סאלחה חלבי היא דוגמה מצוינת לאשה שבעבר הלא רחוק לא חלמה שפעילות כמו ריצה תשנה את חייה, או יותר נכון תשפר אותם באופן כל כך משמעותי. השבוע היא תזנק לחצי המרתון בתל אביב, ולאחר מכן היא מתכוונת לפתוח קבוצת ריצה לנשים בדלית אל כרמל. לפני חמש שנים היא בסך הכל חיפשה פעילות שתגרום לה להרגיש טוב עם עצמה אחרי שילדה בפעם השלישית, ופשוט החלה ללכת. היא בטח לא חשבה על ההגדרה "ספורטאית", גם כי היא היתה רחוקה מזה, וגם כי היא מגיעה ממשפחה דרוזית מסורתית שבה מן הסתם לא רגילים לראות נשים מתאמנות ומתחרות.
עוד כתבות בנושא
כך תנפצו את הקיר במרתון
לונה צ'מטאי שברה את השיא הישראלי בחצי מרתון
איך תרוצו נגטיב ספליט בתל אביב?
"כשהתחלתי לעשות פעילות גופנית לא היה לי ידע והלכתי עד שהגעתי למרחק של 10 קילומטר", מספרת חלבי בת ה-34, שהיא גם בעלים של מכון יופי. "במהלך ההליכות בשטח שמסביב לדלית אל כרמל, ראיתי אנשים שמגיעים בריצה מכיוון נשר וזה גרם לי לרצות לנסות. בעלי היה השותף שלי בשבתות בבקרים, כי לא היו אצלנו נשים שרצות, ואני ממש מודה לו על התמיכה, הכוח, הפרגון והעידוד כי זה היה מפחיד לצאת לבד בחושך ועשינו את זה ביחד".
"הייתי מהרצות הדרוזיות הראשונות במרוץ"
מההליכות הראשונות ועד להשתתפות בחצי מרתון קרו למעשה שני דברים משמעותיים מבחינתה של חלבי. הראשון היה הגידול המשמעותי של הרצים באזור שלה, גם בגלל הטרנד באופן כללי וגם בגלל מרוץ "בשביל הבנים הדרוזים" שהוא אירוע ריצה ענק שלא רק מנציח את חללי צה"ל הדרוזים, אלא גם חושף את הקהילה המקומית לריצה. "מרוץ בשביל הבנים עזר להתפתחות של הריצה באזור", מספרת חלבי, "לפני שנתיים היו מעט מאוד רצים באזור המוחרקה או נוף כרמל, היום כבר רואים שם כל כך הרבה נשים וגברים רצים – זה ממש נהיה טרנד, כולם עושים את זה. אני רצתי שם פעמיים, בפעם הראשונה 10 ק"מ ובפעם השנייה 15, כשהייתי מהרצות הדרוזיות הראשונות שעשו את זה".
הדבר השני היה לימודים בקורס מדריכי ריצה במכון וינגייט. "עם כל הלחץ של הילדים, הבית והעסק, הבנתי שבעצם התמכרתי לריצה. הריצה הפכה להיות בשבילי פעולה בבוקר כמו לצחצח שיניים ואם אני לא רצה אז היום שלי הרבה פחות טוב. הגעתי למסקנה שזה פשוט הרבה יותר טוב מללכת לקניון, וכתוצאה מזה גם התחלתי לנהל אורח חיים בריא בבית וככה אני מגדלת את הילדים. התחלתי לצאת בכל בוקר ב-5.30 בבוקר עם פנס ביד ויש לזה יתרון גדול כי בחושך לא רואים את העליות אצלנו. אז נרשמתי לקורס מדריכים במטרה לקבל ידע, זה מה שעניין אותי כי פרנסה כבר היתה לי. בקורס הייתי חלק מקבוצה של אנשים שמתחרים כל הזמן וככה התחלתי להתעניין גם במרוצים. אני חושבת שאני אמשיך גם למרתון אבל לאט לאט, עד עכשיו אני משתדלת לעשות את זה נכון ונמנעת מפציעות".
אז המטרה הקרובה של חלבי תהיה לצלוח את חצי המרתון בתל אביב בזמן שיספק אותה כמו שעתיים בדיוק, כי את הנפחים האלו היא כבר רגילה לרוץ באזור המוחרקה ושם היא סיימה מרחק של חצי מרתון בזמן של שעתיים ועשר דקות. "בגלל שמדובר במסלול יותר שטוח, שאני אמנם לא מכירה בריצה, אני מאמינה שאוכל להוריד עשר דקות ולסיים באזור השעתיים".
מספר ימים אחרי מרתון סמסונג תל אביב, באזור מארס, היא כבר תתפנה למטרה הבאה שלה שהיא לפתח את ספורט הנשים החובבני בקהילה הדרוזית. "היום כבר יש אצלנו הרבה רצים גברים וגם יש קבוצה, אבל בקושי יש רצות. אני רוצה לפתוח קבוצת מתחילות מ-0 ל-5 ק"מ וזו תהיה קבוצת נשים. רואים אצלנו שיש רצון של הרבה נשים להתחיל לרוץ".
בקשר לכתבה של סאלחה חלבי חשוב לתקן שיש רצות דרוזית כבר שרצו 10 ק חלו ועכשב כמות נכבדת נרשמו לחצי מרתון תלאביב וכל זה בעקבות רצי הכרמל שהם מהווים לנו דוגמת חיקוי לספורט בדאלית אל כרמל והרבה זמן אנחנו רצות אם לא ראית זה סמן שאת חדשה בתחום ושיה לך בהצלחה
בקשר לכתבה של חלבי סאלחה :רציתי לצין שיש נשים דרוזיות שהשתתפו ברצות של 10 וחלק נכבד נרשם לחצי מרתון תלאביב וכל זה בעקבות קבוצת רצי הכרמל שהם מהווים לנו מודל חיקוי לריצה ולספורט בדאלית אל כרמל שהם השתתפו בהרבה מרתונים בישראל ובחול ולא מזמן לוויתי אותם במרתון בודפשט ואם היא לא ראתה אותם זה אומר שהיא חדשה בתחום ושיהיה לה ולכל הרצים והרצות בהצלחה
כל הכבוד לבחורה, על תרבות ואורח חיים. אבל זה לא שהיא גילתה תורה מסיני.
בין זה לבין להצהיר שהיא גילתה את התחום, או שבמשפחה דרוזית זה לא רגיל לראות נשים רצות יש הבדל.
אנחנו לא כאלה ברברים כמו שהכתבה רומזת.
חבל שבכדי "להגדיל" אדם, "מקטינים" את כל הסביבה.