לטור של אריאל אגרון על תורת המשחקים בצ'אלנג' ישראמן לחצו כאן

עבורי צ'אלנג' ישראמן הוא הרבה יותר מעוד תחרות ספורטיבית – הוא חג אמיתי. בהקבלה לענף הנדל"ן בו אני פעיל כבר 20 שנים, מדובר בכנס השנתי של ענף הטריאתלון הארוך בישראל. זה הרגע שבו אני, כמו רבים אחרים, עוצר את החיים השגרתיים ונכנס לעולם אחר, עולם של אתגר, התעלות ומפגש עם קהילה יוצאת דופן.

לכתבות נוספות בנושא:
מתגייסים למען הילדים: על המסלול החברתי בצ'אלנג' ישראמן לעמותת צעדים קטנים
מפריז ועד קונה: הרגעים הגדולים ביותר בעולם הטריאתלון ב-2024
טיפים להתנהלות תזונתית נכונה במהלך צ'אלנג' ישראמן

מיקומה של התחרות באילת מוסיף ממד ייחודי לחוויה. מצד אחד, תוואי המסלול הקשוח – השחייה בים האדום, הרכיבה בעליות תלולות ולעיתים מול רוח חזקה והשמש הקופחת במהלך הריצה – דורשים יכולת עמידות גבוהה במיוחד. מצד שני, הניתוק הפיזי מהבית ומהשגרה מעניק תחושת חופש נדירה. אני יוצא מהסביבה היומיומית הקשוחה והעמוסה ומתמסר לחלוטין למטרה אחת – להצליח. זהו רגע שבו הזמן עוצר מלכת, והפוקוס עובר מהמשימות השוטפות בעבודה ובבית להישרדות על המסלול, לקצב פעימות הלב ולנשימה הבאה.

צחי ודנה סופרין בישראמן | צילום: צלמי שוונג

אבל מעבר לכל אלה, צ'אלנג' ישראמן עבורי הוא חיבור עמוק לקהילה מיוחדת במינה. ספורטאים שאני רגיל לפגוש בשגרה – כאלה שמחליפים איתי “בוקר טוב” בפארק בשעת בוקר מוקדמת – הופכים פתאום לשותפים למסע. במשך אותם ימים באילת, אנו חולקים חוויות, מתייעצים, תומכים אחד בשני וביחד בונים תחושת אחווה שקשה לתאר במילים. זה מרגש לראות איך אדם שפגשתי באימונים הופך פתאום לבן ברית במרוץ – צועק מילת עידוד, מושיט יד לעזרה, או פשוט מחייך כשאני צריך את זה הכי הרבה.

צ'אלנג' ישראמן – כמו החתול של שרדינגר
צ'אלנג' ישראמן עבורי מתקיים בשני ממדים מקבילים, ממש כמו החתול של שרדינגר – סופי ואינסופי בעת ובעונה אחת. מצד אחד, זו תחרות סופית וברורה. אני מגיע אליה במטרה לנצח – את המתחרים, את השעון, ואת עצמי. הממד התחרותי שלי רוצה להוכיח שאני יכול וראוי להתעלות על אחרים ולעמוד על הפודיום באולם WOW ביום שבת.

אבל באותו הזמן, צ'אלנג' ישראמן הוא גם משחק אינסופי. זה מסע שבו כל סיום הוא רק נקודת התחלה חדשה. אני רוצה להשתפר מפעם לפעם, לנצח את עצמי מחדש, לשבור שיאים אישיים ולהפוך לגרסה טובה יותר של עצמי. גם כשאני חוצה תשוש את קו הסיום, אני יודע שזה רק שלב נוסף בדרך. אני כבר חושב על הפעם הבאה – על מה אוכל לשפר, איך אתאמן חכם יותר ואגיע מוכן עוד יותר.

צחי ודנה סופרין בישראמן | צילום: צלמי שוונג

הדואליות הזו – בין הרצון לנצח כאן ועכשיו לבין השאיפה הבלתי נגמרת להשתפר – היא מה שהופך את צ'אלנג' ישראמן למשמעותי כל כך עבורי. הוא דורש ממני להוציא את המיטב מעצמי בכל רגע נתון, תוך שאני ממשיך לחלום ולתכנן את הצעד הבא.

הסוף שהוא רק ההתחלה
בסופו של דבר, הישראמן עבורי הוא הרבה יותר מתחרות – הוא מסע פנימי וחיצוני. הוא אתגר שבו אני מתמודד לא רק עם המסלול, אלא גם עם עצמי – עם הפחדים, הספקות והשאיפות שלי. הוא מזכיר לי שכל סיום הוא גם התחלה, ושכל ניצחון טומן בחובו את השאלה: מה הלאה?

וכך, אני חוזר אליו שוב ושוב – כי הישראמן הוא המשחק האינסופי שלי, והוא גם המשחק הסופי שלי. הוא המקום שבו אני מגלה מי אני באמת, בכל פעם מחדש.

צחי ודנה סופרין בישראמן | צילום: צלמי שוונג