לא בכל יום ספורטאי עובר מאנונימיות כמעט מוחלטת לקדמת הבמה תוך קצת פחות מ-22 שניות. זה בדיוק מה שקרה לשחיין בן ה-19 מרטין קרטאבי ביום שבת האחרון. עכברי הענף אולי הכירו אותו היטב, כמי שזכה בשתי מדליות באליפויות אירופה לנוער בשנים האחרונות, אך גם אצל רבים מהם הוא לא סומן כמועמד לעשות את קפיצת המדרגה כבר בקמפיין האולימפי הנוכחי, אלא יותר ככישרון עתידי.
לכתבות נוספות בנושא:
מדהים: השחיין מרטין קרטאבי קבע קריטריון אולימפי לפריז
דרמה באיגוד השחייה: הדוחות הכספיים לא אושרו, האיגוד בדרך להפסקת פעילות
ערב כחול-לבן בבריכה: תשע מדליות ישראליות בז'נבה
המזל הוא שאת מרטין עצמו ואת מאמנו דימה ריבינסקי כל זה לא ממש עניין. על אף דרך מלאה במהמורות, מרטין המשיך להתקדם ובסוף השבוע בז'נבה הגיעה ההתפוצצות. עם תוצאה אדירה של 21.90 שניות ב-50 חופשי הוא השיג את הקריטריון האולימפי ורשם את התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה של ישראל, רק שש מאיות מאחורי האולימפי מירון חרותי.
לרדת מ-22 שניות ב-50 חופשי זה לא עניין של מה בכך. הפעם הראשונה שזה קרה בישראל הייתה ב-2019. חרותי הגיע אז אחרי שכבר קבע שיא ישראלי וקריטריון אולימפי לטוקיו עם 22.01 שניות ובבריכה בווינגייט התפוצץ עם 21.87 שניות. כותב שורות אלה היה הכרוז בבריכה אז, וניתן היה להרגיש את הטירוף בכל סנטימטר של הבריכה. לשם השוואה, התוצאה של מרטין הייתה מעניקה לו מקום בחצי גמר אליפות העולם האחרונה, קרוב מאוד לגמר (נסגר על 21.85 שניות), ואפילו מקום בחצי הגמר האולימפי בטוקיו.
"הפרופסור המפוזר"
כל מי שמדבר על מרטין מספר על ילד מוכשר בצורה בלתי רגילה, אינטליגנט מאוד, אך גם מפוזר למדי, שלא פעם פשוט "שוכח" להתעורר לאימון. כולם גם ציינו את החיבור המיוחד שלו עם המאמן דימה ריבינסקי, שנחשב לאחד ממאמני הספרינט המובילים בישראל (ואף מעבר לכך אם תשאלו את יועץ העל של איגוד השחייה דייויד מארש) והוביל בשנים האחרונות שני שחיינים למשחקים האולימפיים – את זוהר שיקלר בריו ואת מיכאל לייטרובסקי בטוקיו.
"מרטין הגיע אליי ב-2018 כשהוא היה בן 14", סיפר ריבינסקי לשוונג: "הוא ילד ממש חכם, עם בגרות מלאה בהצטיינות, שתמיד יש על מה לדבר איתו. יש לו חוש הומור מצוין, הוא תמיד חיובי ותמיד צוחק. היו לנו לא מעט ימים שהיינו ממש רבים, עד היום אני צריך לא פעם להעיר אותו לאימון כדי שלא ייאחר. זה היה קשה, אבל זה מצליח בזכות עבודת צוות מעולה, יחד עם ישראל ויינשל מנהל האגודה שדאג לו לכל המסביב, ועם התמיכה של ההורים הנפלאים שלו.
"מגיל צעיר מאוד היה ברור לגמרי שמרטין הוא כשרון על בשחייה", סיפר עליו ויינשל, מנהל אגודתו הפועל דולפין נתניה: "אלא שבאופיו הבסיסי הוא היה סוג של 'פרופסור מפוזר' עם קושי גדול בשמירה על סדר יום מוקפד. אלא מה שהכי פגע בהתקדמות וההתפתחות המקצועית שלו היו תאונות ופציעות לא קלות וחסרות מזל שעבר".
פציעה אחרי פציעה
אז נכון, פציעות הן חלק מקריירה של ספורטאי, אך כשמדברים על פציעות אצל שחיינים זה בדרך כלל דלקות בכתפיים, עומס שרירי וכד'. במקרה של מרטין, הפציעות הגיעו מחוץ לבריכה, ותמיד בתזמון גרוע במיוחד. "זה התחיל לפני שלוש שנים, קצת אחרי שהוא קבע את הקריטריון לאליפות אירופה לנוער בפעם הראשונה", מספר ריבינסקי: "נכנס לו בורג בתוך הרגל, הוא סבל ואף אחד לא האמין בו, אבל בכל זאת הוא הצליח לזכות במדליית ארד".
