לאחרונה נפגשתי עם יובל חץ, יו"ר איגוד הטריאתלון, לראיון אישי ופתוח לאחר תקופה ארוכה בה הוא נמנע מלהתראיין לשוונג. הראיון התארך והתפתח בצורה כזו שחלקו הראשון מפורסם כאן וחלקו השני יפורסם מחר. הפגישה התקיימה במשרדי איגוד הטריאתלון, לשם הגעתי עם מוטיבציה לפרום ולבדוק מה מניע ומתדלק את האיגוד והעומד בראשו.
ויש הרבה מאוד פעילות שנעשית עם קבוצות הגיל. יובל חץ | צילום: באדיבות איגוד הטריאתלון
שלום יובל, מדוע עד היום לא רצית להתראיין לשוונג?
"אני חושב שהפער בין הפעילות העיתונאית, ההפקתית, והכתיבה העיתונאית שהיתה עד היום היא לא טובה ולא הוגנת עבור איגוד הטריאתלון. אני חושב שבאיגוד הטריאתלון קורים הרבה מאוד דברים טובים ולא היה ולו סיקור אחד חיובי במהלך השנתיים של איגוד הטריאתלון. כל הסיקורים היו שליליים. אני חושב שכל תוספת כזו של סיקור שלילי לא תורמת ואני לא מעוניין לתרום לסיקור שלילי. אני חושב שכל הדברים החיוביים שנעשים לא מוצגים בשום מילה או משפט או כתבה. החל מאליפות אירופה בארץ ב- 2012, כל הכתבות שליליות ואני חושב שזה עושה עוול לפעילות של האיגוד. ויש הרבה מאוד פעילות שנעשית עם קבוצות הגיל, הרבה מאוד פעילות שנעשית עם השיפוט, עם יחסי ציבור והפרסומים, על הילדים והנשים, וכל הדברים האלה, כל הפעילות הגדולה לא זוכה לשום סיקור בכלל וגם לא לסיקור חיובי, כאשר דברים קטנים מנופחים לסיקור שלילי. אני לא מבין את הדבר הזה כגישה. אני יכול להבין למשל שהיו אירועים שסוקרו באופן שלילי אבל זכו לפרסום מאוד גדול ואני מאוד מודה לחשיפה שניתנה לאיגוד הטריאתלון. השאלה אם זאת הדרך לעשות, בעיקר מכותב שמכיר את התחום ויכול לראות הרבה מאוד דברים. ולכן אני חושב שיש פה אג'נדה שאני חש בה בעיקר כאג'נדה שלילית נגדי אישית שלא תורמת לפעילות האיגוד".
כשהגעת לאיגוד הטריאתלון איזה ניסיון הבאת איתך בעבודה בגופים ציבוריים, שחשבת שהכינו אותך לתפקיד?
"אתה מתכוון להיותי חבר הנהלה מזה 12 שנים? אני חושב שאת רוב המוכנות לתפקיד צברתי דווקא משנות ניסיוני וההתנהלות שאני הכרתי על ידי יושבי הראש הקודמים חגי פגירסקי ומיכאל זיו, שמשניהם למדתי המון במהלך היותי חבר הנהלה בתפקידים השונים שביצעתי. בין אם זה בדוברות ויחסי ציבור, חברות בוועדות השונות והייתי חבר בהרבה ועדות במהלך התקופה הזאת, ועד לעיסוק בספורט המקצועי שהתחלתי בשנת 2006. כמו כן, בהיותי דובר כמעט 10 שנים, עבדתי בצמוד ליושבי הראש והכרתי הרבה מאוד פעילויות שנעשו. יצא לי גם לעבוד עם הרשויות הציבוריות לפני זה, בעיקר עם משרד הספורט, בעיקר בתחומים שקשורים לספורט הישגי".
מה ההישג הגדול ביותר שלך בשנתיים שאתה יו"ר?
