ב-28 בספטמבר 2012 נשבר השיא העולמי במרתון הגברים. פטריק מקאו רץ בברלין את המרחק ב-2:03:38 שע' והוריד את היילה גברסילאסי מהמקום הראשון שבו החזיק עד אז. מעטים שמו לב לרץ שהגיע למקום השני. תחרות של ממש לא היתה שם, סטיבן צ'מלאני סיים ב-2:07:55, למעלה מארבע דקות לאחר המנצח. לישראלים, בעלי זיכרון טוב והתעניינות במרתון טבריה, השם יכול היה להראות מוכר. וכן, רק חודשים ספורים קודם, הוא היה המנצח במרתון טבריה 2011. בזמנו, ניסיתי לעניין את אנשי איגוד האתלטיקה במינוף ההישג של צ'מלאני כדי לפרסם את המרתון הגלילי שהיה אז בניהולם. לא הצלחתי בכך. עובדה זו אולי מראה נקודה ראויה לציון. בעוד שבטבריה השתתפו כמה רצים מעולים, אנו יודעים עליהם מעט מאוד. בכתבה הזו אסקור כמה מהבולטים ברצים שהיו בטבריה. לחלקם היתה קריירת ריצה מרשימה מאוד, בכל קנה מידה.

סטיבן צ'מלאני (משמאל) כשהיה אחד ממכתיבי הקצב של מרתון ברלין 2011, השנה שבה ניצח בטבריה | צילום: Dirk Ingo Franke

נתחיל בחידה: מבין כל האנשים שרצו אי פעם בטבריה, מי האדם שהשיג את התוצאה הטובה ביותר? לא מדובר על בעל התוצאה הטובה שהושגה בטבריה אלא לאחר מכן. התשובה לכך די מפתיעה ותופיע בסוף הכתבה.

מה עם הנשים?

הכתבה הזו עוסקת בתוצאות הגברים בלבד. יש סיבה מהותית לדבר הזה ואפשר לראות אותה בכתובת הזו. במשך שנים רבות טרחו מארגני המרתון למצוא גברים בעלי תוצאות איכותיות. שום מאמץ כזה לא הושקע בנשים. בכל תולדות המרתון הושגה בו רק תוצאה אחת ברמה גבוהה על ידי אישה. מדובר ב-2:25:45 שהשיגה Hiwot Gebrekidan בשנת 2017. פרט לכך, תוצאות הנשים היו רחוקות בכ-20 דקות ויותר מהשיא העולמי לנשים. בין הגברים, היו תוצאות רבות במרחק של 5-8 דקות בלבד מהשיא.

יתר על כן, פרט למנצחת של 2017, אף אחת מהזרות בטבריה לא פיתחה קריירה מרשימה. ארבע מעשר התוצאות הטובות ביותר מוחזקות בידי נילי אברמסקי שהיא רצה נהדרת וגם משלנו והכתבה הזו עוסקת בזרים.

קורס קצר על טבריה

מרתון טבריה התחיל את דרכו בשנת 1977 ונקרא בתחילה "מרתון הכנרת". בשנים הראשונות הוא היה מתקיים בדצמבר. החל מ-1992 הוא נערך בינואר. המסלול שלו פשוט להפליא: הלוך ושוב לאורך שפת הכנרת. לא תמיד הוא הוזנק מטבריה ולמען האמת גם בימינו המרתון כבר לא מוזנק מתוך העיר. בשנים הראשונות ההשתתפות בו היתה קטנה והסתכמה במאות בודדות של אנשים. באופן מפתיע, אחוז גבוה מתוכם היו זרים. בכל שנותיו, רוב המנצחים היו זרים אבל היו ביניהם גם כמה ישראלים ולא מעט ישראליות (אם כי רובן נקראו נילי אברמסקי). המרתון משמש כמעט תמיד כאליפות ישראל במרתון ובמשך שנים רבות אורגן על ידי איגוד האתלטיקה. בשנים האחרונות האיגוד כבר מעורב הרבה פחות ויש הטוענים כי המרתון נפגע מכך.

