שתי קבוצות מדענים הצליחו לפתח שיטה מהימנה לאיתור משתמשים בטכניקת סימום גנטי. לדברי הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA) מדובר בפריצת דרך ממשית שתאפשר לרשויות להתמודד עם האיום הבא של הסימום הספורטיבי
מאת:מולי אפשטייין
מדענים מהאוניברסיטאות טובינגן ומיינץ שבגרמניה סבורים שהמבדק החדש יספק הוכחה חותכת לכל ניסיון של סימום גנטי. לדבריהם ניתן יהיה לזהות ניסיון שכזה עד 56 ימים לאחר פעולת הסימום. לדברי המדענים מדובר במבדק בעל עלות נמוכה משום שהוא מבוסס על דגימת דם בלבד. בעבר סברו שהדרך לאיתור סימום גנטי עוברת דרך בדיקה יקרה המבוססת על מבדקים מולקולריים בלתי ישירים. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בירחון המדעי המקוון Gene Therapy.
במקביל הצליחה קבוצת מדענים מארה"ב ומצרפת לפתח שיטה אחרת שתאפשר לזהות סימום גנטי בשריר. שתי התגליות מגדילות את האפשרות שעד למשחקי לונדון 2012 תהיה כבר שיטה מהימנה וישימה לאיתור המשתמשים בסימום גנטי. "זוהי פריצת דרך משמעותית וחשובה מאין כמוה", הסביר David Howman מנכ"ל WADA. "זהו פרויקט שהתחלנו לעסוק בו כבר ב-2002. עתה הגענו למצב בו אנו בטוחים כמעט לחלוטין שהעסק אכן יעבוד".
סימום גנטי הוא טכניקה באמצעותה משתמשים בהנדסה גנטית במטרה לשפר באופן מלאכותי ביצועים בספורט. זוהי מניפולציה של הטיפול הגנטי באמצעותו ניתן להשפיע על ה-DNA ולהילחם במחלות. שיטה זו נאסרה לשימוש בספורטאים על-ידי WADA ועל-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. הסוכנות העולמית למניעת סימום השקיעה במחקר 2 מיליון דולר במטרה לפתח שיטה מהימנה לאיתור המשתמשים במניפולציה זו. 4 שנות מחקר הניבו שיטות שתאפשרנה לזהות סימום גנטי באופן ישיר באמצעות דגימת דם.
"הזיהוי לא יהיה באמצעות סמנים (Markers) אלא באמצעות זיהוי ממשי", ציין המנכ"ל. "מדובר בהבדל משמעותי ביותר. שימוש בשיטת הסמנים הוא הרבה יותר בעייתי בעוד שהשיטות שפותחו עתה, מעניקות ביטחון של 100%". המנכ"ל, Howman, ציין שהשיטות עדיין צריכות לעבור מבחני אימות ותקפות מדעיים, אבל סביר להניח שבתוך שנתיים ניתן יהיה לצאת עם מוצר מוגמר ומהימן. אין ספק שתאריך היעד אליו מכוונים כולם, הוא המשחקים האולימפיים של לונדון 2012. גם אם השיטה לא תיכנס עדיין לשימוש, דגימות הדם שתילקחנה מן הספורטאים תוקפאנה ותעבורנה אנאליזה במועד מאוחר יותר לכשיושלם פיתוח המבדק.
מומחים בתחום הרפואה הגנטית סבורים שהסימום הגנטי טרם הגיע לספורט, אבל מדובר רק בשאלה של זמן. ל-WADA נודע שכמה בתי חולים ברחבי העולם מציעים כבר העתקות גנטיות לאנשים פרטיים.
"יש לנו די והותר מידע אנקדוטי לאמור שהדברים אכן קורים, אבל האם זה כבר קורה בעולם הספורט זה כבר סיפור אחר", הוסיף המנכ"ל.
לדברי המדענים המבדק החדש יספק תשובה של "כן או לא" האם ה-DNA שבדגימת הדם הוחדר לגוף במטרה ליצור חומר משפר ביצועים, כמו למשל הורמון משפר סבולת שנקרא EPO.
"גופו של אתלט שסומם גנטית מייצר את ההורמון בכוחות עצמו ללא כל צורך בהזרקה של חומר זר לגוף", הסביר פרופסור Perikles Simon מאוניברסיטת Johannes Gutenberg במיינץ. "במשך הזמן הגוף הופך להיות ספק הסמים של עצמו".
בניסוי בתנאי מעבדה החדירו החוקרים חומר גנטי זר לשריריהם של עכברים. החומר מצדו גרם לגירוי יתר ולהפרשתו של הורמון שתפקידו לייצר כלי דם. חודשיים לאחר מכן הצליחו עדיין החוקרים להבדיל בין העכברים שטופלו גנטית ובין אלה שלא טופלו כלל. שיטת האיתור נוסתה על 327 דגימות דם של ספורטאים מקצועיים ושל ספורטאים חובבים. "עצם העובדה שאנו מצליחים לגלות פעולת העברה גנטית שנעשתה לפני מספר חודשים, צריכה להוות גורם מרתיע גם לנועזים ביותר מקרב הספורטאים", הוסיף Simon.
במקביל פורסם מחקר נוסף שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת פלורידה שבארה"ב וחוקרים מאוניברסיטת נאנט שבצרפת. המחקר פורסם בעיתון Molecular Therapy, העיתון הרשמי של החברה האמריקאית לרפואה גנטית. גם במחקר הזה התבססו החוקרים על דגימת דם כשיטה לאיתור סימום גנטי. קופי המחקר שסוממו גנטית ב-EPO יצרו בדמם מבנה שונה של חומר בהשוואה לחומר המקור שהוזרק לשריריהם. החוקרים התמקדו בגן שאחראי לייצור EPO מתוך הנחה שהוא יהווה את המטרה העיקרית לתעשיית הסימום הגנטי.
החוקרים מצאו שחלבון ה-EPO שנוצר בשרירים ניתן לזיהוי בקלות ולכן כל עוד תאי השריר יהוו את מטרת הסימום לא תהיה בעיה לחוקרים לזהות את המניפולציה האסורה.
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".
צילום שער: M. Weitzel
