תארו לכן שהטריאתלון היה פופולארי כמו הכדורגל. אמצעי התקשורת עוסקים בו יום יום, הטריאתלטים הם ידוענים והמאמנים היו חשופים להתמודדות מול ביקורת תקשורתית תמידית
מאת:יונתן רימון
תארו לכם מציאות בה ענף הטריאתלון זוכה לכותרות בעיתונים ואינו נדחק ל- Pgdn של עמודי האינטרנט. הספורטאים והמאמנים היו מתייצבים לראיון מול שלל מקרופונים, פנקסים פתוחים וידיים רושמות כשהביקורת לעיתים היית אובייקטיבית או הוגנת כמבטו של אדורן על
ישראל. מאמנים היו זוכים לגיבוי מהנהלת המועדון לאחר שהיו מגלים, בעיתון,
שהם מפוטרים.
יונתן רימון ניסה לבדוק כיצד יראה ראיון עם אברהם גרנט. למקרה שהוא יפוטר, כפי שכבר נקבע בתקשורת העולמית והישראלית כבר מזמן, אולי הוא יבחר להיות מאמן טריאתלון?
רימון: שלום אברם. מה שלומך?
אברם: בסדר גמור. עובדים קשה.
רימון: עובדים קשה?
אברם: כן, מדוע אתה כל-כך מופתע?
רימון: שמע, בכל זאת אתה בסה"כ מאמן טריאתלון עם שלושה חניכים, ולא חוטב עצים בגולאג בסיביר.
אברם: ידידי, אתה רק חושף את הבורות שלך לגבי מהות תפקידו של מאמן טריאתלון בעידן המקצועני. אני לא חלטוריסט כמו חלק מהמאמנים פה בארץ או כמו חלק ממבקריי. תפקידי דורש עבודה מסביב ליממה על מנת לספק למתאמנים שלי סביבה הולמת שתביא אותם למיצוי עילאי. אחרי כל אימון, של כל חניך שלי, אני יושב שעות ועובר על פלט האימון בניסיון לתחקר אותו לגבי מה שעבר עליו גופנית ונפשית. זאת על מנת להבין מה לקחת ממנו ומה לנסות להשאיר מאחור. זה הגיע לרמה שבשבוע שעבר באתי לקחת את בני מהגן, והתברר לי שהוא לומד כבר בכיתה ב'."
רימון: אז אני מבין שאתה רץ ורוכב עם המתאמנים שלך.
אברם: בשום פנים ואופן לא. זה יפריע לי בתהליך האימון ובחוסר המשוחדות של התחקור.
רימון: אולי זו הסיבה שהמתאמנים שלך נכשלו בצורה כה מבישה בטריאתלון, כי הם לא ישנו מספיק בלילה מרוב התחקורים שלך.
אברם: הרשה לי לא לרדת לרמה כזו של דיון.
רימון: אתה צודק, אני מתנצל. תוכל בכל זאת להתייחס לכישלון של הקבוצה שלך.
אברם: כישלון זו הגדרה שלך לא שלי. אל תכניס לי מילים לפה.
רימון: איך אתה היית מגדיר את זה?
אברם: הייתי מגדיר את זה כתחרות עם הרבה דברים טובים שאפשר וצריך לקחת וכמה דברים לא טובים שצריך לשפר. אני רוצה להזכיר לך ש%$^$ סיים רביעי את השחייה, רק חמש שניות מהשלישי ועשירי את הרכיבה. אזכיר לך גם ש%^&% היה חמישי ברכיבה ושמיני בריצה. בסופו של דבר, שני שליש מספורטאיי סיימו את התחרות שזה אחוז לא רע בכלל יחסית לתחרות איש ברזל אחת שהיא מהקשות בעולם.
רימון: אז זו הייתה המטרה? לסיים?
אברם: אתה שוב מכניס לי מילים לפה.
רימון: בסדר. בוא נתקדם. איך אתה מסביר את העובדה ש%$^$, אשר היה צפוי לסיים בין השלושה הראשונים ושרק לפני שנה נתן למנצח קרב אדיר כשסיים 2 דקות אחריו, סיים הפעם כ- 40 דקות אחריו?
אברם: דבר ראשון, %$^$ סבל, לפני תשעה חודשים, מציפורן חודרנית וטרם התאושש לגמרי. דבר שני, בדקה ה20 במהלך השחייה, אחד המתחרים המובילים ולא אנקוב בשמות, פגע בו בראש וגרם להזזת המשקפת שלו. לולא זה היה קורה או אם הייתה איזו התייחסות כלשהי של השופטים אני חושב שמהלך התחרות היה שונה לגמרי.
"תראה תמונה בלי פוטושופ- רק עיוור לא רואה את הבעיטה במשקפת"
רימון: אברם, הוא סיים חצי שעה אחרי המקום השלישי!!!
אברם: ידידי, אלו אירועים שמובילים למומנטום מסוים. לקח לו זמן להתאושש מזה דבר שהוביל לפתיחת פער בעלייה. אחרי זה הרוחות הגבילו מאוד כל ניסיון תקיפה ממשי ובריצה, היכן שהגעתי לפני התחרות למסקנה שיהיה המקום האופטימאלי לתקוף, הוא הוגבל ע"י הפציעה בזרת. בסיום החלק הזה של הריצה, אחרי ש%$^$ ראה שהוא כבר רחוק מהמטרה שהצבנו מלכתחילה, הוא נחלש נפשית מה שגרם להגדלת הפער. אירוע שהוא מאוד טבעי.
רימון: הבנתי. לעומת זאת, מה אתה אומר לגבי הפסילה של %^&%?
אברם: שמע, אתה מכיר אותי לא מהיום נכון? אתה יודע שאני לא אוהב להתייחס לשופטים!! אבל כולם ראו מה הלך שם?
רימון: מה הלך שם בדיוק? אנא הסבר לי.
אברם: פסלו שם ילד טוב, מסיבות שאינן סיבות. ספורטאי מצטיין שבחר לא להשתמט משרות צבאי למרות שבקלות היה מקבל פטור כמו הרוב.
רימון: אברם בבקשה, המתח הורג אותי.
אברם: שמע, אני לא יודע אם זה בגלל שלמאמן שלו קוראים אברם או לא, אבל לא ייתכן שכולם עושים משהו מסוים ורק הוא נענש על זה.
רימון: כלומר, אתה מודה שהוא עשה דרפטינג.
אברם: אני לא אמרתי את זה. את זה אתה אמרת. רק הבעתי תמיהה שדווקא הוא נענש מכל המתחרים. גם אם הוא נכנס לתווך של הרוכב שמלפניו ולקח לו כמה שניות יותר מהמותר לעבור אותו, אני מצפה מהשופטים שיפעילו שיקול דעת, היגיון בריא, קומונסנס, בייסיק לוג'יק!!
רימון: מתחרים אמרו שהוא עשה דרפטינג כמעט חצי מסלול, על כמה מתחרים שונים. יש תמונות. ראה!
אברם: הממ… היום עם הפוטושופ אפשר לעשות הכל, ובכל מקרה אני חושב שהתמונות האלו מראות בדיוק את ההיפך.
"היום עם הפוטושופ אפשר לעשות הכל" – למצולמים אין קשר לראיון הדימיוני
רימון: אברם, אנחנו מסתכלים על אותה תמונה? יש מדינות בהן עומדים לדין על הצמדות כזו.
אברם: שמע, מה לעשות שאני מאמן שדוגל ברכיבה חזקה ותקיפות והוא עקף הרבה מתחרים. תפסתם אותו בדיוק בזמן העקיפה. הוא לא אשם שלמאמן שלו קוראים אברם. אם מישהו רוצה להעניש אותו בגללי, שיפיל את זה על כתפיי ולא עליו.
רימון: אתה חושב שחיפשו אותו בגללך?
אברם: אני לא מחפש תירוצים. אני רק אומר שזה מאוד מוזר ש%^&%" נפסל דווקא בתחרות מסוימת שמנוהלת ע"י אדם מסוים, שעובד בחברה המארגנת את התחרות והיא רודפת אותי ושותה את דמי.
רימון: מנהל התחרות לא עובד בדיוק באותה חברה ונדמה לי שהתלוננת על עוד גופים השותים את דמך ולא רק החברה או האיש המסוים הזה. חוץ מזה, מה הקשר בין זה לבין העובדה שהחניך שלך עשה דרפטינג ונתפס?
אברם: נראה לי שעניתי לך כבר על זה.
רימון: טוב, יש לך הסבר לגבי ההתפרקות עקב תשישות של %&$@#$% הוא לא אמור להיות מסוגל לעמוד במאמץ?
אברם: הוא לא פרש עקב תשישות אלא עקב כאבים חזקים בברך.
רימון: אברם, ראיתי שבויי מלחמה אמריקנים, שחזרו וויאטנם בשנות ה80, שנראו יותר ערניים ממנו.
אברם: האמן לי שרק הברך מנעה ממנו לעלות על דוכן המנצחים לקבוצת גילו.
רימון: בכל זאת, יש לך הסבר למה שקרה לו? האם זו הייתה תזונה לקויה? חוסר יכולת להתמודד עם הריצה לאחר קצב רכיבה מסוים? חוסר מוכנות לריצה בירידה?
אברם: ראה, מה שקרה, בהחלט לא היה צריך לקרות ובהחלט היה לא מחויב המציאות. אנחנו עדיין יושבים ומתחקרים את האירוע.
רב: עדיין??? עבר כבר שבוע מאז הטריאתלון!!
אברם: תתפלא אבל זה לוקח זמן. זה יכול לקחת שבועות, חודשים ואפילו שנים עד שנבין בדיוק מה שקרה שם. יכול להיות שאני צריך לראות את %&$@#$% יורד בתחרות איש ברזל מ9 שעות על מנת להבין בדיוק מדוע הוא לא הצליח להחזיק יותר מ- 5 קילומטרים לתוך הריצה.
רימון: האם אתה זה שיאמן את החברה האלו גם בטריאתלון הבא?
אברם: אני לא רואה סיבה שלא. התחלתי פה תהליך ואני מקווה שיתנו לי לסיים אותו. אי אפשר להמציא את הגלגל בן לילה. זהו תהליך סיזיפי שאת תוצאותיו רואים רק לאחר תקופה ארוכה.
ר"ב: על איזה תהליך אתה מדבר? קיבלת את אלוף ישראל ועוד שניים מהטריאתלטים הצעירים הכי מבטיחים שיש לנו. אתה אומר שהמאמנים שלהם לפניך לא עשו כלום ואתה צריך להתחיל הכל מהתחלה?
אברם:: נו באמת, אל…
רימון: כן אברם, אני יודע. אלו המילים שלי ולא שלך!!!
יונתן רימון
הערת עורך- זהו ראיון שמעולם לא התקיים. כל קשר בינו לבין המציאות על אחריות הקורא. בשמו של אברהם גרנט נעשה שימוש, מתוך הערכה רבה למקצועיותו והישגיו. משום שהוא, אולי, הקורבן הגדול ביותר של ההשערות וניחושים הנעשים על ידי התקשורת.
