ITBS – Iliotibial band syndrome, הינה אחת הסיבות השכיחות ביותר לכאבים בחלק החיצוני של הברכיים בקרב רצים למרחקים ארוכים, כמו גם בקרב רוכבי אופניים
מאת:אלון פרסי
ה- iliotibial band היא למעשה רצועה העשויה רקמה רכה, שטוחה ועבה, אשר מתחילה בחלקן החיצוני של עצמות האגן וממשיכה לאורך חלקה החיצוני של הירך עד הברך. לרצועה זו תפקיד חשוב בייצוב הברך והאגן בזמן ריצה – עם כיפוף הרגל, נעה הרצועה אל מאחורי הברך, ועם הפשיטה היא נעה אל קדמתה. אלא שבמקרים שונים של ריצה, החיכוך המתמשך של הרקמה על חלקה החיצוני והמרוחק של עצם הירך (Lateral (epicondyle בשילוב עם כיפוף ויישור הברך, עלול לגרום לתגובה דלקתית וכתוצאה מכך לכאב.
הסימפטומים
כאב – הכאב יכול להיות בחלק החיצוני של הברך – או לאורכה החיצוני של הירך – או מעט מתחת למפרק הברך, או בכל אזורים אלו יחד. לעיתים מלווה התופעה בתחושת "שריפה" ודקירות. קיימים מקרים בהם הכאב לא מופיע מיד בתחילת הריצה, אלא הולך ומתגבר במהלכה. בשלב ההתחלתי של התופעה, הכאבים יכולים להופיע רק לאחר הריצה ולחלוף לגמרי לאחר מספר שעות. בשלב מתקדם של התופעה, יופיע הכאב במהלך הריצה עצמה, כאשר בדרך כלל הוא יורגש בעיקר בזמן הנחת העקב על הקרקע.
נפיחות – במקרים מסוימים אנו נראה נפיחות באזור, ואף התעבות הרקמה הרכה.
הסיבות
הסיבות לתופעה הן מגוונות. עם זאת, ממחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי חולשת שרירי האגן ומרחיקי הירך, הינה גורם עיקרי התורם להתפתחות ITBS, כמו גם חוסר סימטריה בכוח שרירי מרחיקי הירכיים בין שתי הרגליים.
סיבות נוספות לכך הינן:
1. ליקוי בביומכניקה של המפרקי הקרסול, הברך, הירך והאגן.
2. חוסר איזון שרירי ברגל או בין שתי הרגליים.
3. ריצה על קרקע לא אחידה בדגש על ריצה בעלייה ובירידה.
4. מחסור בחימום ומתיחות לפני הריצה.
5. העלאת עומסי ונפחי ריצה בצורה לא מדורגת ומבוקרת.
6. נעליים שאינן מותאמות.
7. חולשת שרירי ליבה (מייצבי הגב), וחולשת שרירי קרסול, ברך, ירך ואגן, בדגש על מרחיקי ירך.
8. בקרב רכבי אופניים יכול הדבר לנבוע גם מתצורה לא נכונה של האופניים או טכניקת רכיבה שאינה מתאימה.
דרכי הטיפול והמניעה:
1. יש לדאוג למנוחה ולהניח על המקום הפגוע קומפרסים קרים. – RICE – Rest, Ice. Compression, Elevation
2. חשוב מאוד לוודא מה הגורם לבעיה. ייתכן והחלפת הנעליים, או שינוי מנח הכיסא ברכיבה יפתרו זאת.
3. יש לוודא ולהקפיד על מתיחות לפני ואחרי הפעילות הגופנית.
4. חשוב לחזק את שרירי האגן ולשפר את השליטה עליהם.
5. טיפול פיזיותרפיה, הכולל עבודה על חימום האזור הפגוע, מוביליזציה ושחרור.
6. במקרים רבים מומלץ טיפול אפוסתרפיה, המסייע לסגל תבניות תנועה ופעולת שריר נכונות אשר יסייעו להורדת העומסים הפתולוגיים באיזור.
7. בהתייעצות עם הרופא – טיפול קצר מועד נגד דלקת.
8. למקרים כרוניים מבוצע לעיתים טיפול הכולל הזרקת סטרואידים – טיפול זה נועד להוריד את הדלקת, אולם אין הוא מסייע לפתרון הבעיה הגורמת לתופעה.
9. במקרים חמורים במיוחד מתבצע טיפול ניתוחי. הטיפול הניתוחי בבעיה זו אינו נפוץ ומהווה אופציה אחרונה. ישנן מס' גישות טיפוליות הן בניתוח פתוח והן בארתרוסקופיה.
אתר אפוסתרפיה – apostherapy
אלון פרסי
אלוף ישראל 3 שנים ברציפות ב400 מטרים משוכות בין השנים 1997-99
פיזיותרפיסט, BPT מומחה אפוסתרפיה ספורט
קישורים: רפואת ספורט, ריצה
