ריצתחפושות השנה התחילה עבורי בפלרף-פלרף-פלרף-פלרף. זה בערך הקול שעושה צמיג שנפגש עם חתיכת זכוכית לא סימפטית, ברגע הכי לא מתאים שיכול להיות. חשבתי שהיה לי הסכם עם העולם שאין תקרים ביום שישי. אולי הייתי צריכה להעלות פנימית לעולה או משהו, כדי לשמור על ההסכם בתוקף. אולי פשוט לקחת איתי פנימית ספייר. כך או כך, מזל שאני יודעת לרוץ
מאת:יעל גורלי
שלחתי את בן זוגי לפתוח את הארוע, השארתי את האופניים איפה שהם ויצאתי עם תיק מלא רעשנים לעבר הפארק. התחפשתי למרבה רגליים, לא שזה עזר לי להגיע מהר יותר. כשרצתי כך דרך הפארק הרגשתי די מטופשת. פורים והכל, אבל הפארק כמנהגו נוהג. רצים, מחופשים למה שם תמיד מחופשים: אנשים מהירים יותר ממה שהם באמת. ורק אני עם גרביים מנופחים שתפורים לחולצה, עם תיק מרשרש, ולא לגמרי ברור איך זה משפר לי את האווירודינמיות.
בכלל, פורים בא לי השנה בתקופה לא מתאימה. תקופה של סיום ההתמחות במשפטים, פה ושם מילואים, והרבה דברים בחיים שפשוט לא השאירו ראש נקי להרים ארוע כזה. היו לי הרבה התלבטויות אם בכלל לעשות את זה, ואיך. רק חודש לפני, ואחרי שרץ שפגשתי במקרה אמר לי "כל הכבוד על המירוצים שאת מארגנת", החלטתי באמת לעשות ריצתחפושות גם השנה. התגובות החמות שקיבלתי עודדו אותי להמשיך, ובתור פשרה ניסיתי לעשות את הדברים פשוטים יותר משנה שעברה. אבל בשורה התחתונה, הרגשתי שלא נתתי את הלב כמו שהייתי צריכה, והצטערתי על זה.
כשהגעתי למקום הכינוס הכל השתנה, ובעיקר מצב הרוח התרומם. איך אפשר להשאר שפופה שכולם מסביב כל כך שמחים? פתאום אני הייתי הסולידית בחבורה, כשכולם מסביב עם תחפושות כאלה מושקעות שלא תמיד זיהיתי מי נמצא שם בפנים. פתחנו בריצה של ק"מ אחד שלם, כדי שגם הילדים והמבוגרים העייפים יוכלו לרוץ עם כולם. אחר כך המשכנו לעוד סיבוב של 4 ק"מ ברחבי הפארק, וגרמנו להרבה מאד הפניית מבטים. אין ספק שהכנסנו רוח חג לפארק הירקון, ובעיקר אחד לשני.
בתחרות התחפושות זכו בפרסים מתנת "איזופרו":
דג מהירקון:
איש לגו על רולרבליידס:
ופייסרית מהגיהנום:
בסך הכל נתרמו 5 שקיות גדושות מצרכי מזון ו-240 ש"ח לעמותת "לשובע". כל הכבוד ותודה רבה בשמם!
אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, ולהתנצל בפני מי שהגיע אבל לא מצא חנייה. לא ידענו שיהיה כזה עומס על החניונים באזור, אבל בשנה הבאה נהיה חכמים יותר וניקח את זה בחשבון. ועוד תודה – לעופרי על הבאנר, ליורם על הפרסים, לאבי על הטרמפ ולעמרי על הכל.
יעל גורלי
מתמחה במשפטים, רצה, מתאמנת בקונג פו שאולין ומדושת (אבל ממש לאט)
יש לה גם בלוג – רצה על זה