"שלושה. אני רואה את הפעילות כפי שהיא נעשית היום באמצעות המנכ"ל החדש, שעלתה לשגרה של התפתחות ופיתוח הספורט בארץ, בדרך שונה ממה שהיא היתה עד היום – גם מקצועית וגם עסקית. אני כולל בתוכו את שני הנושאים הבאים: ההתנהלות של הספורט ההישגי והיחס לכלל חברי איגוד מהאייג' גרופרים (קבוצות הגיל, י.ב.ע.). אנחנו פועלים בשני הכיוונים האלה, שלא תמיד מתחברים, אבל חייבים ללכת בכיוון של התפתחות. אנחנו יודעים שאנחנו הישגנו בספורט ההישגי את ההישגים הטובים ביותר שהיו עד היום, כאשר לא מדובר בשנה או שנתיים של פעילות. מדובר כמובן בתהליכים שהתחילו לפני ארבע ושש שנים, ואני יכול להגיד שהיום עיקר תשומת הלב שלי היא שם, בספורט ההישגי. החל משנת 2009, בגלל עניינים פנימיים באיגוד הטריאתלון, התחלתי לקדם נושאים שקשורים לקבוצות גיל ובכלל להגביר את היחס לקבוצות הגיל שהוא מעבר לתחרויות, וזה דבר שאני רואה אותו כחלק מרכזי בפעילות שלנו בשנים הבאות. שילוב של הפעילות של קבוצות הגיל לצד הספורט ההישגי, מתן תשומת לב לא רק בתחרויות אלא כיחס של אנשים, ספורטאים, במהלך כל השנה".
אנחנו לא לבד בביצה. יובל חץ | צילום: איגוד הטריאתלון
במסגרת ההגדרות האלה הכנסתם את המקצה האורבני.
"קראנו לו סופר ספרינט והתחלנו עם זה בטריאתלון ת"א. המקצה הזה עדיין קטן. אנחנו היום נתקלים בקשיים בגלל השינויים בחוק הספורט. הרעיון היה שזה בעצם יהיה מקצה עממי, אבל חוק הספורט מונע מאתנו להגדיר אותו כמקצה עממי. מאחר ואנחנו לא חברה פרטית, אלא עמותה שמרגע שהסימן שלה נמצא בתחרות אז התחרות תהיה תמיד לא עממית אלא מקצוענית, מאחר ואיגוד הטריאתלון מעורב בה. לכן אנו כפופים לחוק הספורט בעוד מארגנים פרטיים יכולים לעשות אירוע שלא כפוף לחוק הספורט. הרעיון הוא בעצם כמו בטריאתלון נשים, לארגן מקצה יותר קצר שנותן הזדמנויות למתחילים. אם אני עכשיו רוצה לחשוף את האוכלוסייה לספורט הטריאתלון, אני רוצה לתת להם הזדמנות ולא רק לספורטאים היותר טובים והיותר מנוסים, או אלו שכבר עברו את החצי מרתון והמרתון".
זאת אומרת שאתה לא רואה בשנה הזו התקדמות בגלל קשיים של חוק הספורט?
"התחלנו השנה בטריאתלון ת"א (בתחרויות הטריאתלון של אילת, אשדוד וחיפה שהפך לדואתלון באוקטובר ונובמבר 2013 התקיימו מקצי מיני ספרינט לבוגרים, י.ב.ע), יש פה עניינים מערכתיים שצריכים כולם להגיע בסופו של דבר לתמורה שנראה אותה במקצה האורבני. הפידבקים שאנחנו מקבלים מאלה שמשתתפים במקצה הזה חיוביים מאוד – זה פשוט נותן להם הזדמנות. תחשוב שלא צריך להיות ספורטאי מומחה, אלא מספיק שאתה מסוגל לקיים ריצה של 10 ק"מ. למה? כי משך הזמן של הפעילות שלך תהיה בין 40 ל-70 דקות של פעילות אירובית. רוב הרצים יש להם בעיקר בעיה עם המים, עם שחייה. ולכן נתנו מקצה הרטבה, זאת אומרת שחייה בשביל שיירטבו.
"הם יכולים לרוץ לתוך המים, כבר עברו 50-80 מ', יעשו כמה "ברייק סטוק", יסתובבו, ייצאו החוצה. עולים על האופנים. לא משנה אם אתה בא עם האופנים החלודות שלך מהבית – אנחנו בעצם מכוונים לקהל של המרוצים. מאחר וכל המרוצים בארץ התפתחו ויש עשרות אלפי רצים, אז אני רוצה להראות להם שבעצם המולטי טריינינג והקרוס טריינינג, יכולים לפעול לטובתם הרבה יותר טוב. לפרוס בפניהם את האפשרות הזו – לא צריך להיות ספורטאי טוב מאוד כדי לעשות טריאתלון. כשכיוונתי אליו הוא בעצם היה יותר קהל המרוצים של 10 ק"מ ומה שחסם אותו עכשיו זה שוב העדכון של חוק הספורט וחוסר הכוונות של משרד הספורט לתת גיבוי למקצה עממי במסגרת הטריאתלון. הם לא מוכנים לעשות יותר מאחר והם לא רוצים לקחת אחריות".