"שנה לאחר מכן, שוב חוסר מזל… הוא עיקם את הקרסול ושוב היה צריך קביים. שוב הסיכויים היו נגדו, אבל הוא זכה בעוד מדליה, פעם שנייה ברציפות. בקיץ שעבר היה הרגע הכי קשה – אחרי שהוא עשה קריטריון לאליפות אירופה U23, הוא יצא מהאימון ובירידה מהאוטובוס עיקם את הברך בצורה קשה ושבר אותה. הוא נזקק לניתוח של שש שעות והיה עשרה שבועות עם גבס. אני חייב לציין את הרופאה שלנו ד"ר לובה גליצקייה ואת סהר אלוני מהיחידה לספורט הישגי ואת הוועד האולימפי שעזרו הרבה בליווי הרפואי ובשיקום הכי מקצועי".
עבור ספורטאים רבים, פציעה כזאת הייתה מוציאה את הרוח מהמפרשים, אך לא אצל מרטין ודימה, שסיפר: הוא היה פצוע לא רק פיזית, אלא גם נפשית, אבל המשכנו כל הדרך. עשינו בהתחלה רק אימונים מנטליים, אחרי זה אימוני כושר בבית שלו במרפסת כדי לחזור לכשירות ולאט לאט גם לחדר כושר ובסוף לבריכה. הייתי צריך לעשות הרבה התאמות ולהכין לו תכניות אימונים מיוחדות לשיקום, זה היה אתגר לא קטן. אני חייב להגיד בכנות, שעד היום כואבת לו הברך".
והתוצאות הגיעו מהר מהצפוי את העונה שעברה הוא סיים עם שיא אישי של 22.57 שניות, אך כבר בדצמבר האחרון זינק ל-22.13 בתחרות ברוטרדם, רק מאית אחת מהקריטריון לאליפות העולם, אך גם זה לא הוריד את הצוות מרטין-דימה ולו לרגע: "הוא עבר הרבה נאחס, אף אחד לא האמין שהוא יכול לעשות את זה. גם אחרי שהייתה חסרה לו מאית לקריטריון אליפות עולם, המשכנו ואפילו התאמנו עוד יותר חכם".
"עשינו הרבה אימונים ספציפיים לזינוקים ונגיעות, והתוצאה היא הקריטריון לאולימפיאדה. זה רק בזכות זה שהוא עשה כל האימונים במלואם, אפילו מעבר למה שהיה יכול, בעיקר ברמה הנפשית. הוא מאוד חזק מנטלית. יש לו עוד הרבה מה ללמוד ומה לשפר. אני מבין למה זה קשה, פציעות כאלה ברצף כמה שנים ברציפות, הרבה כאבים ולהתאמן מעבר לכאב, באמת כל הכבוד לו ולהורים שלו, ולכל מי שמסביב ועזר", סיכם המאמן.
מסירות בלתי מתפשרת
ריבינסקי ידוע כמאמן שמלבד היכולות המקצועיות המוכחות שלו הוא גם כזה ששם את כל הנשמה בשביל השחיינים שלו. ויינשל מספר על כך: "במהלך השנים, התפתח התהליך שהפך את מרטין לראש אחד ונשמה אחת עם דימה. החיבור המושלם של הגאונות 'הספרינטרית' של דימה והכישרון הענק של מרטין הם שילוב מנצח (ראה מקרי מיכאל לייטרובסקי וזוהר שיקלר – סיפורים חוזרים). לדעתי, הפוטנציאל הגדול של מרטין עוד רחוק מאד ממיצוי".
מי שהוסיף זווית נוספת לנושא היה שיאן ישראל עצמו מירון חרותי, שהתאמן תחת ריבינסקי ולצד קרטאבי במשך שנה לאחר המשחקים האולימפיים בטוקיו ושיתף: "מההתחלה ראיתי שיש בו הרבה מאוד פוטנציאל. ידעתי שהוא יכול וצריך לכוון למשחקים בפריז וניסיתי להעביר לו בתקופה הזאת כמה שאני יכול מהניסיון שלי במקצי ספרינט. העובדה שמרטין כיוון לאולימפיאדה ולא פחד מהמטרה הזאת מראה כמה רחוק הוא עוד יכול להגיע. דימה עושה איתו עבודה נפלאה ואני כל כך גאה בשניהם ושמח בשבילם".
"אני יודע שמרטין חושב לנסוע ללמוד ולשחות במכללות בארה"ב. לדעתי זה צעד שישפר אותו מאוד. עבורי אחד השינויים המשמעותיים היה לצאת מישראל ולשחות עם השחיינים הכי טובים בעולם. לא הרבה שחיינים שוחים 21 שניות ב-50 חופשי ואני ממש שמח בשבילו. אני שמח שעכשיו יש לי מתחרה ראוי בארץ ובטוח שהתחרות תדחוף אותי לרמות גבוהות יותר".
עדיין לא ידוע לאן יוכל קרטאבי לתעל את הפוטנציאל הגדול שגלום בו, האם לשיא ישראלי, גמר אולימפי או אפילו מעבר לכך. דבר אחד בטוח – אם הוא ישמור על הגוף מפציעות נוספות, רק השמיים הם הגבול עבור הנער המוכשר הזה, שגם אם נחשפתם רק כעת לשמו, כדאי לכם לזכור אותו היטב לשנים הקרובות.