במשך שנים רבות טבריה היה המרתון הרציני היחיד בישראל. בעשור האחרון קמו לו מתחרים עירוניים עשירים ממנו. לשיא גודלו הגיע ב-2016 עם 2,000 רצים. לאחר מכן התחיל לאבד נפח (ראו את הגדלים כאן). המרתון נמצא בסכנה מסוימת שכן לא ברור שמגיעים אליו רצים חדשים רבים. פעם הוא היה מטרה טבעית למרתוניסט ישראלי חדש. היום המרתון בתל אביב משמש בתפקיד הזה.

התוצאות הטובות ביותר

בטבלה הבאה מופיעות 20 התוצאות הטובות ביותר במרתון טבריה לאורך השנים.

הערה: התוצאות הללו נגזרו מתוך מאגר הנתונים שכולל את רוב תוצאות טבריה אך לא את כולן. יתכן (אם כי לא סביר) שבשנים החסרות הושגו תוצאות טובות מחלק מאלה שברשימה.

העמודה מימין למדינה, מציינת האם התוצאה הטובה ביותר של הרץ הושגה בטבריה.

לכל איש יש שם?

לפני צלילה לתוצאות, משהו בעניין השמות. אם תחפשו פרטים על האדם במקום הראשון ברשימה, תגלו שאין אדם כזה. שמו של המנצח הוא Patrick Tambwé ולא patrick twambe כפי שכתוב בתוצאות המרוץ. שימו לב לכך שהוא מופיע פעמיים ברשימה וגם בפעם השנייה (במקום ה-18), שמו כתוב בשגיאה.

המהיר ביותר. פטריק טמבווה | צילום: Matt Kiefer

שיבוש השמות אופייני. הוא קורה לא רק בישראל אבל אצלנו נראה שמתרשלים בכך יותר מאשר במקומות אחרים. מספר שמות ברשימה כתובים לא נכון. זה חבל. מדובר בחוסר כבוד לאנשים וזה מעיד על כך שאנו לא ממש מכירים את הרצים הללו.

תור הזהב מאחורינו

למרתון טבריה היה תור זהב. הוא נמשך שש שנים והתחיל בשנת 2009. בשנים הללו, תוצאת המנצח היתה באופן אופייני מתחת ל-2:10 שע'. בשנת 2010 התוצאה אמנם היתה רחוקה למדי מ-2:10 אבל אפשר לשייך את זה לחום הכבד שהיה בזמן אותה ריצה.

תוצאות המנצחים בטבריה מאז 2004:

הסיבה לתור הזהב היא שבאותן שנים נעשתה עבודה למען הבאת ספורטאים מבטיחים שיקבעו תוצאות טובות. המרתון בטבריה היה אז כמעט בודד במיקומו בלוח השנה. זה פתח אפשרות למצוא רצים שהגיע על מנת לקבוע תוצאות טובות. מאז התווספו מרתונים אחרים, חלקם עשירים יותר ויתכן גם שהתקציב לרצים הזרים קטן. בשנים האחרונות, בעיקר החל מ-2015, אין מאמץ להביא רצים שיאתגרו את ה-2:10. בשנתיים האחרונות המנצח בטבריה הוא ישראלי. אין זה דבר רע. בדברי הסיכום אחזור לנקודה הזו.

נראה שהסיכוי לראות שיא מסלול במרתון טבריה בשנים הבאות קטן. השיא שקבע פטריק טמבווה ב-2012 הוא איכותי וקשה לראות אותו נשבר בלי השקעה כספית מסיבית.