ואיך ניתן להתמודד עם זה?
"אני חושב שאנחנו לא הניזוקים היחידים מזה. אתה יכול לראות כבר עכשיו בהרשמה למרוצים, כאשר יש את הצורך לבקש את האישורים הרפואיים, את הצמצום במסות של האנשים שנרשמים. אתה תראה ירידה דרסטית של מספר המשתתפים במרוצי ה-10 ק"מ".
לא פותר את הבעיה של…
"הבעיה כרגע היא לא רק הבעיה שלנו. היוזמה היתה שלנו, אבל במקום ללכת ולפרוץ את הסכר של להביא ספורטאים עממיים לטריאתלון כרגע בנו עוד סכר. להביא ספורטאים לספורט כל כך פשוט כמו ריצה של 10 ק"מ, היתה כדי לא לקחת אחריות. זה כסת"ח".
האם להנהלת איגוד הטריאתלון יש תכנית לפתרון או רק התמודדות כמו כולם?
"אני אומר שאנחנו לא לבד בביצה. אם קודם חשבתי שזו התמודדות שלנו בלבד. מאחר ועכשיו הגרזן נכרת על כל המרוצים, אני מקווה שהפתרון יבוא או בדמות הסנקציה של אורי שפר בעזרת השם, או כל מישהו אחר שמוכן לעזור – זה יקרה בשנה הקרובה, או עוד שנה, או דרך התקוממות של מארגני מרוצים. כל זאת מאחר ואנחנו מדברים על חיסול הפעילות של הספורט העממי בתחום הריצה".
למה בוועדת הכספים של האיגוד מכהן רק חבר אחד?
"בוועדה שלו אין צורך קיומי אמיתי, זה משהו שדרשנו להקים אותו. זה לא משהו שמתחייב מחוק העמותות. יש גזבר. גזבר זה תפקיד רשמי בעמותה. אנחנו רוצים ועדת כספים כדי שאנחנו נוכל לתכנן את הפעילות הכלכלית של האיגוד לעתיד וכרגע יש להם מטרה. היתה פגישה לפני שלושה שבועות בניסיון לאתר מקורות כספיים ציבוריים נוספים. יש אנשים שהתנדבו לקחת את התפקידים האלה בין אם הם חברי ועדה או לא חברי ועדה".
בעצם הקמת את הוועדה למרות שאין בה צורך?
"זו עמותת ספורט ו לה אין שום מחויבות לקיים ועדת כספים, ועדת נשים, ועדת ילדים, דוברות ויחסי ציבור – כל הדברים האלה לא מתחייבים. הדבר היחיד שאנו חייבים זו ועדת ביקורת על פי חוק העמותות. לא חייבים ועדה לפיתוח הספורט, לא חייבים שום דבר כזה. אני אומר זאת מבחינת פעילות הדברים שאנחנו רוצים ליזום אותם. השאלה היא מי מוכן לבוא ולשרת היום. חסרים מתנדבים רוח ההתנדבות היום מנשבת הרבה יותר חלש ממה שהיה לפני 15 או 20 שנה.
"אני זוכר שאני הגעתי לטריאתלון היו 300 איש בתחרות ו-30 מתנדבים שמחלקים מים. היום יש לך 1,500 משתתפים בתחרות ואולי 5 מתנדבים. רוח ההתנדבות היום היא חלשה ולמרות זאת עשינו איזשהו סבב גיוס כדי לנסות ולפתח תחומים נוספים. איגוד הטריאתלון לא יכול להתבסס רק על ידי תשעה חברי הנהלה, שגם הם אנשים עובדים ועסוקים ולא יכולים לקחת את כל הפעילות על עצמם. פעם או שאנשים היו אולי יותר פנויים או שהיו יותר מתנדבים".
בוועדת הכספים מי שיושב בעצם זה מידד לוי.
"מידד היה כרגע בפגישה עם עוד שני אנשים, שלא הגדרנו אותם כחברי ועדה, אלו שני מתנדבים שהסכימו לקחת את הפעילות כדי כדי לגייס למשל כספים ציבוריים. יש לך למעלה מ-30 אפשרויות לקבל תמיכות ומישהו צריך להכיר את הדברים האלה. לשם זה ולשם הבדיקה של כל האספקטים האלה, אנחנו צריכים עזרה כי אין מי שיעשה את העבודה הזאת. אין לנו מספיק עובדים".
אז עכשיו הצטרפו עוד שניים לוועדת הכספים?
"אלו שני מתנדבים".
למידד לוי יש קשר משפחתי אליך.
