לפני מספר ימים אתרי האינטרנט יצאו בכותרות גדולות "נמרוד שפירא בר אור" קבע קריטריון A' לאליפות העולם הקרובה. המונחים קריטריון A' ו-B' לא ברורים לקוראי מדורי הספורט ולכך החלטתי להתייחס

מאת:דוד סיבור

ההיסטוריה הישראלית עמוסה במונחים כמו קריטריון, מינימום, שמקנים לספורטאים זכות להשתתף באירוע תחרותי וזוכים לעיתים קרובות להתייחסות, לדעתי מופרזת.

קחו למשל תחרות כמו אליפות ישראל לגילאים. כשמנחי התחרות מכריזים בקול
נרגש  "פלוני עשה מינימום ל…" או "קריטריון ל…". לעיתים הכרזות אלו
בולטות אפילו יותר מהתוצאה עצמה, שבשחייה – היא החשובה.

כמי שמלווה את ענף השחייה בישראל מאז 1951, תחילה כמתעניין מאגודת הפועל גוש זבולון באליפות ישראל בבת גלים בחיפה, זכורות לי דרכי בחירת נציגינו באולימפיאדות.

לנציגי השחייה במשחקים אולימפיים בהלסינקי 1952 נבחרו נחום בוך ב-
100 מטר חפשי ויואב רענן, קופץ למים (DIVING) ממגדל 10 מטר. שניהם מאגודת
ב.מ.ע. תל אביב. השיוך האגודתי אז היה מאוד חשוב.

בספורט הישראלי היה הסכם בין מכבי והפועל שקבע נוסח של "50-50".
בענפים הקבוצתיים למשל נבחרו שחקני כדורגל וכדורסל בשיטה של חצי קבוצה
מהפועל וחצי קבוצה ממכבי. בענפים האישיים, כשנבחרו בשחייה 2 ספורטאי מכבי,
באתלטיקה נבחרו בהתאמה ספורטאי הפועל (זוכרים את דוד טבק?). אז לא היה
"קריטריון" ולא "מינימום".

יואב רענן, נווט בחברת תעופה, היה מתאמן בדרום אפריקה כשהיה נוחת שם. הוא אכן היה ברמה גבוהה וסיים במוקדמות במקום 9 – לכל הדעות מקום מכובד. לא כך היה בשחייה כשנציגנו סיים במשחה במקום הלפני אחרון.

באולימפיאדת מלבורן 1956 נבחרה לייצג את ישראל במשחי חתירה וגב
האלופה שושנה ריבנר ז"ל מב.מ.ע. תל אביב ושוב יואב רענן מאותה האגודה. לא
אתייחס להישגיהם כי זו הייתה תקופה של מלחמת קדש והחשיבות היתה בהשתתפות.
הנציגה שלנו למשל, שחתה רק 100 מטר חפשי ולאחר מכן נדרשה להשתתף בכינוס
היהדות המקומית כתמיכה בישראל.

כאן נסתיימו ה"קביעות" ועברנו לשיטת ה"מינימום". לאולימפיאדת רומא
1960, רביעיית השליחים מעורב, נקבעה בתחרויות מבחן ועל פי מינימום.
השחיינים היו יורם שניידר (גב), גרשון שפע (חזה), יצחק לוריא (פרפר) ועמירם
טראובר (חפשי). שחיינים אלה (שלושת הראשונים מ"הפועל"), השתתפו גם במשחים
האישיים.

למה מינימום? כדי לתת מסגרת מתאימה לאליפות או תחרות. המינימום
נקבע כזמן המזכה בהשתתפות בתחרות. איך עושים זאת? התנסיתי בסוגיה כמזכ"ל
איגוד השחייה ועוד שנים קודם לכן. זמני הכניסה נקבעו לאחר בדיקה של זמני
השחיינים בעונה הקודמת ובעיקר במעקב אחר תחרויות אזוריות רבות שנתקיימו אז.
כל זאת כדי לקבוע מסגרת זמן לתחרות ולשמור על רמה סבירה אחידה.

אלא שהסדר הזה לא תמיד היה "כשר". בעיקר כשבסוגיה זו החלו לטפל
חברי ועדה שזוהו עם אגודות. אז, גם נושא "המינימום" הושפע מאינטרסים
אגודתיים או "מרכזיים" (הפועל – מכבי). הדבר בלט בתחרויות בינלאומיות בהם
ניתנו אחוזי "הנחה" למינימום. והרי ברור שאין 5% דומים במשחה 100 מטר חפשי
ובמשחה 1500 מטר חפשי. אבל "המינימום" היה מקודש ועזר לשכנע עסקנים מחוץ
לענף השחייה, שידיעותיהם המקצועיות היו מוגבלות. מצב שלדעתי קיים עד היום.

התבוננתי בטבלת הקריטריון של פינ"א (איגוד השחיה הבינלאומי) לאולימפיאדת לונדון.
מה בעצם קרה? מאז בחירת מוסטפה לרפואי מאלז'יר לנשיא פינ"א, חל פיחות
משמעותי בהתייחסות המקצועית. מוסטפה, כדי להיבחר, נשען על נציגות אפריקאית–
אסיאתית – דרום אמריקאית. הוא נבחר בכך שהעניק הזדמנות לשחיין ושחיינית
אחת מכל מדינה להשתתף באליפויות עולם ואולימפיאדות ללא קריטריון. הדבר הביא
להצפה של התחרויות בשחיינים בינוניים ומטה, להארכת התחרויות, ולהתעייפות
הקהל.

