הטריאתלט הישראלי, רון דרמון, סיים את אליפות העולם בטריאתלון, אשר נערכה הבוקר בבייג'ין, במקום הרביעי. דורון דרמון, אבא של רון, מביא את הסיכום מהזווית האישית המרגשת
מאת:דורון דרמון
חודשים של שאלות, שעות של חרדות והנה היום בשעה 11:10 טלפון מוורוויק הוא סיים רביעי, אנחת רווחה ודמעות, הוא בריא, כל כך חששתי, גבי כנראה הבינה למה אני איך שאני בימים האחרונים כי הוא חלק מאתנו. כמו כל אחד מהילדים שלנו כשהם צוחקים אנחנו מאושרים כשהם חוששים אנחנו פוחדים בסתר, כשהם מצליחים אנחנו בוכים.
בתחילת התחרות, כמו בכל פעם באירוע שיא של רון השנה, וורוויק מעדכן: "הם זינקו". הפעם ביקשתי ממנו: "אנא עדכן אותי בסוף, אני לא יכול לראות או לשמוע את זה". הייתי צריך להיות שם אבל שוב, אנחנו מחויבים לחמישה באותה מידה.
התחרות התחילה ואני יושב במשרד מנסה לבצע כמה שיותר משימות שמשכיחות. בין לבין נכנס פתאום לאינטרנט ומחליט לקרוא את תפילת הדרך. זה כבר אחרי ביקור בבית הכנסת בשבת. אני בטוח ויודע שהכול יעזור ויש לו מלאך שומר. אז למרות שאנו אלפי מיילים רחוקים ולמרות של שלא רציתי לשמוע או לראות, פתאום בשלב מסוים, לדעתי בדיוק ביציאה שלו מהמים הרגשתי דופק מהיר ורעד בגוף. אחר כך הוא יגיד לי: "שחיתי מהר ויצאתי מהמים בלחץ היו שחיינים טובים ממני שברחו לא הצלחתי לתפוס אותם".
אני מרגיע את עצמי ואומר תתרכז תוריד דופק תרגיע ותמשיך שום דבר לא גמור. גם את זה הוא יגיד לי: "אבא לא חשבתי על כלום עברתי להובלה של קבוצת הרוכבים השנייה והובלתי אותם לבד. בלי בכלל לחשוב כמה אני אהיה עייף אחר כך, רק בזכות הרכיבה שלי הם לא ברחו יותר מזה".
גבי, באמצע, מצליחה לשחרר מידע: "אני לא רואה אותו בקבוצה הראשונה" אני עונה לה בכעס אל תספרי לי שום דבר, אני אומר לעצמי ולוחש לרון: "Winners never quit"
הריצה – הוא ירד כמעט 40 שניות מ- 8 מובלים שכנראה גם אצנים מעולים. רון פשוט פתח מבערים כמו שרק Winner יודע לתת. הוא עוקף ועוקף ובשניות האחרונות מגיע כמעט שלישי אבל מתחרה אמריקאי שרץ בצמוד ייתן את הפיניש החזק יותר.
שיחת הטלפון של וורוויק – לא סתם אנחת רווחה היא גם אנחת גאווה. בילד בוגר, בלוחם אמיתי שקורץ מחומר של אלופים. רון אנחנו מורידים את הכובע בפניך. הדרך עוד ארוכה, עכשיו בעלית, עוד שבוע אולי ביפן, אחרי זה קוריאה, ישראל ניו זילנד. הלאה בן הלאה 2016 עוד חמש שנים ואם תמשיך כך אולי גם 2012.
אוהבים אותך טריאתלטים, חברים ומשפחה ותודה לכל השותפים לאורך הדרך: ישרוטל, נייקי, DAA, אוקלי פולאר – אגינטק, Smart Club, איגוד הטריאתלון.