"יש לו קשר משפחתי אליי אחרי שכבר נבחרנו לאיגוד, לא לפני זה".
ואתה לא רואה עם זה שום בעיה?
"היום אין עם זה בעיה".
אני רוצה לדבר על עניין שלא המציאה ההנהלה הזאת, אלא קיים מיום הקמת האיגוד. יש באיגוד הורים של, אחים של, דודים של, אבות של… אתם לא רואים בזה שום בעיה?
"אני רואה בעיה במעורבות משפחתית. מבחינתי כרגע אין מעורבות משפחתית. גם הישיבות שלנו, ואתה מוזמן לבוא לישיבות, יש לנו הרבה נושאים שקשורים בחוסר הסכמה ובדרך התנהלות שונה, כל הדברים מגובים במיילים בתפוצה רחבה או מתנהלים כאן בפומבי. אין שום סגירות שנעשות מאחורי הקלעים".
קשר משפחתי תמיד מרחף מעל.
"אחותי הצטרפה למעגל הטריאתלון. הכירה בחור. מה אני אמור לעשות עם הדבר הזה? לחתוך את הקשר ביניהם? זו הבחירה שלה, זו הבחירה שלו".
אז זה לגטימי להגיד שאתה לא רואה בזה בעיה.
"לא. אני לא רואה בזה בעיה".
וגם שוועדת שיפוט מורכבת מבן אדם אחד שהוא במקרה אבא של ספורטאית הישגית.
"נכון. זה תמיד יכול להיות בעיה הנושא הזה. בועדת שיפוט היום יש בה חמישה חברים".
זה לא מעודכן באתר.
"אתה יכול לראות למשל שאנחנו גם בישיבות האחרונות מאשררים חברים כמו ב(ועדות, י.ב.ע.) נשים וילדים. והיום גם כל חברי ההנהלה, כל חברי הוועדות, חברי הועדות או בעלי התפקידים אנחנו מאשרים אותם בהנהלה, כדי לא ליצור מצב של ניגוד עניינים ולקיחת אחריות על ידי ההנהלה. אתה יכול להגיד למשל שגם אצלי בוועדה לפיתוח הספורט יש עוד שבעה חברים חוץ ממני וכל אחד מהם הוא בעל אינטרס כזה או אחר, אבל הפעילות היא גלויה. אנחנו עושים את הישיבות בצורה גלויה. לכל אחד יש תחומי פעילות שונים ואלה האנשים המקצועיים שיש לנו. זה שיש רק יו"ר ועדת שיפוט עם ספורטאית (הבת שלו, י.ב.ע.) עקרונית זו בעיה, אבל אנחנו לא רואים היום מתנדבים אחרים. המתנדבים לא עומדים כאן בתור כדי להיכנס ולבוא ולתפוס תפקידים. ואלו האנשים שמוצאים עניין במנהלות הספורט. אני יכול להגיד ספציפית על אותו בן אדם, אותו יו"ר ועדת שיפוט שהוא עושה את הפעילות של השיפוט והרים אותה למקומות חדשים שזה מצוין. זה שיכול להיות ניגוד עניינים זה נכון – אז הוא לא יהיה נוכח או ירים יד במקום שבו יש ניגוד עניינים. זאת אומרת הוא לא יוכל לקבל החלטות שקשורות לבת שלו. נכון שהיה איזשהו נושא בטריאתלון אילת האחרון. לנו זה האיר והעיר לנו כל מיני מקומות…".
יש אלופת ישראל לטריאתלון לנערות 2013?
"כן, אבל אתה יכול להגיד את הדבר הזה בכל ניגוד העניינים הזה. הוא יכול להיות אצל כל חבר הנהלה. הרי אנשים מגיעים מתנדבים ומשקיעים מזמנם כי יש להם עניין כלשהו, אחרת מה מביא אותם לפה. אני מסתכל על איציק ברונרוט מה הקשר שלו? הוא מתחרה. אז החלטות שהוא יקבל בתחרויות משפיעות גם עליו כמתחרה. לי אין שום עניין, לא אישי, לא משפחתי, אין לי ילדים בספורט הזה, אני לא מתפרנס מהספורט הזה, אבל אני עדיין משפיע בתחרויות שאני משתתף בהן. האם אני לא נגוע בניגוד עניינים? אותו דבר אני אומר איציק ברונרוט יש לו בת. שרה (צלח, י.ב.ע) היה לה בן, והיא מורה לחינוך גופני ויש לה ילדים, יש לה בת עכשיו באחת הקבוצות. מה היא לא נגועה? אנשים מביעים עניין להתנדב, לבוא לעזור ולהשפיע, כשיש להם עניין, משהו שמקדם אותם לשם. אנחנו לא חבורה של עפיפונים פה. לכל אחד יש עניין אישי. לאן לוקחים את זה? זו שאלה אחרת. ולכן אנחנו מתנהלים בשקיפות. אנחנו מתנהלים פה בדיון. החלטות לא נסגרות פה בלחישות אוזן של המנכ"ל ושלי".
