אנחנו בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל' ובעיצומה של מערכה צבאית ממושכת ולא פשוטה שגובה מחירים רבים. כולנו גאים בחיילים שלנו שעושים עבודת קודש ברצועת עזה בפרט ובכל הגזרות בכלל. לצד הסכנות המיידיות והברורות שאליהם נחשפים חיילי צה"ל בעת הלחימה עצמה, יש אתגר נוסף לחיילים ולחיילים קרביים במיוחד – ההתמודדות עם נשיאת בציוד הרב שיש להם בעת התנועה שלהם בשטח.
לכתבות נוספות בנושא:
איך לחץ יכול לגרום לפציעות ומה נוכל לעשות בנושא?
כך תעשו זאת נכון: איך לחזור לפעילות גופנית לאחר הפסקה כפויה
לא לעצור, להתאים: על החשיבות להתאמן גם כשיש פציעה
מעבר לציוד האישי הבסיסי של לחומים ולוחמות בשטח: מדים, קסדה, אפוד מגן וכמובן נשק אישי, הציוד יכול לגדול בכמותו, ולהכיל מגוון תוספות, פק"לים שונים ואביזרי לחימה מלווים, כגון: אפוד קרמי, מגיני ברכיים, ציוד ומשקפות על הקסדה, תיק ציוד אישי על הגב, נשק נוסף לנשק האישי, אמצעי תקשורת שונים ועוד.
כל אלה הופכים את המשקל איתו החייל אמור להיסחב מעבר למשקל גופו ולציוד הבסיסי שלו לאתגר לא קטן, שכן במצבי לחימה בשטח בנוי וצפוף כמו ברצועת עזה, בה יש להיות דרוך 24/7 ולהיות מסוגל לדלג ולנוע במהירות מנקודה לנקודה בהתרעות קצרות. כל תוספת של קילוגרם משא על גופו של החייל יכול להיות קריטי ולהוות גורם שיקשה על הזריזות, הקלילות ויכולת התנועה של החייל בשטח בו הוא נלחם ונע (Coyle et al., 2021).
הציוד המתקדם והזיווד והאבזור שניתן היום לכל חייל קרבי מצד אחד, והרצון לתת לאותם חיילים את האפשרות להיות יעילים תנועתית, זריזים וניידים עד כמה שניתן מצד שני – יוצרים אתגר גדול מאוד שמצריך חשיבה מבצעית לגבי איך ניתן להתגבר על מכשול זה.
הפרמטר העיקרי שיכול לתת יכולת התמודדות טובה יותר לחיילים עם הרמת ציוד ומשאות כבדים בשטח הוא רמת הכושר הגופני שלהם, ומכאן ששיפור והעלאת רמת הפעילות הגופנית, היכולות הגופניות והכושר בגופני על מרכיביו השונים, יכולים להוות כלי התמודדות וכלי מנע מפציעות שונות.
הימנעות מפציעות והארכת היכולת של החייל להיות אפקטיבי בשטח ולהמשיך במשימות הלחימה השונות שלו יכול להיות ההבדל בין השלמת משימה לאי השלמת משימה בשטח ובמקרים מסוימים אף יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. במצב של כושר גופני טוב ומשופר, החייל הפוטנציאלי יכול להיות יותר עמיד לפציעות, ולהעלות את יכולותיו להתאמן, להתמודד עם מצבי שטח משתנים בעת הלחימה ועוד.
שיפור כושר גופני ככלי להתמודדות טובה יותר עם הרמת ציוד כבד
מחקרים רבים הראו ששיפור היכולות האירוביות והיכולות האנאירוביות מהווים את הבסיס לשיפור ההתמודדות עם אתגרים שונים שמהווים נחלתם של ספורטאים שונים, כמו שיפור בשינויי כיוון, התמודדות עם עומסים שונים, שיפור ביכולת תגובה, שיפור בשיווי משקל, ועוד. כל אלה רלוונטיים מאוד לחיילים בשטח, אך מה לגבי מחקרים על חיילים באופן ספציפי?
בסקירה ספרותית מקיפה שבוצעה בשנת 2021, בוצעה בדיקה באופן ספציפי של ההשפעה של הרמת משא וסחיבת ציוד אצל לוחמים ואנשי צבא. נמצא שפעילות גופנית על כל סוגיה הובילה לתמורות חיוביות בהתמודדות עם נשיאת משאות כבדים אצל אנשי צבא, גם צורות פעילות גופנית בעלות אופי אירובי וגם פעילויות אנאירוביות של פיתוח כוח ומסת שריר.
לצד היתרון היחסי שכל פעילות גופנית יכולה לתרום בהקשר זה, נמצא בסקירה הספרותית שפעילות ספציפית ומוכוונת לשיפור התמודדות עם נשיאת ציוד כבד, על ידי חיקוי הפעולה הזו דרך תרגול נשיאת משקל בצורות תרגיליות שונות (הליכה עם משקולות, עליית מדרגות עם משקל וכדומה), תתרום ברמה הגבוהה והרבה ביותר להוביל להטבה משמעותית ביכולות של אותם לוחמים וחיילים בשטח להתמודד עם האבזור והציוד הכבד אותו הם נדרשים לסחוב על גופם במהלך השהות שלהם בשטח ובעתות קרב.
תוכנית האימון זו, שכללה והתבססה על הרמת משקל בצורות הרמה שונות, בוצעה על בסיס של 4-2 פעמים בחודש, והיוותה נדבך נוסף לתוכניות אימון שגרתיות של אותם לוחמים. משקלי ההרמה היו משקלים שמתאימים באופן יחסי למשקלו של המתאמן, ומהווים מקל מספק כדי לייצר גירוי ופיתוח של השרירים גם ברמת פיתוח סיבולת לב-ריאה וגם ברמת פיתוח יכולות ומרכיבי כושר נוספים, כמו כוח, כוח מתפרץ ועוד.
המרחקים בהם הלכו עם הציוד בתוך האימון עלו בהדרגה עד לרמה שמתאימה ורלוונטית לצרכים ולדרישות שאותם מתאמנים-חיילים יידרשו להם בשטח בזמן אמת.
חשוב לציין שהסקירה הראתה את חשיבות ביצוע אימוני כוח ואימוני הרמת וסחיבת משקל בהקשר המדובר בכתבה זו, אך באותה מידה צוינה חשיבות ההקפדה על סרגל עומסים מושכל, שכן עבודה בעצימות ונפח גבוהים והתקדמות מהירה מדי במדדי האימונים עלולה להעלות את סכנת הפציעות – גם האקוטיות וגם פציעות מסוג שימוש יתר.
הכותב עופר צחר: פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.