אחד הסימנים לעליה בפופולאריות של ענף ספורט מסוים הוא הביקוש והצורך במתן שירותים רפואיים באותו ענף. דוגמא טובה לכך היא העלייה בדרישה לטיפול רפואי בפציעות הקשורות לרכיבה על אופניים. מה הייחודיות של רופא ספורט? למי עלי לפנות לקבלת עזרה? ובאופן ספציפי לענף האופניים?
מאת:ד"ר שמי שגיב
בניגוד לרופא כללי, אשר הוכשר לאבחן בעיה ולקבוע סוג טיפול,הכשרתו של רופא המתמחה ברפואת ספורט הינה ברפואה שיקומית והוא בעל ידע והבנה במערכי אימון וטכניקת אימון. בענף האופניים בפרט נדרשים ידע והיכרות בכל הקשור לפציעות הנגרמות כתוצאה מליקויים בכיוון האופניים והציוד הנלווה. רופא שאינו מומחה לתחום עשוי לקבוע חודש ימים של מנוחה, בעוד הנחייה זו עלולה להיות שגויה, ובמקרים מסוימים אף לגרום לפעולה הפוכה ולהאט ואף לפגוע בתהליכי ההחלמה והשיקום.
כאשר ספורטאי נופל מאופניו ושובר עצם, או הולך רגל מועד ברחוב ושובר עצם, הדיאגנוזה תהיה זהה ואין משמעות להכשרת הרופא. השוני בא לידי ביטוי ביכולת הרופא לכוון את הספורטאי לפעילות חלופית בזמן ההחלמה, כדי להבטיח שימור הכושר הכללי, וכן להכווין לפעילות שיקומית על מנת להבטיח שחזרתו תהיה המהירה והבטוחה ביותר למעגל האימונים. באם רוכב אופניים מגיע עם תלונות, לדוגמה, על כאבים בגיד האכילס והאבחנה היא "דלקת בגיד", גם כאן אין משמעות להכשרת הרופא. דלקת היא דלקת. אך רופא הספורט אמור להבין את הקשר בין הפציעה לנעליים, לכיוון הקליט, לכיוון גובה האוכף, לאופי הדיווש ומגוון של שיקולים נוספים. טיפול סימפטומאטי בכאב מבלי לפתור את הגורם לבעיה כמוה ככיבוי נורית האזהרה המעידה על חום במנוע. מה גם שמחקרים מראים שנטילת כדורים לשיכוך כאב או תרופות אנטי-דלקתיות רק מעקבים את ההחלמה.
אבחון פציעות ספורט
פציעות הספורט מתרחשות על רקע חבלתי, טראומתי או על רקע של שחיקה ומאמץ יתר. בענף האופניים ובעיקר ברכיבת דאון היל ואקסטרים מזומנות לרופא הספורט לא מעט פציעות חבלתיות: שברים, נקעים, זעזועים ומכות יבשות למיניהן.
אבחון וסוג הטיפול בפציעות חבלתיות אינו דורש מימנות ברפואת הספורט. מומחיותו של רופא הספורט בפציעות חבלתיות באה לידי ביטוי ביכולת הרופא לכוון את הספורטאי לפעילות חלופית על מנת לשמר את הכושר הכללי ולהתחיל באופן מיידי במלאכת השיקום. רפואה שיקומית אינה מנוחה! לפעמים כשאין ברירה אז גם מנוחה מתחייבת, אך מחקרים מצביעים על כך שככל שפעולת השיקום הינה מיידית וכוללת בתוכה פעילות מבוקרת, כך גם זמן ההחלמה מתקצר. רופא ספורט אמור להיות בעל יכולת לאבחן ולקבוע האם הספורטאי כשיר לחזרה לפעילות מלאה וזאת על ידי בדיקות מיומנות ותפקוד מוטורי.
כיוון שמרבית הפציעות אינן חבלתיות אלא על רקע של שחיקה ומאמץ יתר, הכשרת רופא הספורט הינה מכרעת עוד יותר. דלקת או כאב בשריר אינה דיאגנוזה אלא סימפטום. דלקת הינה תהליך הריפוי הטבעי שגופנו מייצר הנובעת מעומס יתר ונזקים לרקמות הגוף – שריר, גיד, רצועה, סחוס. המשמעות הביולוגית של כאב היא : עצור! משהו לא בסדר ומשהו צריך להשתנות. רובנו מנסים להעלים את הסימפטום, את המסר, בצורה כזו או אחרת אך מאחר והזנחנו למעשה את הגורם לסימפטום, שבועות או חודשים לאחר מכן פוגשים במסר (הכאב) שוב, אך הפעם בעוצמה רבה יותר, מה שיכול להעיד רק על דבר אחד: פציעה חמורה העלולה להשבית את הספורטאי לצמיתות.
פציעות שחיקה ומאמץ יתר נובעות מ:
א. ליקויים תוך גופניים: ליקויים מבניים/אנטומיים – רגל קצרה, פלטפוס, עקמת. ליקויים ביומכאניים/תפקודיים – מוגבלות בתנועות הפרק, חולשה שרירית, ליקויים מוטוריים.