יש אלופת ישראל לטריאתלון לנערות 2013?
"יש אלופת ישראל בדיוק בתוצאות שהיו".
מה נגמר עם הבוררות וכל הדברים שהיו?
"לא התקדם לשום מקום".
היתה הודעה שיש בוררות ושזה בטיפול.
"לא השתנה שום דבר, זאת התוצאה. יש אלופת ישראל".
לא הודיעו שזה לא השתנה.
"כנראה שמי שערער או רצה לערער או רצה להגיע לבוררות משך את הצעדים שלו. אין לנו אינטרס להניע את הדברים האלה".
באותה אג'נדה שאתה אומר שאין מתנדבים רק מי שיש לו עניין בא להתנדב. גם המאמנים הלאומיים בכל קבוצות הגיל הם בעלי קבוצות פרטיות, שם הניגוד אינטרסים הרי זועק לשמיים.
"יש מאמן לאומי אחד ועוזר מאמן".
ומה ניר יגודה, הוא לא מאמן לאומי?
"לא".
לגיא כפתורי אין קבוצת גיל?
"הם לא מאמנים לאומיים. יש מאמן לאומי אחד".
אז מה הם?
"מאמן לאומי אחד זה אורי זילברמן. מה שמוגדר בחוק הספורט. אנחנו לא משנים את חוק הספורט. הם מנהלים את פרויקט קשת. קשת זה הנוער ומה שנקרא סגל ב'".
סגל ב' הוא לא נבחרת ישראל?
"לא, זו פעילות מקצועית של איגוד הטריאתלון לא של ישראל".
איך יכולה להיות פעילות של ספורטאים נבחרים שמוזמנים אליה אחרי שעברו טסטים ומוגדרים כפרויקט של איגוד הטריאתלון. אין נבחרת לאומית לגילאים האלה אבל יש פרויקט לאומי?
"הם לא בנבחרת. נבחרת יש רק אחת ואלו הם הטופ של הספורט ההישגי. הרשימה של הנבחרת פורסמה באתר האיגוד".
בשום מקום בעולם ואפילו בארץ זה לא מתנהל ככה.
"הם לא נבחרים, זה פרויקט לקידום ספורט מתוך מטרה שהם יהיו ספורטאי הישג בעתיד. יש לנו את הנבחרת, נבחרת ישראל, זו גם כן הגדרה חדשה, היא לא היתה קיימת קודם. היינו מדברים על נבחרת אבל לא באמת היתה נבחרת , היום יש נבחרת. יש שלוש קבוצות איכות באיגוד שהם לא נבחרת לאומית".
שהם לא נבחרת לאומית?
"יכול להיות שיש נגיעה של חלק מהספורטאים שם אבל הם לא נבחרת. הקבוצה היחידה שהתנאי להיות בה היא קבוצת האימון 'חנית'. יכולים להיות בקבוצה הזו ספורטאים וספורטאיות רק אם הם ספורטאי נבחרת, אבל אם אתה בנבחרת אתה לא חייב להיות בקבוצה הזו. נבבחרת אנחנו מדברים על ספורטאי הישג שמשיגים רמה מסוימת, יש לנו כבר את הקריטריונים וגם זה נמצא באתר האיגוד. אנשים שעומדים בקריטריון או לפי ההחלטה של הוועדה לפיתוח הספורט – אבל זה אנשים שעומדים בקריטריון. יש שם היום 14 או 15 איש בנבחרת, גם מהנוער וגם מהבוגרים. חנית היא קבוצת אימון של איגוד הטריאתלון. מי יכול להיות בה? רק ספורטאים שהם בנבחרת ישראל. זו מסגרת האימון ההישגית הטובה ביותר שיש בארץ לספורטאים הבכירים. אבל אם אתה רוצה להתאמן עם מאמן פרטי, אתה רוצה להתאמן לבד או לא יודע מה, זה לא קשור".
מאיזה גילאים יש נבחרת ישראל?