2012 – מרתון טבריה האיכותי ביותר

צריך להיות מעט מאוד ספק ביחס לשאלה מהו מרתון טבריה האיכותי ביותר. הריצה ב-2012 לא רק שהניבה את שיא המסלול אלא גם את ארבע התוצאות הטובות ביותר. זה היה המרתון האיכותי ביותר שהתקיים בישראל, לפחות מבחינת תוצאות המנצחים. נדירים המרתונים בעולם שבהם המנצח קובע תוצאה טובה מ-2:08 שע'. באותו מקצה ירדו ארבעה מהרף הזה. קשה להאמין שדבר כזה יתרחש אצלנו בעתיד הנראה לעין.

המסלול המהיר

מרתון טבריה מהיר למדי מבחינת תנאי המסלול. הריצה היא יחסית שטוחה. אין בו כמעט פניות: הפרסה בחצי היא הפניה היחידה במסלול. יתר שינוי הכיוון הם התעקלויות שרובן מתונות למדי. מזג האוויר נוטה להיות נוח. יתר על כן, המרתון הוא אחד הנמוכים על פני כדור הארץ. היות והוא מתרחש כ-200 מטר מתחת לפני הים, יתכן והוא מספק קצת יותר חמצן לרצים.

עם זאת, הוא רחוק מלהיות אידאלי. יש בו מספר עליות לאורך המסלול. הן לא קשות אבל בהחלט מאטות. הרוח משחקת תפקיד משמעותי. זו אינה ריצה עירונית, אין מבנים המגנים מהרוח וזו יכולה לעשות שמות ברצים. גם הטמפרטורה אינה אידיאלית ובדרך כלל קצת חמה מדי לריצה מושלמת. לפיכך, מפתיע לראות שברוב המקרים, הרצים הטובים בטבריה קבעו שם גם את התוצאה הטובה ביותר שלהם. מבין 17 הרצים המופיעים ברשימה (שלושה מופיעים פעמיים), 11 קבעו את התוצאה הטובה ביותר שלהם במרתון הגלילי. הסבר לכך? אין לי.

ומה קרה להם מאז?

רוב קובעי התוצאות הטובות בטבריה הם רצים מהרמה השלישית ומטה של המרתוניסטים בעולם. טבריה היתה עבורם עוד ניסיון לבלוט. אבל יש כמה יוצאי דופן. אנשים שהמרתון סביב הכנרת היה עבורם תחנה בקריירה יפה שאולי לא הביאה אותם להיות קיפצ'וגה אבל בהחלט יכולה להציבם בזינוק העילית של כמעט כל מרתון בעולם. הנה הבולטים בהם:

Patrick Tambwé – פטריק טמבווה
מחזיק שיא המסלול בטבריה הוא צרפתי שנולד בקונגו. הוא רץ פעמיים בכנרת, פעם אחת כקונגולזי ובפעם השנייה כצרפתי. הריצה ב-2012 היתה ריצת חייו. לא רק שקבע בה את שיאו האישי, הוא הבטיח בה את מקומו באולימפיאדת לונדון. למרבה הצער, זו היתה שירת הברבור שלו כרץ מהעילית. באולימפיאדה לא סיים את הריצה ולאחר מכן המשיך להתקשות לסיים. במקרים הבודדים שבהם סיים, לא ירד מ-2:20.

Dominic Ondoro – דומיניק אונדורו
דומיניק אונדורו הוא רץ מעניין. הקנייתי קבע את שיאו האישי המצויין 2:08:00 שע' בטבריה כאשר ניצח במרתון של ינואר 2013. מאז לא קבע תוצאה טובה יותר. אבל הוא רץ מצטיין שמנצח לא מעט מרתונים משמעותיים בארצות הברית ובאוסטרליה. הוא ניצח את המרתונים במלבורן, יוסטון, ומיניאפוליס וגם את מרתון "גרנדמה" הידוע בדולות' מינסוטה. הוא רץ בקביעות 2-3 מרתונים בשנה ובדרך כלל מסיים לפחות על הפודיום. הוא עושה זאת במרתונים גדולים בהרבה מטבריה ונראה שהוא אחת הבוגרים המצטיינים ביותר של מרתון הכנרת.

