קווין קנינג ואריאל הלר ממשיכים במסע 10 מרתונים ב-10 ימים. היום, שבת 09 מרץ 2013, הם רצו מבן שמן לתל אביב. אנחנו שלחנו את יואב ויכלפיש שיראה מה זה משוגעים חיוביים

מאת:יואב ויכסלפיש, צילומים: יח"צ נייקי

• כתבה מקדימה למבצע 10 מרתונים ב-10 ימים – כאן

שבת 8 בבוקר ברמת החייל בצפון תל אביב. למרות השעה המוקדמת קל להבחין ברצים ורוכבי אופניים בדרכם לעוד יום של פעילות ספורטיבית. התכנסנו כאו כדי ללוות את היום הרביעי של פרויקט "10/10"- עשרה מרתונים בעשרה ימים של אריאל הלר וגווין קנינג מדריכי הריצה של קבוצת הטריאתלון "myway". עינב עובדיה, בעלת עבר עשיר במרתונים ותחרויות ישראמן, מודיעה שלא תצטרף לריצה משום שהיא נשארת לארגן הפתעה לגווין לכבוד יום הולדתו ה-40. מזג האוויר מאיר פנים, האוטובוס יוצא בואכה קיבוץ עינת במטרה להמתין לרצים במחצית הדרך בין תל חדיד (איזור מודיעין) לרמת החייל. כ-15 רצים נוכחים בנסיעה, מתוכם רק שתי נשים. אחד הרצים מספר על תחביב שכבר עלה לו 200 אלף שקל עבור תחרויות איש ברזל ומרתון בארץ ובחו"ל.

בתחנת הדלק של עינת מצטרפים מספר רוכבי אופניים ואנשי "נייקי" מקימים עמדת רענון עם משקאות פירות יבשים וחטיפי אנרגיה. הגיל הממוצע עובר את ה-30 אבל רוני, גנן (עובד עם ילדים) שיחגוג בקרוב 50 מספר על קריירת ריצה שהחלה רק לפני שנה אבל כללה כבר ריצת אולטרה מרתון של 65 ק"מ. בני, מדריך כושר בן 32 מסביר שהגיע לריצות ארוכות כדי לאזן את העומס מהרמת המשקולות. למרתון הוא הגיע כבר בגיל 27 והמטרה בטווח הארוך היא תחרות איש הברזל. מייזי, רופאת שיניים בת 34, מודיעה שלא תצטרף לריצה ותשמור כוח למשימות הבאות. שבוע ממוצע שלה בקבוצה כולל השכמה ב-5 בבוקר, כ-55 ק"מ ריצה, רכיבת אופניים בשבתות ואימון פילאטיס. רצים אחרים טוענים שריצת שטח עלולה ליצור עומס מיותר שבוע לפני מרתון תל אביב. שמו של דין קרנזס, אמריקאי שרץ 50 מרתונים, אחד בכל מדינה של ארה"ב בשנת 2006, עולה כמקור השראה. קרנזס נודע באמרה: "רוץ כל עוד תוכל, לך כשאתה חייב, זחל אם זה כל מה שנותר. רק אל תוותר". חבורת הרצים עם אריאל וגווין נכנסת לתחנת הדלק ומתקבלת בתשואות ובשירת "היום יום הולדת". הצלמים מנציחים את ההפסקה הקצרה ואת היציאה לכיוון הקיבוץ ומשם לאורך הירקון עד רמת החייל. אנחנו עולים ל"לימוזינה" – וואן הליווי של "נייקי".

בכניסה לכפר הבפטיסטים ליד פ"ת אנו
נתקלים בשומר ששואל אם יש נשק אבל אינו יודע היכן מגרש הבייסבול, שרחוק
ממנו 100 מטר. החבורה עוברת שם והצלמים תופסים פריימים גם מעל גשר באזור
צומת מורשה. פתאום מתברר ש-42 הקילומטרים הסתיימו (פיתולי הירקון האריכו את
הדרך) אבל הריצה נמשכת עוד חמישה קילומטרים לפארק הירקון המזרחי. שם
מסתיים המסלול בתשואות לרצים ופיקניק המוני על הדשא עם בלונים וכיבוד.
גווין ממהר דווקא לפאסטה. מחר יום חדש ויש מרתון בעמק יזרעאל.

