מאת:עמותת אור ירוק
האופניים שהפכו בשנים האחרונות לכלי נפוץ ברחובות בכבישים ובשבילי הארץ תורמים לאיכות הסביבה ולבריאות הרוכבים, אך גם גובים חיי אדם. כך עולה מסקר שערכה עמותת אור ירוק באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה.הנתונים נאספו בסקר טלפוני בקרב מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (כ-4,100,000 נפש). מספר המשתתפים בסקר – 2000 איש, מהם 370 רוכבי אופניים.
נתוני הסקר מצביעים על כך, שכרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל רוכבת על אופניים בתדירות כלשהי. כלומר, קרוב למיליון איש עושים שימוש באופניים להנאה, לספורט, ככלי תחבורה ועוד. במקביל, נהרגו מתחילת שנת 2008 12 רוכבי אופניים – פי שתיים ממספר הרוכבים שנהרגו בשנת 2007.
נתון מדאיג שהעלה הסקר – קיים פער גדול בין המודעות לחוק המחייב חבישת קסדה, כ-74%, והתמיכה בחוק זה, כ-70% (כאשר גם רוב המתנגדים תומכים בחבישת קסדה אך לא באמצעות חקיקה) לבין החבישה בפועל: רק כ- 40% מרוכבי האופניים מקפידים לחבוש קסדה תמיד או לעיתים קרובות.
עוד עולה מהסקר כי גברים רוכבים יותר – שיעור הרוכבים על אופניים בתדירות כלשהי הוא 30% בקרב גברים לעומת 16% בקרב נשים. בכ- 40% ממשקי הבית בישראל יש לפחות אדם אחד אשר רוכב באופן קבוע על אופניים, כאשר שיעור הרוכבים על אופניים עולה עם הירידה בגיל ועם העלייה ברמת ההכנסה במשק הבית.
פילוחים שונים של אוכלוסיות הרוכבים מעלים ממצאים מעניינים: בקרב הילדים בקבוצת הגיל 7-12 נמצא שיעור הרוכבים הגבוה ביותר – 17%. נתון זה עולה בקנה אחד עם כך שילדים עד גיל 16 מהווים את קבוצת הנפגעים הגדולה ביותר בקרב רוכבי האופניים – כשני שליש (שליש מהנפגעים הם ילדים עד גיל 9, וכשליש נוסף בני 10-16).
בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה שונות, שיעור רוכבי האופניים הגדול ביותר נמצא בקרב קבוצת ההתיישבות הלא-עירונית (34%) ובקרב צעירים המתגוררים במרכזי הערים הגדולות (28%). בקרב קבוצת "הדתיים הלאומיים" שיעור הרוכבים הוא הנמוך ביותר (16%).
כמה אנחנו רוכבים?
30% רוכבים לעתים רחוקות (פחות מפעם ב-3 שבועות)
10% רוכבים פעם בשבועיים-שלושה
22% רוכבים פעם בשבוע, ו-33% רוכבים מספר פעמים בשבוע או כמעט כל יום.
איפה רוכבים?
המקום הנפוץ ביותר לרכיבה על אופניים הוא בפארקים ושבילי אופניים מיוחדים (48%), 29% רוכבים על כבישים בתוך העיר המיועדים לכלי רכב, 29% רוכבים על מדרכות, 17% רוכבים בדרכי עפר , 11% רוכבים בכבישים בין-עירוניים.
חבישת קסדה
אחד הנושאים שנבדקו הוא עמדות הציבור ביחס לחבישת קסדה. מחקרים בעולם הוכיחו כי פגיעות ראש מהוות את הפגיעה הקשה ביותר ובמקרים רבים, פגיעת ראש היא גם הפגיעה השכיחה ביותר בקרב רוכבי אופניים. האופניים אינם מספקים כל הגנה במקרה של תאונה, והסיכוי להיפגע בראש במקרה של נפילה מאופניים הוא גבוה ביותר. בארה"ב נמצא כי שני שלישים מהתמותה של רוכבי אופניים נגרמת עקב חבלות בראש.
כאמור, מהסקר עולה פער ניכר בין המודעות לחוק המחייב חבישת קסדה לבין החבישה בפועל, למרות שחבישת קסדה תקנית בעת רכיבה על אופניים מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפגיעות, בשיעורים של 60%-88% בפגיעות מוח וב-65% בפגיעות פנים.
עוד עולה מהסקר כי אלו שרוכבים פעם בשבוע עד פעם בשלושה שבועות, מקפידים יותר לחבוש קסדה וכי מעל למחצית (53%) מרוכבי האופניים אשר שמעו אל החוק, עדיין ממשיכים לרכב על אופניים ללא קסדה.
מעורבות רוכבי אופניים בתאונות דרכים
שיעור רוכבי האופניים מתוך כלל נפגעי התאונות עלה בתוך שש שנים בקרוב לשליש, ועמד בשנת 2005 על כ-15% – בכך עבר מספר רוכבי האופניים הנפגעים את מספר רוכבי האופנועים הנפגעים בתאונות דרכים (15% לעומת 11%). בחינה של מאפייני ההיפגעות רוכבי האופניים בתאונות מעלה כי רוב ניכר (72%) מקרב רוכבי האופניים המגיעים לבתי חולים נפגעו בתאונה עצמית, ללא מעורבות רכב נוסף; רובם המכריע של רוכבי האופניים הנפגעים בתאונות הינם גברים – 86%; ילדים עד גיל 16 מהווים את קבוצת הנפגעים הגדולה ביותר בקרב רוכבי האופניים – כשני שליש (שליש מהנפגעים הם ילדים עד גיל 9, וכשליש נוסף בני 10-16).
העובדה כי בקיץ יש יותר נפגעים בתאונות מאשר בחורף בולטת במיוחד בקרב רוכבי האופניים: מספר רוכבי האופניים הנפגעים בתאונות בקיץ יותר מכפול ממספרם בחורף.
עמותת אור ירוק