זכור לי מקרה של תופעה מגוחכת זו כשבקונגרס פינ"א ברומא ישב לצדי
נציג של מדינה אפריקאית, בחור חמוד שידע גם שיש עיר בשם ירושלים. חשבתי
לתומי שאולי ניצור קשר עם אותה מדינה, ולכן שאלתיו שאלות יסוד.

"כמה בריכות יש לכם והיכן?" האיש חייך ואמר "אין לנו בריכות בכלל".
ואני מופתע שואל: "אז היכן אתם מתאמנים ואיך מודדים זמנים?" והוא עונה:
"מתאמנים באגמים והשחיינים שוחים באמת מהר, כי הם קצת פוחדים מתנינים!" זה
לא מצחיק, זה עצוב. בזכות נציגים אלה, נבחר מוסטפה לרפואי מספר פעמים
לתפקיד.

 בברלין 1978, במשחה 1500 מטר חפשי, באחד המקצים המוקדמים, שחה שחיין מכווית שסיים לאחר שכל שחייני המקצה כבר התלבשו והלכו הביתה!

"יש גם מדינות שקבעו לעצמן
קריטריון לפי ניקוד בינלאומי גבוה יותר מקריטריון"
צילום: Don Sutherland, U.S. Air Force

 ההצפה הזאת שהורגשה היטב באולימפיאדת בייג'ין. לכן הוחלט בפינ"א,
שבראשה עומד דר' חוליו מגדיליוני מאורוגוואי, שבלונדון יוכלו לשחות שחיין
ושחיינית מכל מדינה, רק לאחר שיקבעו "זמן כניסה" (Invitation Times
Fina/Olimpic) שהוא הקריטריון B'. כדי לשתף 2 שחיינים במקצה, מדינה צריכה
ששניהם יקבעו קריטריון A'. לדוגמא במשחה 200 מטר חפשי קריטריון A' הוא
1:47.82 לעומת ה- B' שהוא 1:51.59. או במשחה 100מטר גב בנים, קריטריון A'
(לשני שחיינים) הוא 54.40 לשניהם.

עוד הוחלט שלקראת אליפות העולם בשנחאי, שתתקיים מ- 24 ליולי, במידה ויוברר שנרשמו מעל 900 שחיינים, פינ"א תוריד שחיינים ברמות הנמוכות!
 
איך נקבע הקריטריון? פינ"א קבעה זאת ע"פ התאמה או לניקוד בינלאומי אחיד, למשל 950 נקודות, או על פי טבלת הדירוג הבינלאומית.

ישנן מדינות שהשיטה הזו מתאימה להם, כמו לישראל למשל, כי זמני
הקריטריון לא מחייבים דירוג של גמר או אפילו חצי גמר. במשחים ל-50 מטר חפשי
ובמשחי ה-100 ו- 200 מטר מתקיימים חצאי גמר ל- 16 השחיינים שמעפילים
מהמוקדמות. במשחים ל-400 מטר ומעלה מתקיימות רק מוקדמות וגמר ל-8 המהירים
ביותר.

במעצמות שחיה כמו ארה"ב מתקיימים מבחנים אולימפיים בהם שני
הראשונים בכל משחה נבחרים למשלחת האולימפית, במעצמות כאלו, לעתים 5 שחיינים
קבוע קריטריון A'! כך גם נהוג באוסטרליה ולעיתים בגרמניה. יש מדינות
שקובעות כקריטריון העפלה לגמר א' (התוצאה ה- 8 בעולם) או כאלה שמטרתם חצאי
גמר וקבעו כקריטריון את התוצאה ה- 16 בעולם. יש גם מדינות שקבעו לעצמן
קריטריון לפי ניקוד בינלאומי גבוה יותר מקריטריון A'.

 התחלתי ואשוב לשחיין המצוין נמרוד שפירא בר אור. התוצאה שקבע
בזגרב לפני שבוע (1:48.42 ב-200 מ' חפשי) הפתיעה אפילו את הצוות המקצועי
שלו והיא טובה מקריטריון A'. זו התוצאה האיכותית ביותר מבין כל שחייני
ישראל לקראת שנחאי, ודירגה אותו במקום 31 כללי בטבלת הדירוג העולמי,
ובחישוב של 2 שחיינים מכל מדינה במקום 22 בעולם! זה עדיין לא גמר ולא חצי
גמר, אבל תקווה יש!

אגב, הייתי מציע לאנשי פינ"א להעתיק את האתלטיקה הקלה ולאפשר
להשתתף באליפות עולם ואולימפיאדות 3 שחיינים ושחייניות ממדינה בכל מקצה –
דבר שהיה משפר את הרמה הכללית ואת עניין הקהל והטלוויזיה, בתחרות עצמה. עד
שלא ישתנו דברים בעולם השחייה, תישאר המילה "קריטריון" כמילת קסם.

דוד סיבור-
שופט שחיה, מאמן לשעבר של נבחרת לאליפות עולם בברלין, מאמן לשעבר של נבחרת
הנוער בשחיה לתחרויות בינלאומיות, מאמן לשעבר של נבחרת לאומית לתחרויות 8
אומות, מזכ"ל לשעבר של איגוד השחיה ופרשן שחיה בקול ישראל

קישורים: שחייה, דוד סיבור