מדיניות הסימום של מזרח גרמניה שינתה את טבלת המדליות במשחקי סיאול 1988, בהם זכתה קריסטין אוטו בשש מדליות זהב, אבל התופעה התחילה הרבה קודם, וגזלה חלומות של הרבה מאוד ספורטאים
מדיניות הסימום של מזרח גרמניה שינתה את טבלת המדליות במשחקי סיאול 1988, בהם זכתה קריסטין אוטו בשש מדליות זהב, אבל התופעה התחילה הרבה קודם, וגזלה חלומות של הרבה מאוד ספורטאים
מאת:תמר אשלגי אמירי
במשחקי סיאול 1988 זכתה השחיינית המזרח גרמנייה קריסטין אוטו ב-6 מדליות זהב – מספר שיא של זכיות במדליות זהב באותם משחקים לנשים. אוטו ניצחה ב-50 ו-100 מטרים חופשי, 100 מטר גב, 100 מטרים פרפר, 4 כפול 100 מטרים חופשי ו-4 כפול 100 מטרים מעורב. אילו התקיים המשחה 4 כפול 200 מטרים חופשי (שבאותה עת נכלל בתחרויות הגברים בלבד), סביר שהייתה מסיימת את המשחקים עם שבע מדליות זהב. את השם מרק ספיץ כולם מכירים, גם את השם מייקל פלפס. כמה זוכרים את השם קריסטין אוטו?
אוטו, ילידת 1966, אותרה בגיל 10 על ידי המנגנון המזרח גרמני המשומן, במסגרתו תרו ציידי כישרונות ממשלתיים באופן שיטתי אחר ילדים עם נתונים פיזיים מבטיחים (אוטו מתנשאת לגובה 1.85 מטר). התכנית המזרח גרמנית, state plan 14.25, החלה ב-1974 ומטרתה הייתה ליצור עליונות מזרח גרמנית במשחקי מונטריאול 1976 ולהסיט את תשומת הלב של העם במזרח גרמניה מהמתרחש בצדה השני של החומה.
לספורטאים ניתנו תנאי האימון המתקדמים והמקצועיים ביותר, מתקנים, מאמנים, רופאים, תזונה ו"ויטמינים". לספורטאים, שרבים מהם היו ילדים בני 12 בלבד, נאמר שהכדורים מכילים מגנזיום, סידן, ויטמין C, ושהם יעזרו בהתאוששות. הם אכן עזרו. בגדול. ההתאוששות הייתה מהירה, מסת השריר גדלה, השחייניות החלו להראות ולהישמע כמו השחיינים הגברים. מאות אלפי כדורים של אוראל טורינאבול, נגזרת של טסטוסטרון, ניתנו לספורטאים המזרח גרמנים במהלך שנות ה-70 וה-80, וסמל דגל ה-GDR המזרח גרמני התנופף על התרנים.
קריסטין אוטו (צילום: Kluge, Wolfgang)
שנים אחר כך הודתה אוטו שהייתה תוצר של השיטה, שנטלה את אותם כדורים כחולים קטנים שניתנו לה על ידי מאמניה, אך טענה, כמו שאר הספורטאים, שלא היה לה מושג מה היו. לספורטאים במזרח גרמניה ניתנו פריבילגיות שלא עמדו לרשות פשוטי העם. נסיעות לחו"ל, תזונה ותנאי אימון. המצליחים קיבלו רכבים ואפילו דירות. לא דבר של מה בכך במזרח גרמניה של אותה תקופה.
במשחקי מונטריאול הגיע רגע המבחן של התכנית המזרח גרמנית. השחייניות המזרח גרמניות זכו ב-11 מתוך 13 מדליות הזהב בבריכה (לאחר שבמשחקי מינכן 1972 לא זכו אפילו במדליית זהב אחת מוזהבת). הממשלה החליטה להמשיך עם התכנית ומאותו הרגע עברה התוכנית לפיקוח הסטאזי (המשטרה החשאית המזרח גרמנית). סמים היו קיימים גם במדינות אחרות במערב ובמזרח, אך בגרמניה, כמו בגרמניה, העניין היה מוסדר ומגובה על ידי המדינה.
בשנת 1980 הוחלפו הכדורים בזריקות. את הטסטוסטרון המלאכותי לא הצליחו לאתר בבדיקות הסמים. הספורטאים לא נתפסו: נערכו להם בדיקות קפדניות לפני יציאתם לתחרויות, מי שנמצא חיובי הושאר בבית. גם שנים לאחר שהסימום המדינתי השיטתי נחשף, לא נלקחו המדליות מספורטאי מזרח גרמניה.
חזרה למונטריאול. המשחה היחיד שבו זכו האמריקאיות בזהב ב-1976 היה 4 כפול 100 חופשי – המשחה האחרון במשחקים. המזרח הגרמניות, שהחזיקו בשיא עולם המהיר ביותר מ-6 שניות מהשיא האמריקאי, היו כמובן פייבוריטיות. אך מה שקרה במשחה הזה היה מעבר לשחייה.
התסכול שנצבר במשך כל המשחקים השתחרר בנבחרת האמריקאית במשחה שנחשב עד היום לאחד ממשחי הנשים המרתקים בהיסטוריה. ראשונה לזנק הייתה קים פייטון, שקבעה שיא אמריקאי. שתי הבנות שאחריה גם הן ניפצו שיאים אישיים. האחרונה לזנק הייתה שירלי בבשוף, שסיימה את המשחקים עם 4 מדליות כסף ואחת מזהב. הניצחון של האמריקאיות, שקבעו גם שיא עולמי חדש, היה ניצחון של Mind over body.
למרות הניצחון לבבשוף הודבק הכינוי surly Shirley (שירלי הזועפת) על כך שהביעה את מורת רוחה מתופעת השחייניות הגבריות וטענה שמדליות הזהב נגזלו ממנה במרמה. דעת הקהל והעיתונות סימנו אותה כלוזרית, כאחת שאינה יודעת להפסיד בכבוד. בתגובה להערתה על הקול הנמוך של הספורטאיות אמר המאמן הגרמני, "באנו לשחות, לא לשיר". שנים אחר כך הגיעו ההתנצלויות, מעט ומדי ומאוחר מדי בשביל בבשוף.
הכעס של בבשוף מובן ולגיטימי: היום היו מחרימים את המדליות כפי שעשו למריון ג'ונס. אך גם את הכעס של אותם ספורטאים מזרח גרמנים שהרגישו מרומים ניתן להבין. ריקה רייניש, שפומפמה בסמים מגיל 13, אמרה שהדבר הגרוע ביותר מבחינתה היה שמנעו ממנה את האפשרות לדעת אם הייתה יכולה לזכות באותן מדליות ללא הסמים.
הערת מערכת שוונג: שיאי עולם החשודים כ"מסוממים" מככבים עד היום בטבלאות השיאים. במקצועות האתלטיקה השיאים ב-400 מטר, 800 מטר ו-4 כפול 100 לנשים מוחזקים על ידי מזרח גרמניות; השיאים ב-3,000 ו-10,000 מטר על ידי סיניות; והשיאים ב-100 ו-200 על ידי אמריקאית (פלורנס גריפית ג'וינר). במקצועות הזריקה, ההדיפה ובחלק מהקפיצות באתלטיקה עדיין מככבים שיאים של ספורטאים וספורטאיות מזרח אירופאים משנות ה-80.
יש לך רגע אולימפי אשר נחרט בזיכרונך, רוצה להצטרף לצוות הכותבים של המדור רגע אולימפי? – כנס לכאן
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]
"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות