, במהלך שכמוהו טרם זכור אצל קבוצת פרו-טור מקצוענית, הגיעה קבוצת סקסו בנק כולה, עם אלברטו קונטדור בראשה, לביקור ממושך בישראל. הספקולציות דיברו על ניסיון לשאת חן וטובה בעיני ראש הרכב הבוררים בערעור הסמים של קונטדור – עורך דין ישראלי בשם אפרים ברק. בפברואר 2012 בית המשפט לבוררות ספורט הכריע. הוא השעה את קונטדור לשנתיים ממועד העבירה. המשמעות היתה שביולי 2012 הורשה קונטדור לחזור להתחרות, אבל, כל תאריו מאז יולי 2010, כולל הטור דה פראנס ב-2010 והג'ירו ד'איטליה ב-2011, נשללו.
קונטדור לא ידע את נפשו. אחרי חודשים ארוכים של התחבטות, הוא חזר לבסוף להתחרות בקבוצת סקסו-בנק, והגרנד טור היחיד שנותר לו ב-2012, היה הוואלטה הביתית בספרד. אחרי קרבות מלאי תהפוכות, קונטדור ניצח. אבל הדומיננטיות הפיזית המוכרת נמוגה. מה שנותר, היתה אמנם יכולת יוצאת דופן, אבל אנושית, ובעיקר חוסן מנטאלי ונחישות מברזל.
שנת 2013 היתה שחורה. קונטדור לא ניצח אפילו מרוץ אחד והשאלות החלו להישמע. האם היו אלו הסמים שהרימו אותו לגדולה? האם האקדוחן מזדקן? פעם אחר פעם, כריס פרום, חואקין רודריגז ונאירו קווינטאנה גרמו לאקדוחן להיראות עייף ומגושם בשלב ההרריים בטור דה פראנס. קונטדור סיים חמישי. כריס פרום ניצח.
שנת 2014 אמורה היתה להיות שנת התלת-קרב הגדול. שלושה הגיעו לטור כדי לזכות – כריס פרום האלוף המכהן מ-2013, אלברטו קונטדור האלוף לשעבר, ווינצ'נזו ניבאלי האיטלקי שכבר הראה כי עלה מדרגה עם ניצחונות בג'ירו ד'איטליה ובוואלטה הספרדית. אך המרוץ הקיצי הפך בצפון צרפת למרחץ גשמים קודר משופע בכבישים חלקים ומסוכנים. ראשון נפל פרום, שבר עצמות בידיו ופרש. שני, התרסק קונטדור, שבר עצם ברגלו ופרש גם הוא. וינצ'נזו ניבאלי תפס את הטור בקרניו ועם הניצחון, הפך לרוכב השישי שזוכה בכל שלושת הגרנד-טורים.
הפציעות של קונטדור ופרום בטור נראו קשות. שניהם הורדו מהאופניים רטובים, רועדים מקור ומכאב, אומללים, ושבורים. אוהדי האופניים לא ציפו לראותם מתחרים שוב לפני 2015. קונטדור עוד אמר במהלך יולי שהוא רוצה לרכוב בוואלטה, אבל לא כמתחרה, רק כמשתתף, אך כשבועיים לפני הזינוק הודיע שהחלמתו מהפציעה לא התקדמה דיה, ויהיה עליו לוותר. בדקה ה-90 נמלכה דעתו והוא הגיע עם אופניו לקו הזינוק, לצדם של כריס פרום המשתקם, אלחנדרו וואלוורדה וחואקין רודריגז.
אחד מיצרני המתח והיופי בג'ירו האיטלקי ובוואלטה הספרדית, הוא החולשה היחסית של הקבוצות לעומת עוצמתן בטור דה פראנס. בג'ירו ובוואלטה, אין כמעט עלייה הררית קשה שלא מותירה את המועמדים לניצחון לבדם זה מול זה, לאחר שיתר חברי קבוצתם נשרו. ה"ראש בראש" בין טובי הרוכבים מתעצם לנוכח איכות הכבישים הבעייתית בשתי המדינות הלטיניות. כבישים הרריים שלא תוכננו בקפידה, מייצרים שיפועים הזויים שיכולים להגיע ל-15 ואפילו 20 אחוזי שיפוע. הרבה יותר מהשיפועים החדים ביותר בטור דה פראנס.
