באתלטיקה האמריקאית לא זוכרים יום כל כך קסום במשחקים האולימפיים. בפעם הראשונה שלוש אמריקאיות עמדו יחד עם הפודיום של ה-100 משוכות וזה עוד אחרי ששיאנית העולם נשארה בבית, שתי אמריקאיות סיימו ראשונות בגמר קפיצה לרוחק מדהים, עוד אחת השתחלה לפודיום ה-200 לנשים ומבחינת חובבי הריצה למרחקים ארוכים היה מדהים לראות את אוון ג'ייגר מסיים שני בגמר ה-3,000 מכשולים בין קונססלוס קיפרוטו לאזקיאל קמבוי.
אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה של קניה
נתעכב על הריצה הזאת, שבה גם היורש תפס את מקומו של המלך במקצוע הכי קנייתי שיש, גם האמריקאי הראה שהוא בהחלט יכול להוות איום על תואר קנייתי וגם גדול רצי ה-3,000 מכשולים סיים את הקריירה שלו. אזקיאל קמבוי כבר בן 34, והוא הגיע לריו כשיש לו שני תארים אולימפיים ועוד ארבעה תארים באליפות עולם. הוא רצה לזכות בעוד תואר, או לפחות בעוד מדליה אולימפית, ולנוח. ואכן, לא עבר יותר מדי זמן מרגע שחצה את קו הסיום במקום השלישי, והוא מיד הודיע על סופה של קריירה מפוארת ועל פרישה. בקניה מדובר ללא ספק באחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה.
אבל אזקיאל קמבוי לא הגיע בסופו של דבר אל הפודיום. קצת יותר משלוש שניות אחריו חצה את קו הסיום הצרפתי מהידין מקיסי שהיה סגנו של קמבוי לפני 4 שנים בלונדון. הוא מיד סימן שלוש אצבעות ולא ממש היה ברור למה הוא מתכוון. בשעה הקרובה הוא הגיש ערעור, והוכיח שבהקפה השנייה של המרוץ אחרי המעבר של מכשול המים, קמבוי עבר את הקו ודרך במקום אסור. בתמונה שנלקחה מתוך מצלמות הטלוויזיה אכן רואים שרגלו של קמבוי דרכה מחוץ לאחד הקונוסים שהונחו על קו ההפרדה של המסלול.
קשה להאמין שאם מקיסי שלפי אותה תמונה היה הרץ מאחורי קמבוי לא היה שם לב לזה, מישהו אחר היה רואה את זה. המקרה הזה לא ממש דומה לספרינט של 200 מטרים שבו אחד הרצים דורך על הקו. אבל את מקיסי כל זה לא עניין, חוקה זו חוקה, הוא עשה את שלו והגיש את הערעור וגם ניצח. הצרפתי עמד בסופו של דבר על הפודיום למרות שלא חצה שלישי את קו הסיום, ואילו קמבוי פרש מאתלטיקה בבושת פנים.
אז ברור שאי אפשר להתווכח עם חוקים, לא סתם אפשר להוריד מתוך אתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית אנציקלופדיה שלמה של חוקים. אבל במקרים כאלה נשאלת שאלה אחרת – עד כמה אתה יכול להרגיש כמו מדליסט אולימפי אמיתי אחרי שפסלת את היריב שלך על מהלך שככל הנראה לא שינה כלום בריצה הזאת? שאלה קשה, שהתשובה שלה ככל הנראה תלויה בערך המוסף של המדליה האולימפית ובמקרה הזה מדובר בכסף ולא בתהילה, כי רוב האנשים בכלל לא יודעים שמדליית הארד בריצה הזאת הוענקה בסופו של דבר למקיסי.
עוד נפילה לקניה
אז דיברנו על מדליית זהב קנייתית ב-3,000 מכשולים, וגם היו תארים של רודישה ב-800, סמגונג במרתון נשים וקיפייגון ב-1,500 נשים. אבל האם הייתם מעלים בדעתכם שבריצת ה-5,000 לגברים לא נראה אף נציג קנייתי בגמר? זה משהו שלא קרה מאז 1980 אז הקנייתים בכלל החרימו את המשחקים ומ-1984 תמיד היה להם לפחות נציג אחד על הפודיום בריצה הזאת. גם רץ המרתון הטוב בעולם, אליהוד קיפצ'וגה, התחיל כמדליסט אולימפי ב-5,000 מטר.
אתמול, בזמן שמו פראח, שלושה אתיופים וברנרד לאגאט אחד בן 41 דהרו כצפוי לגמר, הרצים הקנייתים התרסקו בזה אחר זה. אף אחד מהם לא הצליח לסיים בין 5 הראשונים בכל אחד מהמקצים וגם לא להיות מפסיד מהיר. ולא מדובר בחילופי דורות ורצים אלמוניים. היו שם קיילב נ'דיקו שהוא סגן אלוף העולם ואיזיאה קואץ' שהיה מדליסט ארד באליפות העולם. אף אחד משניהם לא הצליח להגיע לרמה מספיק גבוהה במקצה טקטי עם מתחרים טובים רבים, שהוכיח שבימינו גם מוקדמות 5,000 מטר הפכו לדבר גדול. השם הקנייתי השלישי דווקא כן היה אלמוני, מדובר בצ'ארלס מונריה שבכלל חי ומתאמן ביפן ומחזיק בשיא אישי של 13:23 דק' כשבמבחנים הקנייתים הוא בכלל בלט בריצת ה-10,000. הוא צורף לסגל האולימפי ברגע האחרון פשוט בגלל שמעבר לשני השמות הקודמים, הקנייתים לא ידעו את מי לצרף לשם. אמיתי? כן. מריח לא טוב? ועוד איך.
הגרסה הנשית של יוסאין בולט
ההפתעה הגדולה ביותר באצטדיון האתלטיקה ביום רביעי בריו היתה בגמר ה-200 מטר לנשים. זה היה נראה כמו ניצחון בטוח של דפני סחיפרס ההולנדית. היא אמנם היתה רחוקה מהציפיות בגמר ה-100 וסיימה ללא מדליה, אבל לפי ההופעה שלה בחצי גמר ה-200 קשה היה להאמין שמישהי תעצור את המהירות המתגברת שלה בחלק השני של המרוץ.
איליין תומפסון בת ה-24 כבר הראתה בתחילת השבוע שהיא היורשת הטבעית של הספרינטריות הג'מייקניות הוותיקות שלי אן פרייזר פרייס ו-ורוניקה קמפבל בראון. אבל כבר בפעם הראשונה שלה במשחקים האולימפיים, היא הצליחה לעשות את מה שהגיבורות שלה לא עשו מעולם. למעשה, האחרונה שזכתה בדאבל אולימפי בריצות 100 ו-200 היתה פלורנס גריפית ג'וינר. ולתומפסון היתה יריבה קשה מאוד, רק שהיא פשוט עשתה את מה שהיתה צריכה לעשות וזה לנצל את הטכניקה שלה כדי לפתוח פער בקשת ולהלחיץ את היריבה ביישורת. זה אכן קרה ותומפסון ניצחה בזמן של 21.78 שניות לעומת 21.88 של ההולנדית.