תכונה אחת המשותפת לכל הרצים היא התמסרות. בעוד שלכל אחד יכולה להיות פרשנות אחרת למושג "להתמסר", קל מאוד ללכת רחוק מדי ולדלג על ימי מנוחה, במיוחד בעידן שבו המדיה החברתית גורמת לנו יותר מאי פעם להשוות את הביצועים שלנו לאלו של אחרים.
עוד כתבות בנושא
כיצד ריצה על החוף יכולה לשפר את הביצועים שלכם?
8 תרגילי טכניקה שישפרו את הריצה שלכם
מהי טכניקת וסגנון הריצה שלכם?
קל מאוד להגיע למסקנה שאם נרוץ בכל יום, גם אם זה רק כמה קילומטרים, נהפוך לרצים חזקים ומהירים יותר בטווח הארוך. השאלה היא האם המנטליות של לרוץ ללא "ימי חופש" גורמת יותר נזק מתועלת? כדי לבדוק את זה פנינו לד"ר אנג'לה פייפר, חברת הוועד המנהל של האגודה לפסיכולוגיית ספורט וגם לג'אנט המילטון שהיא הבעלים של חברת RUNNING STRONG.
"יש כמה סיבות שיגרמו לאנשים לשקול את פילוסופיית הריצה ללא ימי חופש", אומרת פייפר, "ראשית, יש אנשים שמרגישים שקל יותר לשמור על ריצה או פעילויות גופניות אחרות כהרגל אם עושים את זה בכל יום. שנית, אנשים מטבעם הם תחרותיים לא רק מול אחרים אלא מול עצמם, וזה משהו שעלול לרום להם להוסיף עוד אימון או עוד קילומטר.
"האופי התחרותי שלנו גובר לפעמים על ההגיון וזה יכול לקרות כשיש משהו שאנחנו ממש רוצים להשיג כמו לקבוע שיא אישי או להגיע למרחק חדש", אומרת פייפר.
המילטון מוסיפה שיש אנשים שרצים כל יום פשוט כדי להירגע, להרוויח כמה דקות של בהירות ולטפל בתופעות כמו חרדה או דיכאון שמופיעות ביומיום שלהם. ויש גם את העניין של להשיג רצפים של ריצות או של אימונים בכלל.
האם זה בסדר לרוץ בכל יום?
"יש אנשים שיכולים להתמודד עם אימונים בכל יום, ויש כאלה שזה ממש קשה בשבילם לצאת לריצה או ללכת לחדר הכושר אחרי יום ללא פעילות גופנית", אומרת פייפר ומוסיפה: "העניין הוא שאנחנו צריכים לדעת להתאושש גם נפשית ואפילו יום חופש אחד יכול לאפשר את זה לגופנו ולמוחנו. אם לא נאפשר להם את זה, יש סיכוי ש'נישרף'".
לפי המילטון, גם כדי להתאושש פיזית אנחנו זקוקים לזמן. מסתבר שעשייה של דברים קלילים מדי פעם מסייעת לגוף שלנו להתחזק. "מבחינה פיזיולוגית הגוף שלנו מגיב לגירוי על ידי התחזקות אם יש לו את ההזדמנות לעשות את זה", היא אומרת, "במילים אחרות, פרקי זמן של עומס באימונים או ימים קשים ואחריהם פרקי זמן של התאוששות וימים קלים הם האופציה הטובה ביותר עבור רוב האנשים.
"הסיבה לכך היא שגופנו עובר תהליך הנקרא הסתגלות", אומרת המילטון, "ואז מתרחשים שינויים פיזיולוגיים ברמה התאית כמו בנייה של יותר מיטוכונדריה וכלי דם ויצירה של יותר דם וסיבי שריר חזקים יותר. הגוף שלך לא יכול לעשות את כל זה אם אתה לא מאפשר לו זמן ודלק לעשות את זה. עם זאת, משך הזמן המתאים לעשות את זה משתנה בין אדם לאדם".
"יש ספורטאים שיכולים להתאושש תוך כדי ריצה בקצב קל למרחק קצר וכך יראו ימי ההתאוששות שלהם בעוד שאחרים יגלו שהם זקוקים ליום מנוחה אמיתי. יהיו גם כאלה שיגלו שהגוף שלהם מגיב בצורה הטובה ביותר אם יבצעו פעילות גופנית אחרת שמעמיסה פחות על הגוף כמו למשל הליכה או שחייה בקצב קל", אומרת המילטון.
זו הסיבה שאתגרים כמו ריצות רצופות (RUN STREAK) יכולים לעבוד. ריצה חזקה בכל יום בהחלט עלולה להוביל לשחיקה, אבל כדי לשמור על רצף של ימי ריצה אפשר לפעמים גם להסתפק בקילומטר וחצי איטי וקל. אפשר גם לשלב בין הליכה לריצה במסלול היומי שזו דרך מצוינת לשמור על הרצף מבלי להכביד על הגוף או להיות בלחץ שצריך לרוץ את כל המסלול. ימים קלים צריכים להיות באמת קלים, בלי לסיים בספרינט ובלי אימוני עליות.
