חדשים של הכנות לקראת פתיחת ליגת הנשים באופניים: נשים על גלגלים הגיעו לסיומם. בשישי האחרון התקיים אימון פתוח אחרון בסידרה, וההתרגשות כבר באויר. בשבת הקרובה יזנקו מאות נשים לארוע אופניים חווייתי, שישלב מקצים עממיים לצד מקצים תחרותיים. נשים מכל הגילאים, עם כל סוגי האופניים: כביש, הרים, אופני יד ואופני טנדם. ההרשמה מסתיימת ביום שלישי הקרוב, את הרכיבה הזו לא כדאי לפספס

מאת:מור שלזינגר

הפעם בחרתי להביא בכתבה המסכמת לפני הארוע כמה זויות שונות של ההכנות. את סיפורן של שלוש נשים מקסימות ומרגשות:

ורד סמדר שהחלה לרכוב על אופניים השנה, ותתייצב על קו הזינוק בפעם הראשונה, פסקל ברקוביץ רוכבת אופני יד, שגם ייצגה את ישראל באולימפיאדה ודניאלה לוי מהרוכבות החזקות בארץ. כל אחת מגיעה מרקע שונה, ממקום שונה, ושלושתן חולקות את ההתרגשות לקראת החגיגה על גלגלים בשבת הקרובה.

ורד סמדר מהוד השרון, אמא לשניים, תתייצב בשבת בפעם הראשונה על קו הזינוק של תחרות אופניים. במהלך החודשים האחרונים היא השתתפה באימונים הפתוחים לקראת נשים על גלגלים, יחד עם עוד חברות, וכבר מדווחת על פרפרים של התרגשות לקראת שבת. את ורד וחברותיה צילמתי ביום שישי האחרון באימון המסכם לקראת נשים על גלגלים.

מה את חושבת על ליגת נשים?
אני חושבת שזה דבר מיוחד מאוד. וזה מאפשר את הנוחות למהססות, למצטרפות חדשות, למתחילות להצטרף לעולם הזה של האופניים בצורה החלקה ביותר. והנושא הזה שזה רק אנחנו, רק נשים, אוירה אחרת, "וייב" אחר. משהו שקשה להסביר במילים, אבל רק מי שהיתה או שתהיה שם תבין.

איך את מרגישה לקראת שבת?
אני מרגישה מאוד רגועה. אם לפני שלושה חודשים היית אומרת לי שאני אשתתף במרוץ אופניים הייתי אומרת לך שאין מצב. עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לעבוד ביחד עם עוד 2-3 חברות במהלך המרוץ, ולתת מעצמי כמה שאני יכולה. מצד שני אין לי את הלחץ של להתחרות, פשוט להגיע בכיף, בשביל להרגיש בסיום שעבדתי וגם נהניתי.

את פסקל אני פוגשת הרבה בפארק, על אופני היד שלה, רוכבת במרץ ובנחישות האופייניים לה, תמיד עם חיוך רחב. אי אפשר שלא להתאהב ולהעריץ את האישה המיוחדת הזו, עם האנרגיות הבלתי נגמרות. גם אתמול התקיימה בבית גוברין תחרות האופניים המסורתית באחד המסלולים היפים בארץ. במקצה אופני היד היתה רוכבת אחת בודדת: פסקל ברקוביץ האחת והיחידה.

מה את חושבת על ליגת הנשים?
אני חושבת שזה מצויין. ההתייחסות של נשים לספורט, קצת שונה מההתייחסות של גברים. הגישה של נשים לספורט, והתרומה שיש לספורט לנשים זה פשוט שונה. אני מאמינה שנשים חייבות לעסוק בספורט, והערך המוסף של הספורט לנשים הוא פשוט מדהים. יש לנו גוף מורכב ומעניין יותר משל הגברים, התפקוד הפיזיולוגי שלנו מורכב יותר. והעיסוק בספורט משפר לנו את הקשר שלנו עם הגוף.

איך את מרגישה לקראת שבת?
אני מרגישה מצויין. מאוד שמחה על התחרות הזו. בשבילי זו ממש תחילת העונה, אני עוד לא בכושר שיא. אני מתייחסת אל התחרות הזו יותר כחגיגה, ארוע חגיגי, ולא תחרות שאני מגיעה בשביל לסבול בה. האוירה שתהיה שם הרבה יותר חשובה מהתוצאות שנעשה שם, ואני מאוד מצפה ומחכה לשבת. אני גם חושבת שמאוד משמח כל מה שקורה מסביב לרכיבת אופניים לנשים. יש המון פרגון בין בנות. וכספורטאית ותיקה אני חייבת לציין שזה לא נכון בכל ענף. דווקא בענף האופניים המון פרגון ועזרה הדדית בין נשים, ואחווה, וזה עושה הרבה טוב בלב. זו תקופה מצויינת לעזרה עם הרבה קשיים.

יש לך טיפ של מקצוענית למי שזו הפעם הראשונה שלה?
לנסות לנוח לפני התחרות כמה שיותר, לאכול טוב לפני, לשתות טוב לפני (מים לא וויסקי). לבוא בכיף, לבוא בשביל החגיגה, בשביל להנות. זה נרכון לכל תחרות, אבל על אחת כמה וכמה לתחרויות.

דניאלה לוי, הרוכבת המוכשרת, לא נותנת לשום דבר לעצור אותה. הקושי של שילוב שירות צבאי עם רכיבת אופניים ברמות הגבוהות ביותר, פציעה, מחלות, כל אלו לא מנעו ממנה להתייצב אתמול על קו הזינוק בבית גוברין ולנצח את מקצה העלית נשים. אני כבר הייתי אתמול בשלב הריצה שאחרי, כשראיתי את דניאלה, בודדה על המסלול, בנחישות אדירה, מורידה ראש ומפדלת במרץ לעבר המקום הראשון.

מה את חושבת על ליגת הנשים?
אני חושבת שזה רעיון נפלא. לפני שנתיים היה מרוץ כזה שהיה הצלחה. אני חושבת שזו דרך נפלאה להביא עוד נשים לחוות את החוויה ולהתנסות ברכיבה עם עוד נשים, גם במסגרת תחרותית וגם במסגרת עממית. אני יודעת שהולכות להגיע הרבה נשים.

איך את מרגישה לקראת שבת?
אני באופן אישי מתרגשת לקראת שבת. הולך להיות כיף להיות עם עוד הרבה נשים על קו הזינוק. יהיו המתחרות הקבועות, ועוד הרבה נשים שמגיעות בפעם הראשונה. באופן אישי אני עכשיו בתחילת עונה, היתה לי תחילת עונה קצת קשה עם הצבא, חזרה מפציעה ומחלות. אני חוזרת לאט לאט ואעשה את מה שאני יכולה, אני אתן הכל. ובעיקר אעשה את זה בכיף.

יש לך טיפ של מקצוענית למי שמתייצבת על קו הזינוק בפעם הראשונה?
קודם כל מבחינת לחץ והתרגשות, גם אם לא נרדמתן לילה קודם, או שבוע קודם, דעו שזה הכי טבעי בעולם, ולא אומר כלום לגבי איך שיהיה. גם לי הרבה פעמים קורה שאני פשוט לא נרדמת לפני תחרויות. קחו את זה הכי בכיף, תחרות ראשונה פשוט לעשות את מה שאפשר. וזה הולך להיות כיף.

יום שבת הולך להיות יום חשוב והסטורי. אם אנחנו הנשים נצביע ברגליים, ונתייצב שם על קו הזינוק, נוכל להעביר מסר חזק וצלול שיש מקום לנשים בענף האופניים, ושיש מקום לליגת אופניים לנשים גם בארץ, ממש כמו בחו"ל.
ורד, פסקל, דניאלה, אני ועוד רבות אחרות נהיה שם בשבת, לחגיגה הזו.

אני מקוה שגם אתן, שקוראות את הכתבה, תגיעו ותצטרפו אלינו. יחד, נוכל לחולל שינוי אמיתי בענף האופניים הנשי.

לפרטים נוספים: www.womensport.org.il/bike

להרשמה: shvoong

מור שלזינגר
נשואה, אמא לשניים. סמנכ"ל מו"פ בחברת היי-טק, בעלת תואר שני במדעי המחשב
וחקר המוח. פעילה בטריאתלון נשים ובארגון ארועי ספורט נשים, מנהלת ב-פורום
נשים בספורט.
אלופת הארץ בחצי איש ברזל 2009- מסיימת ישראמן 2010  "ישראמןנגב 2011"

הבלוג של מור