טריאתלון הוא ענף ספורט המחייב שגרת אימונים נוקשה ועקבית. למרות העלייה במספר הספורטאים שמתאמנים לטריאתלון בשנים האחרונות, לא הרבה מצליחים להגיע להישגים מרשימים כמו גילי צוקרמן. היום,24 במאי 2011, היא בת 24, עם פוטנציאל אדיר וכוח רצון נדיר אך החליטה לפרוש ממעמד הטריאתלטית המקצוענית לטובת אימון אבל היא תשאר ספורטאית. למה בחורה כ"כ ספורטיבית ומוכשרת מחליטה לפרוש בגיל כ"כ צעיר ובכושר שיא?
מאת:נעמה זיו- אב
אבל למה??
"הסיבה העיקרית היא שאני לא רואה עתיד שאני יכולה לבנות עליו לאורך שנים. עם הצורה בה מתנהל הספורט בארץ קשה להתפרנס. יש המון הוצאות: אם זה על אוכל, ציוד ושכר דירה והוצאות יומיומיות ובנוסף האימונים האינטנסיביים לא מאפשרים לעבוד בצורה מסודרת".
איך הייתה בשבילך ההחלטה לוותר ולפרוש?
"הבחירה לא הייתה קלה. לא קל להפסיק משהו שאני כ"כ אוהבת לפני שהגעתי לסוף הדרך אבל אני מאמינה שזה לא היה לוותר אלא לבחור. אני חושבת שלמרות הרצון להמשיך זה לא היה לי נכון. אני מקווה להשפיע במהלך השנים ולעזור לצעירים וצעירות להגשים את החלום, דבר שאני לא הצלחתי".
גילי (צוקרמן) רייכמן באליפות אירופה 2009
צילום: ניר רייכמן
אי אפשר למצוא נותני חסות?
"לא פשוט בכלל. אין פה הבנה ותמיכה. קיבלתי חסות מ"מיזונו ישראל" וממועדון איילות גם בתקופות הכי קשות שלא יכולתי להתאמן ולהתחרות ואני אסירת תודה להם על כך. יש ציפייה שקודם תגיע להישגים משמעותיים ותהיה "אלוף עולם" ואז יהיה לך ספונסר אבל כדי להגיע לרמות מאוד גבוהות דרושה המון השקעה. קשה לחיות ככה. אם היה כ"כ פשוט לא הייתי פורשת. מצד שני אי אפשר להגיע למה ששאפתי בלי להיאבק. בשנתיים האחרונות היו לי כמה 'בלתמים' איתם הייתי צריכה להתמודד. עברתי תאונה ובנוסף הייתי חולה במחלת הנשיקה. זו הייתה תקופה שבה לא יכולתי להתאמן והרצף נקטע. אלו דברים שיש לקחת בחשבון".
מה עשית בתקופות בהן לא יכולת להתאמן?
"עזרתי לבעלי ניר רייכמן להקים קבוצת טריאתלון לגילאי 8-18 וגם התחלתי ללמוד תקשורת חזותית".
אפשר להתחיל להתאמן מגיל 8?
"כן, אבל האימונים בנויים בצורה שונה. הטריאתלון שונה ויש בו תכנים שונים ומותאמים ליכולות ולצרכים של ילד בן 8. הקבוצות וצורת האימון מחולקים לפי גיל".
גילי (צוקרמן) רייכמן בפליימונט, ניו זילנד, 2008
צילום: ניר רייכמן
ספורט בכלל וטריאתלונים בפרט דורשים הרבה אימונים ומחוייבות מאוד גדולה. איך גורמים לילד בן 8 להיות מחויב אבל ליהנות?
"אני בגיל 8 לא הייתי עדיין בתוך נושא הספורט אבל חוויתי משמעת בצורה אחרת. ההתמדה וההשקעה היא ערך חשוב בכל גיל ולהבין את זה בגיל צעיר זה חשוב. אם ילד יתמיד, ישקיע וישתפר המטרה הושגה. גם בגיל 20 צריך להתמיד, להשקיע ולוותר וצריך לשאוף כל הזמן לשיפור. אם אתה מפנים את זה והדבר טבוע בך – תהיה מקצוען"
בד"כ בנות בגילך עוד בשלבי ה"חיפוש עצמי" ואת כבר פורשת. מה עכשיו? את לא מרגישה שהכל אצלך קורה מאוד מהר ומוקדם?
"זה לא ממש ככה. בסוף הצבא הייתי מאוד נחושה ועשיתי טיול, אבל הטיול שלי היה במחנה אימונים בניו-זילנד. הגעתי למקום ה-23 באליפות אירופה לאחר שלושה חודשים של אימונים בשנת 2008. לאחר מכן הגעתי אחרי עבודה מאומצת לשיא. זה קרה בספרד באליפות אירופה. בקשר ל"חיפוש" אני נשואה כבר שנתיים וחצי – אז מסתבר שאת מה ש"חיפשתי" מצאתי".
