אחד השינויים הבולטים בעונת 2012 הוא איחודן של קבוצות ובעקבות כך היווצרותם של קבוצות על מרובות כוכבים. הקריטריון דו דופינה ליברה נחשב למרוץ ההכנה היוקרתי ביותר בלוח השנה וכאחד ממרוצי ההכנה הטובים לקראת הטור דה פראנס. השנה הוא גם יהיה המבחן הראשון לקבוצתיות של אותן קבוצות על
מאת:יאיר בן עמי
ביאמסי, קבוצתו של קאדל אוונס, רכשה העונה את תור הושווד (אלוף העולם לשעבר), טג'י וואן גארדרן (אחד הצעירים המבטיחים ביותר בדבוקה) ואת פיליפ ג'ילברט שבעונה שעברה בילה מעט בראש הדירוג העולמי לאחר שניצח בתוך כשבוע באמסטל גולד, פלאש וולוני וליאז-בסטון-ליאז, המשיך לניצחון בקטע ראשון של הטור דה פראנס ולבש את החולצה הצהובה.
קבוצת אומגה פארמה- לוטו, אותה עזב גילברט, התאחדה עם קבוצת קוויק סטפ. קבוצת לאופרד-טרק, של האחים שלק, פביאן קאנצ'לארה ועוד, התאחדה עם קבוצת רדיושאק שגם לאחר עידן ארמסטרונג מציגה שדה רוכבים עתיר כוכבים. עוד לא עיקלנו את האיחודים האלו והדבוקה מלאה בשמועות על איחוד קבוצות ליקויגאס- קנונדייל עם סאקסו בנק (בה רוכב הישראלי רן מרגליות).
קבוצות עתירות כוכבים אינן נדירות בהיסטוריה של ענף האופניים. היו כאלו בראשיתו ודרך הקבוצות בהן רכבו פאוסטו קופי וג'ינו בארטלי, לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה. קבוצת לה וויה קלייר בה רכבו ברנאר הינו וגרג למונד בשנות השמונים או קבוצת קוויק סטפ, על גלגוליה בעיקר בשנות התשעים של המאה שעברה, כשתמיד הציגה הרכבים מרשימים ובשיאם דוכן המנצחים המושלם של פריז- רובא בשנת 1999 כשאנדריאה טאפי ניצח, פטרס ווילפריד היא סגנו וטום סטלס היה שלישי, כולם מקבוצת מאפיי- קוויק סטפ.
בקצה השני של הדוגמאות אפשר להביא את כל הקבוצות שהובילו את לאנס ארמסטרונג לשבע הניצחונות בטור דה פראנס כשלא פעם רוכבים לצידו מנצח וואלטה א'אספנייה (רוברטו הראס) או ג'ירו ד'איטליה (פאולו סאבלדלי) ואלו הם רק שניים מרבים. אפשר גם לזכור כי בדוגמאות הפחות מוצלחות יש את הטמעת קבוצתו של ארמסטרונג, באסטנה, כשהוא החליט לנסות ולנצח בטור לאחר שכבר היה שלוש שנים בפרישה.
יש מקרים שקבוצה עתירת כוכבים יודעת לנצל את שדה הרוכבים שלה כדי לסייע למוביל ויש מקרים בהם זה יכול לחרב. בענף האופניים זה נדיר שריבוי כוכבים יפריע למוביל הקבוצה. אלברטו קונטאדור ניצח בטור דה פראנס למרות שאת מרב הסיוע קיבל לאנס ארמסטרונג. קונטאדור עצמו סיפר כי היה לו קשה יותר במסדרונות בית המלון מאשר במהלך המרוצים בתוך הדבוקה. קופי ובארטלי ניצח בטור דה פראנס למרות היריבות בניהם. דמיאנו קוניגו ניצח בג'ירו ד'איטליה למרות מאבק, תוך קבוצתי, עם גילברטו סימוני שהיה המוביל של הקבוצה. אבל יש מקרים בהם תפקידה של הקבוצה, המחויבות למובילה, יכולים לעשות את ההבדל הגדול בין ניצחון ועד לפרישה מתחרות.
דורברידג', מנצח הפורולוג של קריטריום דו דופינה ליברה 2012, בתמונה בדרכו לניצחון באליפות העולם לצעירים עד גיל 23 (צילום: Mogens Engelund)
הקריטריון דו דופינה ליברה, שהחל היום (ראשון, 3 ביוני 2012) הוא ניסוי כלים לקראת הטור דה פראנס (ייחל בשבת 1 ביולי). ההרכבים, עימם התייצבו הקבוצות, אינם זהים ב- 100% לאלו שיהיו על קו הזינוק של הטור. אבל אפשר לראות לא מעט מהניסיונות וההרכבים שהתייצבו לפרולוג של הדופינה בגרנובל (צרפת).
קבוצת סקאי מכוונת לטור עם בראדלי וויגנס כמתמודד על החולצה הצהובה ומארק קאוונדיש למאוצים. משימה כפולה מאוד קשה לביצוע. מעט מאוד קבוצות הצליחו ליישם אותה. בדופינה התייצבה הקבוצה עם וויגנס כמוביל וקאוונדיש, מתאושש מהג'ירו ד'איטליה, לא התייצב. לצידו של וויגנס הורכב כריס פורם. רק לפני שמונה חודשים סיים פרום במקום השני בוואלטה א'אספנייה לאחר שהתייצב גם אז כמכתיב קצב לוויגנס, שסיים שלישי. עוד כוכבים בהרכב של סקאי הם אדוולד בואסון האגן, ריצ' פורטה, מייקל רוג'רס, דני פט, קריסטיאן ניי, קאנסטאטסין סוויטסו וריצ'י פורטה…וזה למעשה כל ההרכב של הקבוצה.