אז לפעמים ריצה בכל יום יכולה להיות טובה, כל עוד שומרים על עצימות נמוכה מאוד באימון וזה מה שיאפשר לגוף להמשיך תוך כדי בתהליך ההחלמה.
"יש המון אנשים ששומרים על רצף של ריצה בכל יום במשך מאות ימים, אבל כדי להצליח לעשות את זה בהצלחה הם חייבים להבין שבחלק מהימים הריצות צריכות להיות יותר קצרות וקלות" אומרת המילטון שגם מציינת שאנשים שסובלים מפציעות לא צריכים להיות בין אלו ששומרים על הרצפים הללו.
לפי המילטון הדבר העיקרי שצריך לזכור הוא שלא משנה באיזה פעילות גופנית לצורך התאוששות מדובר, היא לא אמורה לפגוע בתהליכים הפיזיולוגיים שצויינו כאן. במילים אחרות, אתה לא מיטיב עם עצמך אם אתה מבצע אימון שחייה קשה רק בגלל שאתה לא רץ באותו יום, אימון קשה הוא קשה ולא משנה מה סוג האימון.
"רוב הרצים יגלו שהם משיגים ביצועים טובים יותר במרוצים אם הם יכבדו את תהליכי האימון ואת הדרישות הפיזיולוגיות של גופם. השינה היא חלק מתכנית האימונים, כך גם המנוחה, ואם אתה רוצה להביא את עצמך לרמה הגבוהה ביותר אתה צריך לספק לגוף גם את העומס וגם את המנוחה", אומרת המילטון.
איך תדעו אם כדאי לכם לקחת ימי מנוחה?
ישנם סימנים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים לכך שצריך לקחת ימי מנוחה מריצה. לטענת פייפר, הסימן מספר אחת הוא הבריאות הנפשית וזה אומר שאין לכם מספיק מוטיבציה להתמודד עם הריצות והאימונים או שאתם לא נהנים לעשות אותם.
"אם ריצה זה משהו שאתם אוהבים לעשות ואתם מתחילים להרגיש שזה מעיק, נסו לקחת ממנה חופש של יום או יומיים ולעשות משהו אחר", אומרת פייפר, "לפעמים צריך איזה יומיים כדי להיטען מחדש".
מבחינה פיזית יש לחפש כמה סימנים מרכזיים כמו הפרעות שינה, דופק גבוה יותר בבוקר, חוסר יכולת של הגוף למנוע הצטננות, תחושת עייפות כללית, חוסר תאבון, תחושת נוקשות, כאבים באופן כללי או חוסר נוחות באזור מסוים ובכלל תחושה שקשה לשמור על שגרת האימונים הרגילה.
"אני אוהבת להגיד למתאמנים שלי להקשיב לרחשי הגוף כי הם לא יצעקו לך", אומרת המילטון, "זה פשוט אומר שיש אותו עדינים שהגוף משדר לנו כשאנחנו לוחצים חזק מדי וצריך לכבד אותם בשינוי תכנית האימונים כדי לאפשר לגוף להתאושש ולהימנע ממצב של פציעה או מצב שבו הגוף כבר צועק".
השורה התחתונה
יום חופש או יותר מריצה יכולים לאפשר לנו לפעמים את ההפוגה שאנחנו כל כך זקוקים לה מהלחץ של האימונים והשיאים האישיים שאנחנו שואפים להשיג.
"המחשבות והלחץ התמידי שאנחנו מפעילים על עצמנו כדי להשיג את המטרות שלנו באמת מתישים נפשית", אומרת פייפר, "אמנם המטרות שלנו באמת חשובות, אבל צריך לזכור שיש דברים גדולים אחרים בחיים שחשובים לא פחות".
לפי פייפר, גם ספורטאי העלית נהנים מדי פעם מימי חופש. "לשמור על פרספקטיבה בזמן האימונים והמרוצים זה חשוב מאוד, ולפעמים צריך את הנכונות לעשות את זה כדי שנוכל להגיע ליעדים שלנו. יום או יומיים של חופש יכולים לגרום לנו להרגיש כל כך טוב, עד כדי כך שנהיה יותר מכוונים למטרות שלנו ומוכנים לעבוד קשה כדי להשיג אותן. עם זאת אין גישה ספציפית שמתאימה לכל אחד ואתם צריכים למצוא את מה שמתאים לכם".
"לכל אדם יש מטרות ייחודיות וצרכים ייחודיים", אומרת המילטון, "לאדם שרץ בכל יום כדי להתמודד עם חרדה או דכאון יש מטרות וצרכים שונים לגמרי לעומת אדם שמתאמן למרוץ מסוים או למרחק חדש. כנראה שאותו אדם מהדוגמה הראשונה יצטרך לרוץ בכל יום ויהי מה, והאדם מהדוגמה השנייה יגלה שהוא זקוק לימי מנוחה כדי לבצע במיטבו את האימון הבא או המרוץ הקרוב".