ב. ליקויים חוץ גופניים: ליקויים במערכי אימון כמו עומס יתר, חימום, הרפיה, גמישות, קואורדינציה. ליקויים בטכניקה וציוד כמו נעליים לא מותאמות, אופניים לא מכוונות. מרבית הפציעות השחיקתיות ומאמץ יתר הן כתוצאה מליקויים חוץ גופניים, דהיינו ליקויים במערך האימון וליקויים בציוד. בכך אנו מבינים את המשמעות המכרעת בהכשרת רופא ספורט באבחון ובמתן הטיפול הנכון.
חשוב להדגיש, שהטיפול הנכון אינו רק מתן תרופות לשיכוך הכאב, אלא פיתרון הליקוי שהוביל לפציעה. כדי להסתכל על צילום ולקבוע "יש לך מתיחה בשריר" אין צורך בהתמחות. רופא ספורט צריך שיהיה בעל הכשרה נאותה בניתוח ליקויים ביו-מכאניים, תפקודיים, במערכת השריר שלד. האם קיימים ליקויים תנועתיים? מגבלות תנועתיות? חוסר סימטריה בפעילות השרירים והפרקים העלולים ליצור עומסים על שרירים ורצועות, שבסוף מובילים למתיחת השריר? מתיחת השריר זו התוצאה! אך מה הם הליקויים שהובילו למתיחה זו?
בנוסף, תשאול נכון של הספורטאי אמור לרוב לשפוך אור על הבעיה מצד אחד, ועל הפתרון מהצד השני: האם שינית משהו בתוכנית האימונים? האם אתה רוכב בנעליים חדשות? שינית משהו בכיווני האופניים? מתי לאחרונה בדקת את כיוון האופניים? היכן אתה רוכב (כביש, שטח, עליות, מישור)? האם אתה דואג לבצע תרגילי גמישות? האם אתה דואג לחזק את שרירי הגב והליבה? זכור לי כשהייתי אתלט והגעתי למחנה אימונים בוינגייט, תמיד בימים הראשונים למחנה הברכיים כאבו. כל רופא/אורטופד אמר לי שזוהי דלקת ובצעם לא ידע מה הבעיה. ברבות השנים, הבנתי! תוואי השטח באזור מגורי היה כביש ושבילי שדה מהודקים לעומת זאת תוואי השבילים בוינגייט הינו חולי. ריצה בחול יוצרת שינויים בפעילות הפרקים והשרירים אשר יצרו תנועה ועומסים שלהם השרירים והפרקים לא היו מורגלים.
רופא ספורט אמור להסתכל על מערך האימון ולבדוק האם קיים חוסר במרכיבי הפעילות אשר עלול לגרום לפציעה. לדוגמא, עליה חדה בנפח\אינטנסיביות האימון, חיזוק שרירים שאינם פעילים ישירות, אך החשובים ליציבות הפרק. רופא ספורט אמור לדעת מה הם העומסים הפועלים על גופו של הספורטאי בכל פעילות – שחייה, ריצה, אופניים, והפציעות האופייניות לפעילות אלה. להחלטות הטיפוליות של רופא ספורט יש משמעות בהבנתו באיזה שלב בעונה\קריירה הספורטאי נמצא. האם זו תחילת העונה? האם הספורטאי בעונת התחרויות? האם זו שנה אולימפית? ובהתאם לכך גם תתקבלנה ההחלטות הקליניות הנכונות.
רפואת הכירופרקטיקה
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפופולאריות של רפואת הכירופרקטיקה בקרב ספורטאי הצמרת בעולם ובקרב ספורטאים בכלל. מלך הטור בעשור האחרון לאנס אמסטרונג אף העיד על כך בספרו "כל שנייה קובעת": "…הקבוצה לא כללה רק את הרוכבים, היו גם המכונאים, המעסים, הטבחים, המנהלים והרופאים. מעל כולם, האדם החשוב ביותר בקבוצה שלנו היה ככל הנראה הכירופרקט… האדם שחיבר אותנו מחדש את גופינו המרוסקים היה הכירופרקט שלנו, ג'ף ספנסר…" (עמוד 173).
הכירופרקטיקה אינה משרתת את הספורטאים בטיפול ושיקום פציעות ספורט בלבד, אלא הטיפול הכירופרקטי מאפשר לגופנו לפעול ביעילות ובאנרגטיות ובכך עוזר למצות את הפוטנציאל שבו Peak Performance. הטיפול הכירופרקטי דומה לכיוון האופניים ומבטיח את תקינותה התפקודית של מערכת השריר-שלד ומערכת העצבים המפעילה אותה.
סיכום
מסוג התשאול ומסוג הבדיקה הפיזית תוכלו מייד לזהות האם הרופא שיושב מולכם הוכשר ברפואת ספורט. לאבחן דלקת כל רופא כללי יודע. בהמשך סוג הטיפול, האם הטיפול הוא רק סימפטומאטי – כדורים, זריקות, שאולי במצבים מסוימים נחוץ, או האם הטיפול גם כולל הכוונה נכונה במערך האימון. פה גם חשוב להדגיש את הקשר המשולש : ספורטאי-מאמן, הורים-רופא, ואת הקשר בינהם, זאת מכיוון שהחלטות טיפוליות ברפואת הספורט לא תמיד לוקחות בחשבון רק את ההיבט הקליני אלא גם אופיו של הספורטאי וניסיון המאמן.
ד"ר שמי שגיב – כירופרקט, מומחה לפציעות ספורט, אלוף ישראל במרתון בעבר ונציג ישראל באוליפיאדת לוס אנג'לס 84
