ריצה מוצלחת אינה בהכרח זו שהסתכמה בזמן כזה או אחר. אפשר לסיים ריצה, לסכמה כטובה ולא דרך שעון. פרופ' אלי כרמלי מציע לחשוב מחוץ לקופסא

מאת:פרופ' אלי כרמלי

בהיעדר תיאוריה מגובשת של "חקר הריצה", נעדרת אף הסכמה לגבי משמעות המושג 'ריצה מוצלחת'. ספר לעמיתך שבקרוב אתה תשתתף במרוץ, וקרוב לוודאי שהוא יגיב בשאלה: "כמה זמן אתה מתכנן לעשות זאת"? אצנים לרוב מודדים את הצלחתם בדקות, ובכך הם מרוכזים וממוקדים באימונים ובתחרות עצמה. אבל, התמקדות בעיקר בגורם הזמן עלולה להביא אותך לכישלון. כי אם תחמיץ את ה"עמידה בזמנים" שקבעת לעצמך, אתה עלול להתאכזב למרות כל המאמצים והזמן שהשקעת באימונים. השימוש במושג 'ריצה מוצלחת' מתייחס לתיאור התוצאה על פי קטגוריית הגיל והמין.

מנקודת מבט של מדעי הספורט, ניתן להתייחס ל'ריצה מוצלחת' כאל תהליך המשקף את דרכי ההסתגלות של הגוף והנפש לתנאי השטח והסביבה. 'ריצה מוצלחת', להבנתי, מצביעה על יכולת האצן להסתגל לאתגר הפיזי-מנטלי ולפעול במידה מסוימת של הקלה לאתגרים דומים בעתיד. יחסי הגומלין האינטראקטיביים בין האצן לסביבתו (ריצה למרחקים שונים, טמפ', לחות, טוואי שטח משתנים וכו') מביאים לאיזון בין המשאבים האישיים לבין המשאבים הסביבתיים. במילים אחרות, האינטראקציה בין האצן לדרישות הסביבה היא הקובעת את איכות התנהגותו, דהיינו את מידת הצלחתו במרוץ.

למרות הקושי בהגדרת 'ריצה מוצלחת', מסתמנת הסכמה בין האצנים החובבניים, שיש לגשת לחקר הריצה המוצלחת בגישה הכוללת מספר רב של קריטריונים המצטלבים לשלשה מרכיבים: תפקוד פיזי ומנטלי גבוה, הימנעות ממגבלות תפקודיות, ומעורבות פעילה' ו'אנרגטית' בבית, בעבודה ובחברה. משתנים אלה מורכבים מאד בטבעם, קשים להגדרה ולעיתים לא ניתנים לתיחום. בדומה, עדיין לא הגיעו בחקר הריצה התחרותית לנקודה בה קיימת הוכחה סיבתית טובה לגבי משתנים מנבאים או לגבי תפקיד גורמי ההגנה של הריצה. מעבר למדדים אובייקטיביים של 'ריצה מוצלחת' כמו זמן, מהירות (דקות), מרחק/זמן (קמ"ש) ומאמץ (דופק, שריפת קלוריות, ירידה במשקל), תפיסה סובייקטיבית צריכה להוות מרכיב מרכזי בהגדרת 'ריצה מוצלחת'. תפיסה סובייקטיבית כוללת הרגשת רווחה אישית, שביעות רצון מהחיים, מצב רוח מרומם – ובכך המבט על הריצה הופך להיות יותר פסיכולוגי, בה האצן בלבד הוא השופט הטוב ביותר של הצלחתו.

לפיכך, על האצן לקבוע לעצמו מספר מטרות שהוא מרגיש ויודע שלפחות אחת מהן איננה מוגדרת על-ידי מד הזמן. בדרך זו הוא יחוש את תחושת הסיפוק, ההישג, ההצלחה, והרצון להשתתף באתגר הבא. לאצנים מתחילם או אלו שמתאוששים מפציעה רק לסיים יכולה להיות מטרה ראויה. לסיים בלי כאבים ותשישות, אלא בהנאה וללא כל לחץ. לאצנים אחרים המטרה יכולה להיות אני יכול לעשות זאת. וברגע שסיימת את הריצה, המאמץ משקף את רוחך ושקדנותך. מטרה נוספת יכולה להיות זה הולך להיות המרוץ שלי וגישה זו תכתיב תוכנית אימונים שונה והכנות נילוות בהתאם (מנוחה, תזונה, נעליים וכו') שיניבו סיפוק אישי שהתכוננת ועשית את הריצה הטובה ביותר שלך.

לסיכום, נראה שלהתכונן מבעוד מועד לריצה מוצלחת יש צורך באסטרטגיות הדורשות שינויים בהתנהגות, בהרגלים ובאופני חשיבה. יש מקום להפרכת מיתוסים הקשורים בריצה ולשינוי תפיסת ההצלחה ברמה האישית והחברתית.

צילום שער: Chris Brown