אתמול חגגתי, באיחור של 4 חודשים, את יום הולדתי ה-66 במימוש אתגר שהצבתי לעצמי – לסיים 66 ק"מ ב- 11 שעות. בשעה 6:30 יצאתי לדרך ברחבי פארק הירקון והטיילת. התחלתי ב-12 ק"מ של ריצה ובהמשך הליכה בקצב של בערך 6 קמ"ש.
היה לי הכבוד לעבור את 3 השעות הראשונות עם ידידי הטוב, יוסי גולדין, בן ה- 75 אותו אני מלווה באימונים כבר 7 שנים. יוסי, איש מקסים ולבבי, הוא הרץ העיוור המבוגר ביותר בארץ שעדיין משתתף בטריאתלונים ורק לפני חודש סיים חצי מרתון. אגב, מי שמעוניין ללוות רצים עיוורים מוזמן לפנות לעמותת "קשר עין".
בשלוש השעות הבאות ליווה אותי ידידי מוטי הלפרט ואחריו הגיעו שני הבנים שלי: אודי נוה ודרור נוה-קראוס ללוותני ולסיום הגיע חברי אריק קוקס איש האתלטיקה. כך יצא שרק שעה אחת הלכתי לבדי ומבחינה זו היה זה קל יותר מאשר באימונים בהם הלכתי לבדי 7 שעות. לשמחתי, היעד שקבעתי לעצמי היה מאד לא שאפתני ולכן הצלחתי לסיים אפילו 10 דקות לפני הזמן שקבעתי.
בני נוה (משמאל), "ממליץ לכל רץ בכל גיל לחגוג כך כל שנה" | צילום: גיא גולדין
מה הניע אותי לעשות את המעשה הזה? לפני 6 שנים שמעתי שההלך האולימפי לשעבר, פרופ' שאול לדני (אחד מהספורטאים שנכנס השנה להיכל התהילה של שוונג), חגג את יום הולדתו ה-80 בהליכה ברחובות ישובו, עומר. הוא המשיך בזה בשנים הבאות וביום הולדתו ה-83 היה לי הכבוד ללוותו ב-30 הקילומטרים האחרונים.
סיבה נוספת היא שמאז שסיימתי את המרתון השני שלי לפני חמש שנים בהצלחה חלקית (עברתי להליכה 10 ק"מ לסיום) הבנתי שבגילי עליי למצוא אתגרים פשוטים יותר. בחמש השנים שעברו ירדה מאד מהירות הריצה שלי והחלטתי לשלב הליכה באימונים, כך שהמכסה השבועית שלי כוללת 25 ק"מ ריצה ו-25 ק"מ הליכה בינונית עד מהירה (6.5-7.5 קמ"ש או בלשון הרצים קצב 8-9 דקות לק"מ). הכיוון שלי היה יותר קילומטרים ופחות מהירות ובעיקר הימנעות מפציעות.
לפני שיצאתי לדרכי אמרה לי בת זוגי אילנה כהן: "אתה משוגע, אבל אני מעריכה את זה שאתה מציב לעצמך אתגרים כאלה". אבל האם אני באמת משוגע? הכל יחסי. ממש באותן שעות שהתחלתי הסתיים מרוץ הספרטניון שהתקיים בפארק הירקון ואני צפיתי תוך כדי הליכה בשניות הסיום שלו. התקיים שם בין היתר מרוץ של 24 שעות והמנצחים היו אריאל רוזנפלד עם 210 ק"מ ובין הנשים תמר שי עם 180 ק"מ. התקיים שם גם מקצה של 12 שעות, רק שעה יותר ממני, והמנצח, הליטאי אלכסנדר סורוקין שבר שם את שיאו העולמי עם 177 ק"מ!!! אני לפחות השתכנעתי שלעומתם אני לא משוגע.
אז מה הלאה? בעקרון הבנתי את העניין ואין לי כוונה לעשות זאת כל שנה, אבל אם הכל יסתדר אעשה זאת שוב בגיל 70.
אני ממליץ לכל רץ בכל גיל (בעיקר מעל 42) לחגוג ככה כל שנה. לא חשוב הקצב, העיקר לסיים.