גווין קנינג, תושב רעננה, נולד בדרום אפריקה ועלה לארץ בגיל ארבע. הוא מאמן רשמי כבר 15 שנים וגאה בחגיגות השנתיים של קבוצת myway שנערכו בשבוע שעבר. "המטרה היא קודם כל לתת לאנשים להגיע ליעדים שקבעו לעצמם, בדרך שלהם, מתוך אהבת העניין וללא תחרות. אני שמח שש לנו 130 מתאמנים, חצי בנות וחצי בנים. תחרויות האולטרה עשו קפיצת דרך בחמש השנים האחרונות בין היתר בזכות קרן גולדבלט. עד אז תחרויות אולטרא נחשבו מחתרתיות ולמשוגעים בלבד. גולדבלט היא גם מנהלת מרוץ השליחים מי-ם לים שיתקיים בתאריך 4 באפריל 2013.

 איך הרגשת היום,אחרי ארבעה מתוך עשרה מרתונים?
קנינג: "עדיין לא קשה. אני מרחף בריצה. המבצע מתנהל בצורה מקצועית וברמה גבוהה מבחינה טכנית. אני שמח שיוצא לי לרוץ עם חברים שמלווים ותומכים. זו חוויה, כמו טיול. עדיין אין משבר".

איפה היה הקושי העיקרי עד כה?
קנינג: "המרתון הראשון ביום רביעי באזור אילת היה הכי קשה ונערך בחום מתיש. המרתון של היום היה מרתון שטח מזג אוויר נוח ובלי הבעיות של עליות וירידות בתוואי של ירושלים מאתמול".

סיימת לרוץ, איך מתכוננים למחר?
קנינג: "מנה חמה ופאסטה כדי להחזיר מלחים ופחמימות. היום גם חגגנו יום הולדת עם המשפחה והחברים. יש תכנון מדוקדק של תזונה אנרגטית במהלך המרוץ וחשוב לשמור עליה"

הפרויקט החל בהשראת קרנזס?
קנינג: "אמת. התאמן אצלנו בחור שעשה איתו את מרתון בוסטון ואז נודע לי על ההישג של קרנזס".

סיימת כבר מרתונים, איש ברזל, מרוץ 24 שעות ועוד. מה האתגר הבא?
קנינג"הכיוון הוא ריצות באלפים. שם מדובר במרתון בעלייה של 2000 מטר ואני מתכנן ריצה כזו ליולי. מקווה להביא איתי כמה שיותר ישראלים נוספים".

רצית פעם להיות רץ מקצועי?
קנינג: "לא חיפשתי את זה, וכנראה שגם לא הייתי מגיע לרמה הזו. 3 שעות במרתון זו תוצאה שמספקת אותי. האתגר המרכזי שלי הוא להוביל אנשים ליהנות ולאתגר את עצמם. הסיפוק מגיע כשסומכים עלי שאוביל אותם להשיג יעדים ואעניק השראה"  .

שותפו של גווין לפרויקט ולקבוצה, אריאל הלר (44), סיים כבר מעל 20 מרתונים וכן שבע תחרויות איש ברזל. הוא במקור מבארות יצחק ובעבר היה בעל חנות ספרים. המרתון הראשון שלו היה ניו יורק 1991 ואחריו תל אביב 1995, ובטריאתלון הוא מ-2004 כמשתתף ומ-2007 כמאמן. "אותנו לא מעניין הקצב", הוא מדגיש, "היום נגמר 4:49 שעות, אבל היה קל יחסית . באילת החום העיק והרוח בפנים ובירושלים מעברי החצייה והרמזורים הפריעו. אנחנו מחושבים כדי לא לשרוף את עצמנו מוקדם מדי".

מהם האתגרים הבאים שלך?
הלר: "לא חסרות פסגות שאפשר לכבוש. לא התקבלתי בהגרלה ל'איש ברזל אקסטרימי' עם טיפוס 1600 מטר, ואני חושב גם על' דאבל איירון מן'. אני מאמין שלא מעט ישראלים יכולים לסיים עשרה מרתונים בעשרה ימים. היה לנו אתגר והשמועה הגיעה לנייקי שיצרה באז תקשורתי, אבל המטרה היא ליהנות. לא חיפשנו מצלמות".

• מפת מסלול הריצה מבן שמן לרמת החיל – כאן