"מגיל 16 ומעלה. אין נבחרת מתחת לגיל 16. נבחרת זה הישגים. חברים בחנית יכולים להיות רק ספורטאים וספורטאיות שהם בנבחרת ישראל בני 18 ומעלה. גילאי צבא ואחרי. היום אין לנו אחרי, כרגע זה רק גילאי צבא. בחנית יכולים להיות רק מגיל 18 ומעלה. זו קבוצת אימון שאיגוד הטריאתלון יזם והקים, כדי לקבץ את כל הספורטאים ההישגיים הטובים ביותר במסגרת האימון החזקה ביותר שיכלה להיות, כדי שיוכלו לעבוד כקבוצת אימון ולא כבודדים. בחנית זה 18 ומעלה, בנבחרת 16 ומעלה. לאיגוד יש קבוצת אימון נוספת שנוסדה לפני שש שנים, רומח – בפנימיית בווינגייט. המטרה היא לקחת ספורטאים מגילאי כיתות ט-י ומעלה עד יב' ולקדם אותם מקצועית. כל המערך הזה של המאה ומשהו ספורטאים בווינגייט שיכולים לקבל, זו השקעה לאורך שנים. לא כל מי שנמצא ברומח הוא בנבחרת ישראל. המטרה שלנו היא להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר, בצורה כזו שהם כן יוכלו להיכנס לנבחרת, בתור נוער או בתור בוגרים. אבל זו לא נבחרת. יש שם ספציפית למשל את רן שגיב שהוא כן בנבחרת ישראל. היתה שם ליאן (ויתקין, י.ב.ע.) ויובל גומא שהם כן בנבחרת. אבל לא כל מי שברומא הוא בנבחרת".
ומתחת לרומח?
"יש לנו את קשת וזה עקרונית לגילאי 14 ומעלה. זו למעשה קבוצת איכות של הספורטאים הבולטים שאנחנו מאתרים אותם בטריאתלון ומזמינים את המאמנים שלהם ואותם למבחנים שאנחנו עושים פעמיים בשנה. על מנת לאתר את הספורטאים הטובים יותר, לערוך להם פארק אימונים משותפים במהלך השנה, לבדוק את הרמה שלהם בכל אימון וכדי להוביל אותם להיות ספורטאי הישג".
מי מנהל את קשת?
"חברת ההנהלה מירב אלעזרי, היא המנהלת של קשת. יש שם עוד שני מאמנים. יש את גיא כפתורי שהוא המאמן המקצועי וניר יגודה. הם לא בהגדרה של מאמן לאומי – הם עושים את הפרויקט הזה".
העובדה שיש לגיא כפתורי קבוצה פרטית לא מפריעה?
"גם לניר יגודה יש קבוצה ולמירב אלעזרי יש קבוצה. הבעיה היא הרבה יותר חמורה מהקבוצה הפרטית. מספר המאמנים שיש להם רקע בספורט הישגי וכיוון בספורט הישגי הוא מאוד נמוך. זה תהליך מאוד בעייתי כי אנשים לא רוצים להיות שם, או לא מוכנים לשאת בעול של ההכשרה. למה להתעסק עם ספורטאי הישג. אני לא חושב שאני צריך להסביר לך את המשמעויות".
אני לא שואל על הסיבה למה זה ככה, אני שואל אם אתם לא רואים עם זה בעיה?
"אם אני מחפש את הבעיות אני אמצא בעיה בכל דבר. אנחנו מחפשים את היתרונות שאותם מאמנים יכולים להביא.
קח את הדוגמה הכי פשוט, ילד שגר על קו תפר, מרחק שווה משתי קבוצות, או אפילו קצת יותר קרוב לקבוצה של גיא כפתורי, אבא שלו הרי יודע שאם הוא יהיה אצל גיא כפתורי הסיכויים שלו יותר גדולים להתקדמות. זהו נוהל חברתי באשר הוא. בשום פנים ואופן לא. רק במקרה אחד זה נכון, אם מאמן יודע להביא את הספורטאים האלה להישגים יותר טובים מאשר המאמן השכן. ילד או נער עם שאיפות הישגיות טוב שיעשה את הבחירה הזו עם מאמן שיש לו גם רקע, גם מוטיבציה וגם עיסוק בספורט הישגי. רוב המאמנים לא כאלה. הרוב המוחלט לא כאלה. האיתור הוא כל כך קשה. האיתור והתהליכים שעשינו הם קשים".
איתור של מאמנים?
