כריס פרום, הבריטי יליד קניה, הוא ללא ספק גדול הרוכבים שיצא מאפריקה. בעוד שבועיים ישתתף לראשונה בטור של רואנדה. "הרבה זמן לא הייתי באפריקה ואני ממש מצפה לכך", אמר. "זאת תהיה חוויה חדשה עבורי, מעולם לא הייתי ברואנדה ונשמע שזה יהיה מרוץ מדהים".
מדובר במרוץ שמתקיים מאז 1988, ומאז 2009 הוא חלק מסבב ה-UCI והמרוץ העיקרי במזרח אפריקה. ההשתתפות של רוכב בסדר הגדול של פרום היא לא דבר של מה בכך במרוץ, שעד השנים האחרונות לא כלל קבוצות צמרת.
במהלך שהותו פרום גם מתעתד לבקר במיזם "מגרש החלומות" שקבוצתו, ישראל פרמייר-טק, השיקה בשנה שעברה במדינה – מסלולי רכיבה ואקדמיית אופניים שבקבוצה מקווים ימשכו אליהם עשרות אלפי ילדים ובני נוער במדינה הענייה.
המיזם הוא חלק מתפיסת ה"תיקון עולם" של הבעלים של הקבוצה הישראלית, סילבן אדמס, מתוך מטרה לנסות ולשפר את חייהם של צעירים במדינות עניות. IPT גם אימצה את קבוצת הנשים היחידה במדינה. בשנה שעברה אלין אוורה בת ה-16, "ילדת התקווה", הפכה לרוכבת הראשונה במדינה שזוכה במדליה באליפות אפריקה.
העובדה שאלוף הטור דה פראנס לשעבר ישתתף במרוץ משתלבת היטב גם בתוכניות של התאחדות האופניים העולמית. טניס אולי מכונה "הספורט הלבן", אבל רק כאחוז אחד מהרוכבים בדרגות הבכירות הם שחורים. בענף ששורשיו באירופה, ושבו הקבוצות הבכירות והתחרויות החשובות מתקיימות ביבשת, אפילו רוכבים צפון ודרום אמריקאים, בריטים ואוסטרלים – שעושים חיל בשנים האחרונות – הם תופעה יחסית חדשה. רוב הרוכבים המקצועיים מהיבשת השחורה היו דרום אפריקאים, דוגמת דריל אימפי של IPT, וכמה צפון אפריקאים.
הטור הוא דוגמא מצוינת למתרחש בענף. עלי נפאטי התוניסאי היה האפריקאי הראשון שרכב בטור, עוד ב-1913. ב-1950 הפך מרסל מולינס המרוקאי לאפריקאי הראשון שזוכה בקטע בטור. אולם, רק ב-2011 השתתף בפעם הראשונה רוכב שחור בבמה הגדולה ביותר בענף. יוהאן ג'ין מגוואדלופ היה הרוכב ששבר את מחסום הצבע, ורכב בטור במשך שש שנים ברציפות.
אפריקה השחורה נותרה מאחור עד 2015, אז רכבו לראשונה שני רוכבים אריתריאים במרוץ – מרהאווי קודוס ודניאל טקלהיימנו, שלבש באותה שנה את החולצה המנוקדת. בשנה שעברה לא היה אף רוכב שחור בטור.
ב-UCI מנסים לשנות זאת, ב-2019 רק שלושה אחוזים מהמרוצים בסבב התקיימו באפריקה. המשמעות הייתה פחות הזדמנויות ופחות חשיפה לרוכבים ביבשת. כעת, באמצעות השקעות רבות לקראת אליפות העולם של 2025, שתיערך ברואנדה, בהתאחדות מנסים לייצר יותר מרוצים, ולהשקיע במסלולים, ציוד ומאמנים, בתקווה לראות רוכב אפריקאי על הפודיום.
הכישרון ללא ספק קיים ביבשת. אחד הכישרונות הגדולים בענף כיום הוא ביניאם גירמאי, שבשנה שעברה עשה היסטוריה בג'ירו ד'איטליה כשהפך לרוכב האפריקאי השחור הראשון שזוכה בקטע בגרנד טור. הניצחון שלו לא הפתיע אף אחד. האריתראי בן ה-22 זכה לפני שנתיים במדליית הכסף באליפות העולם עד גיל 23. לפני הג'ירו הפך לרוכב האפריקאי הראשון שזוכה בקלאסיקה חד-יומית כשניצח בגנט-וייפלחם. השנה הספיק לנצח קטע אחד בוולטה של ולנסיה.
אבל ההצלחה שלו מעידה יותר מכל על הקשיים שעומדים בפני רוכבים אפריקאים. אריתריאה היא מדינה ענייה, שסועה ממלחמות שרוב אזרחיה חקלאים. מדינות רבות מהססות להעניק ויזות לספורטאים אריתראים מחשש שלא ירצו לחזור לארצם. לפני כמה שנים רוכבים מהמדינה אפילו לא קיבלו ויזה כשביקשו להתאמן במרכז האימונים של ה-UCI בשוויץ.
גם גירמאי עדין נאלץ להתמודד יותר מרוכבים אחרים עם קשיים בירוקרטיים כשהוא מבקש להשתתף במרוצים במדינות שונות, ולחכות זמן רב יותר עד שהוא מקבל ויזה. הקבוצות הבכירות גם מעדיפות להחתים רוכבים אירופאים, ורוכבים שחורים התלוננו על יחס מפלה כלפיהם. ב-2020 חתם בקבוצת דלקו הצרפתית. כשהיא נסגרה הוא עבר לקבוצת Intermarché-Wanty-Gobert הבלגית. קבוצה קטנה במונחים של הוורלד טור, שכרגע מובילה את הדירוג העולמי לראשונה בהיסטוריה שלה, לאחר תחילת עונה מצוינת.
רובי האנטר, רוכב העבר הדרום אפריקאי, משוכנע שאם היה מדובר ברוכב אירופאי, הוא היה מקבל הצעות מקבוצות צמרת עוד לפני כן. "כרוכב צעיר הוא היה אחד היחידים שניצח את רמקו אוונפול, אבל אף קבוצה לא רצתה אותו חוץ מדלקו", אמר בעבר ליורו ספורט.
גירמאי כנראה לא יזכה בגרנד טור כמו בן גילו הבלגי, אבל הוא בהחלט מתייצב במרוצים חד יומיים רבים כמועמד לניצחון. השנה הוא מתעתד לרכוב בחלק מהמונומנטים ובטור דה פראנס. השאלה העיקרית היא האם הצלחתו תתורגם בהמשך להצלחה של רוכבים אפריקאים נוספים. האם עתיד ענף האופניים הוא שחור?