קבוצת ביאמסי הציבה את קאדל אוונס (מנצח הטור דה פראנס 2011) כמוביל ולצידו את ג'ורג' הינקאפי (הרוכב בעל הניסיון הרב ביותר בסיוע למנצח טור דה פראנס), פיליפ ג'ילברט, טג'י וואן רארדרן. קבוצת אסטנה הציבה את אלכסנדר ווינו קורב כמוביל (למרות שבווידאו סוחט דמעות, לאחר שנפצע בטור 2011 הודיע על פרישה), יאנס בריאקוביץ (מנצח הדופינה 2012, קונטאדור היה סגנו), מקסים אינגלסקי, אנדרי קאצ'שקין, אנדריי גריווקו, דמיטרי פופונוב וברוט בוזיק.
קבוצות ראדיו שאק- ניסן וליקויגאס – קנונדייל הציבו את הרוכבים שיהיו המובילים שלהן בטור גם כמובילים בדופינה. אנדי שלק בראדיו שאק ו-ווינצ'נזו ניבאלי בליקויגאס. אבל אם אלו ההרכבים שיתמכו בהם אז הם לא יוכלו להתמודד מול קבוצות מאורגנות וחזקות מהם (לפי הרכב הדופינה). סביר להניח כי זהו לא הרכב מייצג לזה שיהיה בטור אלא ברמזים על חלקיו. לפני הטור עוד יתקיים הטור של שוויץ הנחשב גם הוא כהכנה טובה ומועדפת, על רוכבים רבים, לטור וגם שם נוכל לגזור מהרכבי הקבוצות לקראת הטור.
רוכב מאוד מעניין הוא תומא ווקלר המוביל של יורופקאר שלבש את החולצה הצהובה כמעט חצי מהטור דה פראנס 2011 ולבסוף סיים רביעי. זו הייתה הפעם השנייה בה ווקלר לובש את הצהובה עשרה ימים בטור דה פראנס. הפעם הקודמת הייתה בשנת 2004 (הניצחון השישי משבעה של ארמסטרונג) אבל אז הוא סיים במקום 18. בשתי הפעמים הצליח ווקלר להשיג את הצהובה לאחר שהיה בקבוצת הבריחה הנכונה. קשה להאמין שבהמשך הקריירה שלו יאפשרו לו להכנס שוב לקבוצות בריחה כאלו שהביאו אותו לצהובה ומכאן שהוא הרבה יותר מסומן במרוץ קטעים קצר מגרנד טור. מעניין יהיה לראות כיצד הוא מתפקד כשהוא מזנק למרוץ עם סימון של רוכב ראש דירוג.
הפרולוג של דופינה 2012 התקיים בגרנובל. 5.7 ק"מ שנתנו לנו טעימה מהיכולת העכשווית של חלק מהרוכבים שיתמודדו ביולי על החולצה הצהובה של הטור. מנצח הקטע, לוק דורברידג', האלוף האוסטרלי ברכיבה נגד השעון, (רק בן 21) רוכב כמקצוען זו השנה השלישית אבל שנה ראשונה בדרג הבכיר. הוא אחד השענים הטובים בעולם כבר בגילו וסגן אלוף (מרוץ נגד השעון) העולם לרוכבים עד גיל 23. הוא לא יתמודד על ראש הדירוג בדופינה וייצטרך לסייע לרוכבי קבוצתו, אוריקאה- גרינאדג', כפטר ווינינג או סימון גראנס מבין המועמדים לניצחון קבע את הזמן המהיר ביותר, מנצח השנה שעברה, בראדלי וויגנס שפיגר בשנייה אחת בלבד. מנצח הטור וסגנו של וויגנס בשנה שעברה, אוונס, קבע את הזמן התשיעי. אנדי שלק ממשיך להפגין חולשה ברכיבה נגד השעון והוא הפסיד לאוונס 23 שניות ולוויגנס 27 שניות.
כבר בקטע הראשון (יום שני, 4 ביוני) והשני (יום שלישי, 5 ביוני) יטפסו הרוכבים 6 פסגות מדורגות (בכל קטע) כשבקטע השני קו הסיום על הפסגה האחרונה (דירוג 4). ביום חמישי (7 ביולי, קטע 4) יתקיים מרוץ אישי נגד השעון למרחק 53 ק"מ. עם למעלה מ- 100 ק"מ של מרוצים אישיים נגד השעון בטור השנה זהו מבחן חשוב מאוד למתמודדים על הניצחון. בשלושת הקטעים האחרונים, שישי עד ראשון, יחצו הרוכבים 14 פסגות מדורגות כשהאחרונה על קו הסיום של הקטע האחרון.
דירוג פרולוג, 5.7 ק"מ, וראש דירוג מצטבר:
1. לוק דורברידג', אוסטרליה, אוריקאה-גרינאדג' , 6:39 דקות
2. בארדלי וויגנס, בריטניה, סקאי + 1 שניה
3. אנדריי גריווקו, אוקראינה, אסטנה + 3 שניות
4. קארלוס בראדו, ספרד, ראבובנק , זמן זהה
5. טוני מרטין, אוסטרליה, אומגה פארמה – קוויק סטפ + 5 שניות
6. סימון גראנס, אוסטרליה, אוריקאה- גרינאדג', זמן זהה
7. פאול מרטנס, גרמניה, ראבובנק, זמן זהה
8. סילוויאן שאבנל, צרפת, אומגה פארמה- קוויק סטפ + 6 שניות
9. קאדל אוונס, אוסטרליה, ביאמסי, זמן זהה
10. אנדריי אמדור, קוסטה ריקה, מוביסטאר + 7 שניות
יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת
