עמותת "בדרכם" הוקמה על ידי יוצאי גדוד ההנדסה של אוגדת המילואים של הצנחנים "עוצבת האש". העמותה באה להנציח את זכר חברינו, שנהרגו בעת לחימה בכפר דבל שבדרום לבנון, במלחמת לבנון השנייה: רב סרן נתי יהב, סרן יוני שמוכר, רב סמל ראשון אשי נוביק, רב סמל אלעד דן, רב סמל גלעד זוסמן, רב סמל בן סלע, רב סמל עידן קובי, רב סמל עדי סלים, רב סמל נאור קאלו, סמל ראשון אורן ליפשיץ.
מדי שנה, מתקבצים תחת עמותת "בדרכם", רצים מכל הארץ בגילאים השונים, צעירים אחרי צבא ובוגרים גם בגיל 70, אליהם מצטרפים מלווי הרצים, על מנת להיות יחד 24 שעות אינטנסיביות במרוץ הר לעמק.
עמותת "בדרכם" באה להנציח את הנופלים באופן המייחד אותם ואת דרכם. ביטוי לאהבת הארץ, לרעות, לאחדות והכול עם חיוך. אירוע ההנצחה צריך להיות באווירה של כיף, שמחה, מפגש חברתי הנותן כוח ולא שואב אותו ממך.
החיבור למרוץ הר לעמק החל ממספר חיילי הגדוד שהחליטו לרוץ והיו צריכים עזרה בלוגיסטיקה של המרוץ, הקפצות ורכבים. הדרך לגיבוש קבוצת לוגיסטיקה שתעזור, החיבור למשפחות השכולות ובניית 10 קבוצות של רצים שכל אחת רצה לזכר אחד הנופלים היה קצר. מתוך החיבור לרצים והמפגש עם המשפחות, נוצר הרצון של המשפחות להיות שותפות לליווי הלוגיסטי ומכאן נוצר החיבור העמוק למסגרת החווייתית של המרוץ.
כיום אנו מריצים מדי שנה, וגם בחודש מאי הקרוב, בין 80 ל-100 רצים ב-10 קבוצות שונות. חיילי הגדוד, חיילי החטיבה, חברים לריצה של אנשי הגדוד, שהפכו במשך השנים למשפחה. יש חברים בקבוצות הריצה שמלווים את המשפחות השכולות כבר 10 שנים. מגיעים אליהם באירועים לבתים. לפני המרוץ נפגשים בבתים עם המשפחות ומעלים את זיכרון הבנים. בתחילת המרוץ עושים את מאות המטרים הראשונים יחד ומסיימים בקו הגמר יחד. לפעמים עם ההורים של הנופל, לפעמים עם הילדים שלו שבגרו ועם בני המשפחה, יחד.
מרוץ הר לעמק, פריסת המרחב והזמן נותנת אפשרות חד פעמית ליצור "ביחד" שאי אפשר להגיע אליו אחרת. שילוב ההורים של המשפחות השכולות עם צעירי ו-ותיקי הגדוד יוצרת "זמן איכות" של 24 שעות, מנותק מהריצה של החיים, בטבע, עם אחווה הדדית, אוכל מדהים ורצים החוזרים מהריצה ומקבלים חיבוק חם ואוהב שלא היו מקבלים בכל מקום אחר. ואחרי האוכל הטעים והחיבוק, יש חום בחזרה שנותן למשפחות השכולות להרגיש שייכות לחברה הצעירה. נוצרות מסורות: העוגות של סמדי ויהודית, השקשוקה של שוש, הסיפורים של דודי. הכול מתערבל ויוצר מציאות אחרת שנותנת לכולם לברוח לעולם מדהים ל 24 שעות.
ויש את קבוצות הרצים שמתארגנות לצאת לדרך ומקבלות סלט פירות מדהים של חגית ויונה. יש כאילו שנחים במתחם המחצלות והכיסאות שאיתי הרים, והכול באווירה מחבקת. כל רץ שמגיע מתקבל בחום. מיד חיבוק וליווי למה הוא צריך. אם צריך הקפצה יקבל, ואם מרק חם, אז מיד המרק של דודי ושלמה מככב.
ההצלחה של המרוץ עבורנו היא בעצם קיומו. נכון שיש בקבוצות שהגיעו לפודיום ודורגו בין שלוש הקבוצות הטובות בקטגוריה, אבל הגיבוש החברתי, הן של הקבוצות בתוך עצמן, והן של הקבוצות עם הצוות הלוגיסטי של המשפחות השכולות ו-ותיקי הגדוד הוא העיקר. היום אפשר לומר בביטחון שמרוץ הר לעמק הוא הפעילות החשובה ביותר של עמותת "בדרכם" פנימה.
אז אם אתם נתקלים במהלך המרוץ במתחם "בדרכם", אתם יכולים לבוא ולהגיד שלום, לשבת על המחצלות והכיסאות. להסתכל בשולחן ההנצחה "לזכר הנופלים" ולהבין שיש במרוץ יותר מהריצה והתוצאה. יש חיבור עולמות שנותן כוח לזיכרון ולעשיה חברתית. ניפגש במרוץ!