הוואלטה של 2014 שהתחילה כמרחץ זיעה לוהט באנדלוסיה, המשיכה והתעצבה כקרב צמוד בין קונטדור, פרום ואלחנדרו וואלוורדה. לקראת השבוע האחרון הגיעו העליות בצפון ספרד, וכריס פרום המשתפר החל לגרום למתחריו להזיע. כשקצב סיבובי הפדאלים של פרום בעליות יצא משליטה, נותרו שניים – קונטדור ופרום. הפצוע האנגלי והפצוע הספרדי מהטור דה פראנס, חזרו להתמודד על בכורת הכביש. בהתקפות והתקפות הנגד התפוצצו השניים זה על זה בראשי ההרים. פרום נראה מתחזק. קונטדור נראה מתקשה להחזיק.
שלשום, בשלב 20, הגיע השיא. כ-4 קילומטרים לסיום העלייה האחרונה של הוואלטה – עליית הפוראטו דה אנקארס – נותרו האנגלי והספרדי לבד בראש. כל מתחריהם נשרו לאחור, שברירת המרדף היחידה בידיהם. מלפנים, החל קרב אגרוף רכוב שכמותו לא ראינו שנים רבות.
פרום היה נחוש לעשות הכל כדי לבטל את יתרון 79 השניות של קונטדור בדירוג הכללי. הוא האיץ, תקף שינה קצבים, וגרם לקונטדור, לביארן ריס, לאולג טינקוף ולאומה הספרדית כולה להחסיר פעימות. אבל האקדוחן החזיק מעמד. הוא הכין את עצמו כל הימים האחרונים בדיוק לרגעים האלה. הוא הבין כמה שלבים קודם, שהיריב האמיתי יהיה בסוף פרום – לא אף אחד אחר. בהתקפה אחרונה אכזרית של פרום כ-600 מ' לקו סיום כבר היה ברור שהאנגלי לא יצליח להוציא מקונטדור מספיק זמן. כאן הכבוד שיחק, והמאבק לנצח בראש ההר. קונטדור בקושי החזיק עם האנגלי, אבל כשהדלק של האנגלי החל לאזול, ראה האקדוחן את פרום קמל לצדו, ותקף!
במחזה של יישכח המריא אלברטו קונטדור במעלה ההר, כמעט נזרק לכביש על ידי אלפי אוהדים מוטרפים. פרצופו נמתח בעווית של סבל, שיניו חשופות. פרום רדף, אבל לא הדביק. קונטדור חצה ראשון את קו הסיום והכריע את הוואלטה. בשליפת אקדח קטנטנה אחרונה (כמעט מתנצלת), מחווה לימי העבר, חצה האקדוחן הוותיק את קו הסיום. פרום, הג'נטלמן סיום כרבע דקה אחריו, ירד מאופניו ולחץ יד. השניים החליפו מבט של הערכה הדדית שכמותו מעטים יכולים להחליף. הוואלטה הוכרעה. האקדוחן חזר. שוב.
ביום ראשון, עם תחילת השלב האחרון של הוואלטה – נגד השעון הקצר של 9.7 ק"מ בעיר הקדושה, הכבישים נשטפו בגשם. תחרות אופניים כבר לא היתה כאן. הכל כבר הוכרע. הרוכבים דאגו בעיקר לסיים בלי להחליק ולשבור שוב עצמות. אלברטו קונדטור סיים באגרוף קפוץ לניצחון. הגאולה של האקדוחן נמסרה לו מול הבזיליקה בעיר סטניאגו דה קומפוסטלה, סופו של הקאמינו דה סטניאגו, נתיב העלייה לרגל הוותיק והקדוש באירופה. העיניים הלטיניות נשטפו גם הן. הללויה.
כתוב טוב
כתבה מצויינת, ברמה מאד גבוהה שנותנת לנו הקוראים בדיוק
את הדיוקן של 2 רוכבי על אלו.
תענוג לקרוא, כן ירבו.
אחלה כתבה.תכליתית.כיף לקרוא
הי אשלגי
אחלה סיקור
יוגב
אני לא מאמין לנצחונות של קונטדור על אדמת ספרד
חייב לציין שדווקא לא ראיתי שום סבל על םניו של קונטדור בסוף קטע 20. פרום היה גמור, קונטדור נראה כמו ברכיבת שבת רגוע. הבחור על סמים מעולים שחבל על הזמן…
כתבה מקצועית גרמה לי הנאה רבה !