לעוד כתבות בפרויקט: מדוע חובה שיהיה דפיברילטור בכל קבוצת ספורט | מה ההבדל בין התקף לב לדום לב? |
מקרי המוות הטרגיים של ניב דיין ז"ל ומוטי פישביין ז"ל גרמו להרבה אנשים לחשוב פעמיים על העיסוק בספורט סבולת ובספורט בכלל, ובעיקר על הסיכונים שיש בזה. חשוב לציין כמובן שלמרות צירוף המקרים, מדובר באירועים נדירים שככל הנראה אי אפשר היה לצפות מראש. באותה נשימה חשוב להזכיר שפעילות גופנית היא בראש ובראשונה כלי שעוזר לנו להפחית את הסיכון למחלות רבות ובסופו של דבר שומר עלינו בריאים.
נדיר שזה קורה בפעילות גופנית, ועדיין אפשר להוריד את הסיכון | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
האם יש קשר בין פעילות גופנית לדום לב?
האם יש קשר בין פעילות גופנית לתוחלת החיים?
איזו פעילות גופנית מתאימה יותר לאוכלוסיית שיקום לב?
ובכל זאת, כשעושים חושבים מחפשים את הדרך הטובה ביותר לבצע את הפעילות הגופנית נכון ולהפחית עד כמה שאפשר את הסיכון שיקרה משהו, עם דגש על משהו לבבי כמו דום לב או התקף לב שעלולים להיגרם מכל מיני סיבות. לצורך העניין דיברנו עם רופא הספורט ד"ר יוני ירום כדי לגבש מספר המלצות שיגרמו לספורטאים החובבים ולמשפחות שלהם להיות שקטים יותר.
להבין האם אתם בקבוצת סיכון
פעילות גופנית היא המלצה גורפת ותתרום רבות לכל אחד ואחת, אבל מי שנמצא בקבוצת סיכון מסוימת חייב לבדוק את עצמו כדי להבין באיזו מידה הוא יכול לבצע פעילות גופנית, כי יש מקרים שבהם קצת יותר מדי או קצת חזק מדי עלול לעלות ביוקר.
כשזה קשור ללב, אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון הם כאלה שיש להם במשפחה רקע של מחלת לב. "ללא מעט ממחלות הלב יש פקטור תורשתי. אם יש הורים, או אחים ואחיות, צריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות ולהיות יותר ערניים מבחינת הקשבה לסימני הגוף: דפיקות לב, מועקה, חום – אלה צריכים להיות סימני אזהרה מקדימים", מסביר ד"ר ירום ומוסיף: "אם מדובר ברקע משפחתי של היפרטרופיה, אותם אנשים כבר נמצאים במערכת ונבדקים. אם יש הפרעת קצב במשפחה, צריך לשים לב פי שניים ולהיבדק".
וחוץ מזה ישנם כמובן גורמי סיכון נוספים כפי שמסביר ד"ר ירום: "עודף משקל, יתר לחץ דם, שומנים בדם וסוכרת עלולים לגרום למחלת עורקים תורשתית ואז בזמן מאמץ יש חוסר אספקת חמצן וזה עלול להוביל לאיסכמיה ומשם להתקף לב. ולכן צריך להיבדק כי אם יש עורק חסום אפשר לטפל בזה. בנוגע למעשנים, לעישון יש יותר קשר לחסימה של כלי הדם בלב וגם לפגיעה בריאות, כשיש פחות אספקת חמצן לכל הלב זה עלול לגרום למחלת ריאות חסימתית".
מאמצים עצימים ומאמצים ארוכים
לפעמים קיים מין פחד כזה להעלות את הדופק לרמות גבוהות או במילים אחרות לצאת מאזור הנוחות והתחושה הטבעית היא שאם ללב לא נוח כנראה שהוא מאותת למשהו. אבל יכול להיות שדווקא המאמצים הארוכים יותר שמתבצעים בדופק נמוך יותר אמורים לגרום לנו לרצות ולבדוק את עצמנו קצת יותר ביסודיות.
"כשזה קשור למאמץ עצים יש עניין של עלות-תועלת", מסביר ד"ר ירום, "אם אתה מתאמן חזק ולא קרה לך כלום, המצב שלך במנוחה משתפר והסיכון ללקות במוות פתאומי יורד. צריך לזכור ש-99 מתוך 100 המקרים של מוות פתאומי קורים בזמן מנוחה בבית ולא תוך כדי פעילות גופנית. אבל לא בטוח שמישהו בן 70 למשל צריך לבצע אימוני אינטרוולים ועליות.