"כן, אין ממי לבחור. אנחנו רוצים להרחיב את מספר המאמנים שעוסקים בספורט הישגי. בשנה האחרונה יש לי רק מאמנת אחת שרוצה ללמוד יותר בתחום הזה. האחרים מעדיפים להתמקד בקבוצות של ילדים וקבוצות של אייג' גרופרים כי מפה בא הכסף, השגרה, הפרנסה. מהספורט ההישגי לא רואים כסף. לא המאמנים. לא אצלנו עדיין".
אז אתה לא רואה בזה שום בעיה?
"זה לא שאנחנו לא רואים בזה בעיה. אם נחפש את הבעיות אני אגיד לך את כל הבעיות שאפשר למצוא ועוד הרבה דברים שלא חשבת עליהם. אם אני מחפש לראות מה היתרונות ואיך אנחנו יכולים להמשיך ולהתפתח ולא להתעסק רק במה בעייתי, אנחנו לא נצליח להתפתח ולפרוץ את הסכר הזה שאנחנו כל הזמן מציגים אותו לפנינו. אנחנו חייבים להמשיך ולהתפתח. חייבים. ולכן צריך להסתכל במבט חיובי ולנצל את התכנים החיוביים. יש מפקחת מבחינת ההנהלה שזו מירב אלעזרי חברת הנהלה שהיא דואגת שהדברים יתנהלו כשורה. היא מובילה הרבה מאוד דברים, כאשר הקטע המקצועי והארגוני מופק על ידי שני המאמנים האלה ואני מאוד שמח שהם איתנו, כי אם הם לא יהיו – אנחנו בבעיה".
בשנה וחצי האחרונות ארבעה חברי הנהלה שהתפטרו. האם זו לא תחלופה גבוהה? בתקנון כתוב שחבר הנהלה שמתמנה במקום חבר הנהלה אחר, יכהן עד האסיפה הכללית הקרובה, עד שיבחר חבר הנהלה אחר תחתיו. יש שלושה חברי הנהלה שלא עומדים בקריטריון הזה.
"זה לא נכון. אנחנו כשגרה ואני מכיר את זה עוד מהפעילות משנים קודמות בהנהלה. חבר שמתפטר מההנהלה , ההנהלה היא זו שבוחרת את החבר הבא עד האסיפה הכללית, ובאסיפה הכללית מה שאנחנו עושים אנחנו מאשררים את חבר ההנהלה".
אתה בטוח שלא צריך לבחור קודם את אלה שנבחרו על ידי הציבור (באסיפה, י.ב.ע.) ולא ההנהלה?
"אפשר לפעול ככה – לא צריך לעשות את זה".
מה כל כך בער לך, עם כניסתך לתפקיד, להוציא את אבי ברכה מהוועדה המקצועית של האיגוד האירופי?
"מאחר ואנחנו מדברים פה על אנשים, אני לא מעוניין לדבר על אנשים ולהכתים אותם. אני לא רוצה לפגוע באנשים, אני לא צריך לכתוב את זה. לא רוצה לפגוע בו. זה שהוא פוגע בי זה סיפור אחר, אבל אני לא רוצה לפגוע בו, אני לא רוצה לדבר על זה".
זה שהוצאת אותו מהוועדה אתה לא חושב שזה פגע בטריאתלון הישראלי?
"אני חבר בוועדה לפיתוח הספורט האירופאי, נבחרתי עם הכי הרבה קולות. החלטתי לא לקחת את התפקיד של יו"ר הוועדה לפיתוח הספורט האירופאי, כדי להמשיך ולהתמקד בעיקר בפעילות שאני עושה פה בארץ גם כיו"ר איגוד הטריאתלון הישראלי וגם כיו"ר הוועדה לפיתוח הספורט באיגוד הטריאתלון הישראלי".
אז אתה חושב שזה היה מהלך נכון?
"כן זה היה מהלך נכון. עוד יותר בדיעבד".
יש כמה מהלכים שעשית שהרימו גבה ואתה קראת להם "לחפש רק את השלילי", אני קורא לזה לרדוף אחרי האמת של הציבור.
"אני אגיד לך את זה בצורה חיובית ולא שלילית. כשאנחנו שולחים נציגים לחו"ל לא משנה אם הם מייצגים את איגוד הטריאתלון או ספורטאים של איגוד הטריאתלון. הנציגים האלה צריכים להביא תועלת וצריכים לייצג את האינטרסים של איגוד הטריאתלון, או של הספורטאים של איגוד הטריאתלון ולתרום לקידום הספורט".
הסיפור שהיה עם שחר שגיב לפני כשנה (כתבה בנושא), כשהודעת לו שהוא מפסיק לעבוד עם המאמן שלו כי לא העבירו תשלומים.