דריבה רובי – Deribe Robi
דריבה רובי האתיופי שייך לליגה של הגדולים. בטבריה הוא סיים שני לדומיניק אונדורו ב-2013 אבל מאז הצליח להשאיר חותם בכמה מהמרתונים הגדולים בעולם. אמנם אין לו הרבה ניצחונות אבל הוא סיים על הפודיום במרתונים של ולנסיה, הונולולו, פראג ודובאי. כולם מרתונים מהשורה הראשונה לאחר המייג'ורס. בדובאי הוא גם קבע 2:06:06 שע'. הוא עדיין רץ ברמה הגבוהה ביותר. לפני מספר ימים היה בין רצי הצמרת בולנסיה. הפעם, בניגוד לשנתיים הקודמות, כלל לא סיים.

סטיבן צ'מלאני – Stephen Chemlany
סגנו של פטריק מקאו מ-2011 עבר מאז דרך ארוכה וגם הוא הוא "סיפור הצלחה טברייני". גם הוא, כמו דריבה רובי ממעט לנצח. אבל השנה קבע 2:06:21 שע' והגיע שלישי במרתון ליסבון האיכותי. יש לו גם פודיומים בפראג, פריז, רומא ועוד. בהחלט תוצאות שאינן קוטלות קנים. מעניין שבניגוד לאחרים הוא ממעט יחסית להתחרות ומאז 2014 הוא עושה זאת רק פעם אחת בשנה.

טריקו ג'ופר – Tariku Jufar
מנצח טבריה ב-2014 נמצא מחוץ ל-20 התוצאות הטובות אבל בכל זאת קבע בישראל תוצאה מכובדת מאוד של 2:10:33. הוא יוצא דופן בקרב הרצים עליהם מדובר כאן בשל סיבה אחת: הוא היה רץ בצמרת העולמית לפני שהגיע לטבריה. הוא קבע 2:06:51 וניצח את מרתון יוסטון שנתיים לפני שהגיע לטבריה. לאחר טבריה הוא הספיק, עדיין ב-2014 להתחרות בסיאול וטורינו בתוצאות טובות. מאז 2015 לא התחרה ויתכן וכבר פרש.

בוגר טבריה המהיר ביותר. סיסיי למה | צילום: JeLuF

גדול יוצאי מרתון טבריה

במקום ה-12 ברשימת התוצאות הטובות בטבריה ומחוץ לפודיום בטבריה נמצא סיסיי למה, אחד מגדולי המרתוניסטים בעולם בימינו. במרתון ברלין השנה סיים שלישי ב-2:03:36 שע'. זוהי התוצאה ה-17 בכל הזמנים (נכון לסוף 2019). היא ממקמת אותו במקום העשירי מבין המרתוניסטים שרצו במסלול כשיר לשיאים. הוא הספיק גם לנצח את מרתון וינה האיכותי ב-2015, לסיים על הפודיום בדובאי ופראג, ובנוסף ניצח בלובליאנה 2018 בתוצאה מצוינת. מעטים מאוד בארץ מודעים לכך שרץ ברמה הזו התחרה בטבריה.

ומה בשורה התחתונה?

תור הזהב של תוצאות העילית בטבריה הסתיים ב-2014. החל ב-2015 ובמיוחד החל מ-2016, אין רצים מרשימים שמגיעים להתחרות בכנרת. אני רואה בכך התפתחות חיובית. המטרה של הבאת הזרים הטובים היתה למצב את מרתון טבריה כאירוע "רציני". אבל זה לא עבד. המרתון לא הצליח להביא אליו תיירים ורצים "סתם" מחו"ל. רצי העילית הגיעו לכאן, זכו בלא מעט כסף ונעלמו כלעומת שבאו. איש לא זוכר את שמותיהם ולא נותרה כאן כל מורשת. מוטב להביא זרים שישמשו כפייסרים לטובי הרצים שלנו. זה מה שקורה בשנים האחרונות וזה בהחלט מצב עדיף.