הג'ירו ד'איטליה שיוזנק היום (שבת) יהיה מיוחד מהרבה בחינות, אולם עבור חובבי האופניים הישראלים, יהיה בו גם ייחוד פטריוטי. שלוש שנים אחרי הפעם האחרונה שרוכב ישראלי זינק למרוץ היוקרתי, הכחול-לבן סוף סוף חוזר לארץ המגף. נדב רייסברג בן ה-23 לראשונה מזה 3 שנים: רוכב ישראלי ישתתף בג'ירו ד'איטליה מאז גיא ניב ב-2021, כחלק מקבוצת ישראל פרמייר טק, ויקווה שהחלום לא יסתיים, לפחות לשלושה שבועות.
לכתבות נוספות בנושא:
מי יכול על פוגצ'אר? סקירת המועמדים המובילים בג'ירו ד'איטליה 2024
מהסולו של פרום עד הפריצה של מרקס: 10 הקטעים הגדולים בהיסטוריה של הג'ירו
ציידי הסטייג'ים: הרוכבים שיחפשו להדהים בג'ירו ד'איטליה 2024
אם היינו צריכים לנצח איזה מהרוכבים הישראלים ישבור את ה"בצורת" מהגרנד טורים ב-2024, ספק אם רייסברג היה השם הראשון שעולה לראשנו. בקבוצה כיום רוכבים ארבעה ישראלים – גיא שגיב המנוסה, הספרינטרים איתמר איינהורן ועודד קוגוט, ורייסברג. מכל הארבעה, לרייסברג הכי מעט ניסיון תחרותי על הכביש והוא הוקפץ בקיץ האחרון מקבוצת הפיתוח אחרי שנה וחצי בלבד וחתם על חוזה מקצועני ראשון בקריירה.
רייסברג ינק אופניים עוד מילדותו. אביו בוריס היה בעצמו רוכב מצטיין וב-1987 אף הוכתר כאלוף ישראל בכביש. "ממנו קיבלתי את התשוקה לאופניים", סיפר בשעתו נדב בראיון לאתר הרשמי של ישראל פרמייר טק. הוא החל לרכוב בגיל 10 והתמקד בכלל ברכיבת שטח, עד שנכנס לתמונה גיא ניב, האיש שעשה היסטוריה כרוכב הישראלי הראשון בטור דה פראנס. ניב היה זה ששכנע אותו לעשות את המעבר לכביש, בדיוק כפי שהוא עצמו עשה בהצלחה שנים קודם לכן. "אני חייב לו על זה. הוא כמו אח גדול עבורי", שיתף רייסברג.
גיא ניב עצמו משוכנע שרייסברג יעמוד בציפיות ולמעלה מזה: "אני מאד מתרגש בשבילו, וגאה בו מאד. אנחנו בקשר רציף, וההתקדמות שלו מדהימה. הטיפ שלי אליו זה לא לחשוב רחוק מידי – לחשוב כל פעם רק על היום הקרוב. הגוף שלו יעבור למצב אוטומט בשלב מסוים, והוא יידע כבר מה לעשות לבד. הוא כמובן צריך להתכונן נפשית למרוץ בסדר גודל שלא חווה עדיין, אבל אני משוכנע שהוא יעשה את זה כמו גדול".
גם עבור ניב הגרנד טור הראשון שלו היה הג'ירו, שהוזנק אז בירושלים ב-2018 כשהיה בן 24: "אין בכלל מה להשוות בין הגרנד טור הראשון שאני עשיתי לבין הראשון של נדב. אין ספק שהוא מגיע ברמת מוכנות גבוהה בהרבה ממה שאני הייתי בה. כל המסלול שהוא עובר הוא נכון ומדורג יותר, ואני משוכנע שנראה אותו כבר בג'ירו הקרוב מציג יכולות יפות".
עוד דוגמה להערכה הרבה שיש כלפי רייסברג אפשר למצוא בדבריו של דרור פקץ' מהקיץ האחרון: "נתיב ההתפתחות של נדב היה ברור לנו מהרגע הראשון שהוחתם בקבוצת הפיתוח", סיפר מי שהדריך את רייסברג כמאמן נבחרת ישראל ברכיבת שטח וליווה אותו במרוצים בתפקידו בקבוצה כספורט דירקטור: "לנדב יש אופי מיוחד – רגוע וחייכן מצד אחד, אגרסיבי ורייסר בנשמתו על הכביש. נדב הוא רוכב מאוד ורסטילי ויכול לבוא ליידי ביטוי גם בקטעי מישור, גבעות, עליות ונגד שעון אישי וקבוצתי. הוא חבר קבוצה נאמן ומהווה חיזוק משמעותי לקבוצה הבוגרת".
החותמת ליכולותיו הגיעה מוקדם מהצפוי, כנראה אף מוקדם מאשר ציפה בעצמו. לאחר פתיחת עונה טובה, ובתוספת כמה פציעות של רוכבים מובילים ב-IPT, הוא החל להיות משובץ למרוצים החד יומיים היוקרתיים ביותר בסבב – סטראדה ביאנקה, מילאנו-טורינו, ברוז'-דה פאן, E3, סחלדפריס, ומעל כולם פריז-רובה האימתני, בו סיים במקום ה-67 והפגין הרבה קשיחות. כבר אז היה ברור מאחורי הקלעים בקבוצה – הג'ירו מחכה לו.
לא ניתן להתעלם מנדבך נוסף בסיפורו של נדב. כחבר קיבוץ דפנה בגבול הצפון, כל משפחתו מפונה כבר כמעט שבעה חודשים, מאז 7 באוקטובר. "בחצי השנה האחרונה, כל הזמן במרוצים זה עובר לי בראש", סיפר מיד לאחר פריז-רובה: החטופים כל הזמן במחשבות שלי ותקוותי שכבר ישובו הביתה כולם… מה שאני יכול לעשות בשביל לשים את הדגל שלנו למעלה, אני עושה".
השבוע, בצל הקריאות למחאה אנטי-ישראלית בג'ירו, התראיין רייסברג לעיתון האיטלקי "הרפובליקה" ושיתף גם את הקהל האיטלקי בתחושותיו והראה שוב את חשיבות ההסברה של הספורטאים הישראלים בחו"ל: "כישראלי, אני חווה רגשות קשים בשבעת החודשים האחרונים מאז אותו יום נורא, 7 באוקטובר, שבו הותקפנו על ידי מחבלי חמאס עם שחר. זה עדיין הלם עצום להבין: יותר מ-1,000 מאחיי ואחיותיי, אזרחים, תינוקות, נשים וצעירים בקיבוצים כמוני, בפסטיבל מוזיקה נטבחו, נאנסו ונהרגו בדם קר. זה הזכיר את השואה, היום הגרוע בהיסטוריה שלנו מאז מה שקרה לעם היהודי על ידי הנאצים".
עוד המשיך: "אני כל כך עצוב שיש כמה אנשים ברחבי העולם שכמעט שכחו או גרוע מכך – מתעלמים מהעובדה שחמאס פתח במתקפה הזו. נגדנו, ישראלים, אבל באופן לא ייאמן הביאו סבל גם לתושבי עזה. האנשים שלהם. זו טרגדיה ענקית, ואני מקווה לראות את הסבל הזה מסתיים. אני עדיין מאמין בשלום, ואני מקווה שיבוא היום שבו שני העמים יוכלו למצוא אותו".