אימוני טריאתלון הם דבר מאוד מחייב בגלל המורכבות בסוג התחרות. אני משערת שעכשיו כל צורת האימונים שלך השתנתה. איך נראה אצלך עכשיו שבוע אימונים לאחר הויתור על טריאתלונים?
"לא התכוונתי לוותר, רק הורדתי מינון. הורדתי עומס פיזי ומנטאלי! ההבדל בין האימונים הממוקדים לבין האימונים כיום הוא שעכשיו הכל בקצב שלי. להוריד מינונים ורמה זה אומנם קשה אבל עכשיו עם קבוצת הטריאתלון שניר רייכמן (בעלי) ואני בנינו והלימודים גם ככה יש לי פחות זמן".
מה השתנה בכושר הגופני שלך בעקבות השינוי באימונים?
"הכושר ירד והאימונים פחות חזקים. בהתחלה זה היה לי מוזר ואני עדיין בהתאקלמות. רכיבות אני עושה כרגע רק פעם בשבוע עם קבוצת הילדים ומתמקדת יותר בריצה ושחייה. כמעט כל יום אני רצה או שוחה בין חצי שעה לשעה אבל ההבדל הוא שאני מחליטה איך יראה האימון שלי רק כאשר אני מגיעה אליו ולפי התחושה. אין לי תוכנית מוכתבת והבחירה בין אימון טכני לאימון אתגרי תלויה ביום, בזמן ובמצב הרוח".
איזה מקום יתפוס כרגע הספורט בחייך?
"אני חיה בדרך חיים שמחוברת לספורט ואני אוהבת את זה. לא אפסיק, השאלה לא "אם" אני אמשיך אלה "איך". אני מנסה להעביר לאנשים את המסר שהספורט צריך להיות דרך חיים. כל אדם חייב את זה לעצמו ויכול לאהוב אורח חיים כזה. זה תחום נרחב בו כל אחד יכול למצוא את עצמו".
לאיזה מענפי הספורט של הטריאתלון את הכי מתחברת? ריצה, אופניים או שחייה?
"אני הכי אוהבת את הריצה. ריצה דורשת פחות אימונים ופחות מחויבות. טריאתלון מצריך לפחות 20 שעות אימון ממוקד בשבוע. הריצה היא ענף בריא וגמיש יותר. בריצה זה רק אתה והנעליים בלי לוגיסטיקה".
בטריאטלון נשים 2010
צילום: ג'קי רבינוביץ
איך יהיה בשבילך להגיע לטריאתלון רק בתור המעודדת?
"בתקופה הזו בחיים הבחירה שעשיתי מתאימה לי. אם ארגיש שאני יכולה אשתתף בטריאתלון הקרוב. מעבר לזה אגיע לאירועי טריאתלון עם קבוצת הילדים ולפעמים גם כעוזרת בהקמה ואירגון".
את משתתפת גם במירוצים או רק בטריאתלון?
"כן, אני משתתפת במירוצים. לאחרונה רצתי במירוצים של הדר יוסף, הרצליה ומירוץ הספארי שהוא מירוץ ממש נחמד וקליל. אורכו של מירוץ הספארי הוא 8 ק"מ ואפילו שברתי בו שיא ריצה והשגתי את התוצאה 30:40 דקות. מקווה לחזור לתוצאות כאלו. בנוסף אני משתתפת גם בריצות עממיות שמתארגנות, כמו "RUN WAY" של דורון שלמון, ריצה שמתארגנת פעם בחודש בירח מלא".
על קו הסיום של טריאתלון נשים 2010
צילום: ג'קי רבינוביץ
איך זה בשבילך לאמן?
"סיפוק. באים ילדים קטנים בלי כושר ואחרי עבודה של 4 חודשים הם מראים שיפור רציני. לפעמים מגיעים ילדים שלא יודעים לשחות ותוך כמה חודשים הם שוברים שיאים, שינוי שמאוד כיף להיות חלק ממנו".
מה התוכניות לעתיד?
"לפתח את קבוצת הטריאתלון ובכלל להכניס לאזור פרדס חנה-כרכור את נושא חשיבות הספורט. יש היום גם טריאתלון לנשים בניצוחו של ניר רייכמן הלידר של הקבוצה. היינו רוצים לפתח פה מרכז של ממש שיהווה מקום קהילתי עם מענה לכלל האוכלוסייה ושיהווה מודל לאימון גופני".
את רואה את עצמך חוזרת בעתיד לטריאתלונים גם כמתחרה?
"אם יהיה אפשר אשקול. זה לא שהרמתי ידיים אלא שבגלל שבארץ הגעתי ל"מבוי סתום" והחלטתי שאת הכסף והאנרגיות אנתב לכיוונים אחרים".
נעמה זיו -אב
בין ריצה לריצה סטודנטית לתקשורת, מדריכת חדר כושר, מאמנת אישית, מדריכת קיקבוקס וספינינג. בעבר מדריכת כושר קרבי בצה"ל.