"במאמצי סבולת ארוכים נכנס אלמנט נוסף שהוא הגדלה של חדר ימין וזה עלול לגרום להפרעות של תפקוד הלב והקצב. היום אנחנו יודעים שזה קורה ומה שהגדרנו בעבר כלב ספורטאי יכול להיות סימפטום של מי שעושה מאמצי אולטרה. יש יותר ויותר מקרים שבהם פעילות מתמשכת גורמת לשינויים".
רצים למרחקים ארוכים? זו גם סיבה מצוינת לבדוק את הלב פעם בשנה | צילום: pixabay
בדיקות דם
בדיקת דם פשוטה אחת לשנה מומלת לכל אדם ואחת לכמה וכמה כשמדובר במי שעושה פעילות גופנית על בסיס קבוע. ד"ר ירום מסביר: "אם יש פריטין נמוך שזה ברזל, זה מתבטא בחוסר יחסי של אספקת חמצן ועלול לגרום לנזק ולהפרעות קצב. גם אם חסר ויטמין D זה יכול להיות קשור להפרעות קצב כמו גם במקרה של TSH שזה פעילות בלוטת התריס. יש המון פרטים שמסתתרים בבדיקות הדם שיכולים להעיד על כל מיני דברים".
איך בודקים?
אז קודם כל אין צורך להיבהל, רק לקחת בחשבון שכדי לעסוק בפעילות גופנית בראש שקט, כל מה שצריך לעשות זה לוודא עד כמה שאפשר שהלב מתפקד טוב, ואם יש בעיה כלשהי בדרך כלל גם יהיה לזה פתרון כך שאין שום סיבה להתכחש או לנסות ולהתעלם מבעיות שונות.
"הבדיקה הטובה ביותר היא אק"ג במנוחה כי יש גורמי סיכון שאפשר לזהות אותם בבדיקה זו", מסביר ד"ר ירום: "אפשר למשל לזהות אורך מסוים בין הגלים בלב לבין הטעינה מחדש ואם זה קורה אז יש סיכוי להפרעות קצב פטליות. יש גם סינדרום שנקרא 'ברוגדה' הקרוי על שם מי שמצא קשר ישיר בין הפרעה מסוימת בגלים לבין החדרים והעליות וזה דווקא משהו גנטי. יש עוד כמה אינדיקציות להפרעות קצב ובמקרים כאלו שולחים את הנבדקים לבדיקות מתוחכמות יותר ולעתים רושמים להם תרופות".
מעבר לבדיקות במנוחה כמו אק"ג או אקו לב, יש גם בדיקות מאמץ: "הפרעות במנוחה מצביעות בדרך כלל על היפרטרופיה", מסביר ד"ר ירום: "ולכן צריך לבצע גם בדיקות מאמץ יסודיות כי בסופו של דבר 90 אחוז מהבעיות אצל ספורטאים מתגלות ב-10 האחוזים האחרונים של המאמץ. אם קורה משהו בבדיקה זו ממשיכים למיפוי קרדיולוגי – מיפוי לב ואקו לב במאמץ, צנתור וירטואלי שהוא לא במסגרת סל התרופות או צנתור מלא".
הבדיקה הפשוטה והבסיסית שיכולה לזהות הרבה הפרעות במנוחה. אק"ג
בכל מקרה ובמקביל לנקיטת אמצעי זהירות המומלצים לכל מי שעוסק בספורט, לד"ר יוני ירום כמו לכל איש רפואה חשוב להדגיש את היתרונות העצומים שיש בפעילות גופנית, ואת העובדה שלא הכל מסתכם באירועי לב נדירים: "חשוב לזכור שפעילות גופנית מקטינה את הסיכוי לסרטן, יתר לחץ דם, שבץ מוחי. הכל יורד באחוזים ניכרים. להוריד 50 אחוז מהסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס או סרטן השד זה פנומנלי, אבל כל אחד צריך לדעת שיש לו מחויבות כלפי עצמו ולהיבדק . מדובר בטיפול מניעתי, לתפוס את הדברים כשהם עוד קטנים".