"לא. יש את קבוצת חנית. הקבוצה הזו היא יוזמה של איגוד הטריאתלון ללא תמיכה כזו או אחרת. החלטנו להקים אותה כי אנחנו חשבנו שאין תמיכה כספית בשום צורה שהיא. ומאחר ולנו זה נראה הדבר הכי נכון והכי דחוף לעשות כדי להמשיך ולקדם את הספורטאים שתמיד נכשלו עם כניסתם לצבא, אם אנחנו לא היינו עושים את הצעד הזה בתחילת השנה שעברה, במרץ שנה שעברה, אנחנו לא היינו מגיעים להישגים שאנחנו רואים אותם בשנתיים האחרונות, הן באליפות אירופה ובאליפות עולם בכל הגילאים של 18 פלוס".
להוציא אותו מתוך הסגל שבוע לפני אליפות אירופה, זה מה שקידם? האם לא חשבת לחכות שבוע?
"לא. כשאתה לא משלם את הכסף לאוכל שאתה קונה במכולת בשכונה, אז נותנים לך אשראי מסוים ובאיזשהו שלב לא שואלים אותך אם הפסח מגיע או ראש השנה ומה אתה צריך לקנות לחג. כשיש לך כבר חוב אומרים לך אדוני אתה חסום אנחנו מצטערים, אנחנו לא יכולים לתת לך אשראי. איגוד הטריאתלון הוא לא חברת אשראי, לאיגוד הטריאתלון אין תקציב עבור הדברים האלה פרט למקורות העצמאיים שלו וחלק מההסכם מול אותם אנשים הם שהם צריכים, והם מכירים את זה, הם צריכים לשלם על האימון שם. איגוד הטריאתלון לוקח את רוב הנטל, אבל הקבוצה הזו של חנית הוקמה בשיתוף עם ההורים של הספורטאים, מתוך הבנה שלולא נעשה את שיתוף הפעולה הזה, עם השתתפות עצמית של הספורטאים, לא תוכל לקום הקבוצה ולא יגיעו להישגים. אף אחד לא חייב להתאמן בחנית, חנית זאת אפשרות, כמו כל קבוצת אימון אחרת היא עולה כסף. ההבדל הוא שפה איגוד הטריאתלון נותן תמיכה מאוד משמעותית לקבוצה הזו. לקבוצת חנית צריך לשלם על האימון, אחרת אין איך לממן לא את מסלולי השחייה, לא את ההשכרות של האופניים, לא את האיצטדיון, לא את חדר הכושר בווינגייט, לא את המאמן של איגוד הטריאתלון".
ובגלל זה היה כל כך דחוף לעשות את זה במועד שזה נעשה? אתה רואה את זה כדבר שנכון היה לעשות?
"אין קשר בין אליפות אירופה לבין התאריך שבו ניתנה ההחלטה הזו. זו פשוט ההבנה שבאותו זמן לא שולמו עדיין תשלומים על הפעילות הזאת".
אז אי אפשר היה לחכות שבוע?
"זאת העלות. אם אתה מאמן בקבוצה מסוימת ואתה רוצה לתת לאחד המתאמנים להתאמן בלי כסף ואתה סומך עליו שישלם עוד חודשיים – עשה זאת. מה הקשר לתאריך עצמו שהוא בא? אין שום קשר לדברים האלה. אין קשר לתאריך של אליפות אירופה, לא כאמצעי לחץ, אלא פשוט עניין של תשלום לקבוצה. אתה משלם אתה יכול להתאמן בקבוצה. לקבוצה הזאת יש עלות ועלות גבוהה מאוד ואתה לא חייב להתאמן בקבוצה. אתה יכול לבחור לך כל מאמן אחר וזה לא יוציא אותך מהנבחרת וזה לא יוציא אותך משום פעילות. אנחנו לא חוסמים, להיפך אנחנו רוצים לתת אפשרויות. האפשרות הכי טובה שנתנו זו הקבוצה הזו".
אומנם כבר הערתי לא אחת בעבר על כמות השגיאות בעברית של כתבי האתר, אבל הכתבה שלעיל שברה את כל השיאים!!!!
החלק השני יפורסם מחר? גם עברית וגם תחושת הזמן לא משהו…
כתבה (שלא לומר סטנוגרמה) משמימה לקהל הקוראים הרחב, להוציא עובדי שוונג או איגוד הטריאתלון…
נראית כמו שילוב בין כתב אישום / דוח מבקר המדינה / חפירה בפוליטיקה הארגונית.
טוב שלא פרסמתם את ההמשך