מאת: ד"ר אדם ארנרייך
בשנים האחרונות הפכה הריצה לתחביב אופנתי בקרב נשים וגברים, צעירים ומבוגרים כאחד. קבוצות ריצה, תחרויות ומרתונים הפכו לעניין שבשגרה עבור אנשים רבים המצטרפים לחוויה הספורטיבית ומסגלים אורח חיים בריא ופעיל. עם העלייה בפופולאריות החלו להשתרש בתודעה מיתוסים שונים הנוגעים לריצה, לפציעות השונות ולהשפעה הכוללת של הריצה על הבריאות. אז מה נכון? מה לא נכון? אחרי שתקראו את הכתבה הזו תוכלו לצאת ולרוץ בראש שקט.
1. "גוף האדם לא נועד לריצה"
לא נכון – המבנה הגרמי הארוך של הירכיים והשוקיים, מפרקי הקרסוליים, הרגל, מהווים דווקא מערכת מכנית יעילה מאוד לתנועה בריצה ולספיגת האימפקט במהלך הנחיתה. בנוסף, יכולת גוף האדם לנדף חום ולקרר את עצמו, להבדיל מחיות שעירות, מעניקה יתרון גדול לגופינו ומאפשרת למעשה ריצה רצופה למשך שעות ארוכות.
2. " צריך מבנה גוף מסוים על מנת לרוץ"
לא נכון – כל אחד, עם כל מבנה גוף, יכול לרוץ. ריצה הפכה להיות ספורט פופולרי ועממי בעולם ובארץ. בכל מרוץ ניתן לפגוש משתתפים בכל הגילאים ובכל הצורות.
3. "ריצה מזיקה לברכיים"
לא נכון – זה אולי המיתוס הנפוץ ביותר וגם הוא לא נכון. נראה ששכבת הסחוס המפרקי העוטפת את עצמות הירך והשוק, מתמודדת בהצלחה עם ספיגת הזעזועים בעת הריצה. בנוסף, העצם התת סחוסית נבנית ומתחזקת כתגובה לעומס ונותנת תמיכה נוספת לשכבת הסחוס. במחקרים רבים לאורך תקופות ממושכות, לא הוכח קשר בין ריצה לקיום נזק ניווני למפרק הברך.
4. "כאבי ברכיים הם סימן שצריך להפסיק להתאמן"
לא בהכרח – קיימות סיבות רבות לכאבי ברכיים במהלך אימוני ריצה, אך ברובן המכריע ניתן לטפל תוך שמירה על רמת אימון מספקת עד חזרה מלאה לשגרת האימונים. הדרך היעילה לטיפול משלבת פיזיותרפיה בידי מטפלים מומחים בתחום, חיזוק שרירים ספציפיים, נטילת נוגדי דלקת והזרקת חומצות היאלורוניות מתקדמות כדוגמת Synvisc One, אשר בזריקה אחת בודדת משפיעה למשך שנה על הפחתת הכאב ומשפרת משמעותית את תנועת המפרק.
5. "אצנים אינם זקוקים לאימוני חיזוק נוספים"
לא נכון – אמנם הריצה מחזקת את השרירים אך נדרשים גם תרגילי חיזוק ייעודיים לאותן קבוצות שרירים על מנת לאפשר לשריר תפוקה טובה יותר בעת עומס ובעיקר יכולת התאוששות. בנוסף, חיזוק שרירי הליבה מוריד עומס ממפרקי הירכיים והברכיים והוכח כמונע פציעות, בעיקר בשלבים המאוחרים של ריצות ארוכות.
6. "צריך לרוץ כל יום כדי להשתפר"
לא נכון – השריר זקוק לתקופת התאוששות במהלך בנייתו וריצה בכל יום דווקא תפגע בשלב זה ועשויה לעכב ההתקדמות. תכניות האימון למרחקים השונים כוללות תמיד גם ימי מנוחה לצורך התאוששות השריר.
7. "ריצה ברגל יחפה מונעת פציעות"
אני מניח שכאן תלוי את מי שואלים… בשנים האחרונות מתגבר בריצה טרנד המינימליזם – ריצה יחפה וטבעית על פני נעלי ריצה משוכללות ויקרות. לטעמי, התמיכה בקשת האורכית של כף הרגל בעת נחיתה ותכונת הנעל לכוון את מנח הרגל לאורך המגע בקרקע, מהווים יתרון למי שריצה איננה שגרת חייו. תומכי הז'אנר יטענו, מן הסתם, בדיוק את ההיפך ויצדדו במנח הטבעי של כף הרגל כיתרון.
8. "מי שרץ מרתון לא ימות מהתקף לב"
לצערי, לא נכון – אמנם מי שהגיע לריצת מרתון עוסק מן הסתם בספורט ומנהל אורח חיים בריא ואין עוררין על חשיבות הדבר לבריאותו. אולם נראה שלמרחקי הריצה נודעת חשיבות בריאותית ולאו דווקא חיובית, נודעים מקרים לא מעטים של תמותה לבבית סביב ואפילו במהלך ריצות למרחקים ארוכים.
לאחרונה פורסם מחקר סטטיסטי בכנס איגוד הקרדיולוגים האמריקאי שמצא תוחלת חיים נמוכה יותר בקרב רצי מרתון יחסית לאצנים מתונים יותר. ג'ימס פולר (ג'ים פיקס) – הגורו הנודע של הג'וגינג ומחבר רב המכר "ספר הריצה השלם", אשר תרם למהפכת הכושר בארה"ב בשנות השבעים, מת בעצמו מהתקף לב במהלך ריצה בגיל 52 בלבד.
9. "מדרסים מונעים פציעות"
נכון חלקית – צורך במדרסים נובע ממבנה כף הרגל וצורת הדריכה. לא כולם זקוקים למדרסים ואלו שכן, מוטב שיתאימו המדרס באופן אנטומי ומקצועי ומחומרים אשר לא יתבלו ויתעוותו כבר בקילומטרים הראשונים. לעניין זה חשוב להדגיש שבחירת נעל מתאימה ונוחה שקולה להתאמת מדרס בנוסף.
10. "No pain – No gain"
ממש לא נכון – ריצה יכולה להיות קשה אבל לא חייבת להיות. מותר להאט וליהנות מהנוף והאווירה, עם הזמן הריצה הופכת להיות קלה יותר והקצב יכול לעלות. כשלא סובלים אפשר לרוץ יותר, להתמיד והכי חשוב – ליהנות.
ד"ר אדם ארנרייך | מומחה לכירורגיה אורתופדית, ניתוחי ברכיים ופגיעות ספורט
