גם אם עברתם את גיל 70, אתם עדיין יכולים להעלות את מסת השריר בעזרת אימון בהתנגדות נמוכה תוך הגבלת זרימת הדם. זוהי בשורה שיקומית גם למחלימים מניתוחים ברצועה הצולבת הקדמית או בעצם הירך

מאת:מולי אפשטיין

מזה שנים רבות אנו יודעים שאימוני התנגדות, כמו אימוני משקולות בהם השריר עובד כנגד כוח הכבידה או כנגד כוח אחר, הם אחת הדרכים היעילות למלחמה באיבוד מסת השריר שנגרמת כתוצאה מתהליכי ההתבגרות והזקנה. אולם מבוגרים רבים אינם יכולים ליהנות מכל התועלות של אימוני ההתנגדות משום שהם סובלים ממצבים רפואיים שונים, כמו דלקת מפרקים שגרונית לדוגמה, שמונעת מהם להרים משקל שיגרום לגירוי פיזיולוגי ולבנייה של מסת שריר. בנוסף, בעוד שמתאמנים צעירים ממשיכים לייצר כמויות חלבון משמעותיות בשעות שלאחר אימון ההתנגדות, המבוגרים נהנים רק במידה מועטה מן האפקט האנבולי הזה.

לאחרונה הוכיחה קבוצת מדענים מטקסס שאפשר כנראה גם אחרת. המדענים טוענים שהפחתה מתונה וזמנית של זרימת הדם דרך השרירים – שיטה שאומצה על-ידי מפתחי גוף שהבחינו שטכניקה זו גורמת למשקל קל להרגיש כבד – בשילוב אימון התנגדות מתון עשויה לתרום לעלייה במסת השריר אצל מתאמנים מבוגרים. "אנחנו חושבים שאימון כזה עשוי להיות חידוש מרענן עבור אותם מבוגרים שצריכים לשקם את מסת השרירים שלהם", אמר פרופסור Blake Rasmussen ראש צוות המחקר. ממצאי המחקר פורסמו בגיליון חודש מאי של המגזין Journal of Applied Physiology. "שיטה זו עשויה לסייע למנותחים שאינם מסוגלים להרים משקל כבד, אולם צריכים לשמור על כשירות שריריהם או לאנשים שסובלים מדלקת מפרקים שגרונית או ממצבים אחרים שאינם מאפשרים להם להרים משקל כבד", הוסיף הפרופסור.

צוות המחקר בדק את השינויים שחלו בשרירי הירך של 7 גברים מבוגרים בני גיל ממוצע של 70 שנה. הנבדקים ביצעו תרגיל פשיטת ברך בהתנגדות קלה במשך 4 דקות, פעם באופן חופשי ופעם כאשר השרוול שהולבש על הירך התנפח וצמצם את זרימת הדם לשרירים (בדומה לשרוול בו משתמשים למדידת לחץ דם). בכל אחד מן הנבדקים נמדדה סינתזת חלבוני השריר לאחר האימון. מדידה זו בוצעה באמצעות ניטור נתיבי הסמנים הביוכימיים שעברו אל הדם. בנוסף, בכל אחד מן הנבדקים בוצעו ביופסיות במטרה לעקוב אחר שינויים קריטיים במסלולים ביוכימיים שאחראים על גדילת השריר.
"ראינו שכאשר הפעלנו את השרוול, המתאמנים הגיבו בדיוק כמו שמגיבים אנשים צעירים שמבצעים אימון התנגדות עצים", הוסיף חוקר נוסף. "ההתנגדות הנמוכה הניבה עלייה בסינתזת החלבון וגרמה לשפעול שני מסלולים תאיים שמגרים סינתזת חלבון וגדילת שריר בשלב שלאחר האימון", הוסיף החוקר.

טרם ידוע במדויק כיצד צמצום אספקת הדם לשריר במהלך האימון גורם לאפקט כל כך חיובי. החוקרים משערים שהסיבה לשיפור, נעוצה בשני גורמים: האחד, הוא גיוסם של סיבי השריר מסוג II, סיבים אנאירוביים בעלי יכולת הפעלת כוח גבוהה יותר, והשני הוא פרץ הדם שמשתחרר בפתאומיות כאשר מרפים את השרוול. "יהיה אשר יהיה המנגנון שאחראי לכך, אין ספק שמדובר בפוטנציאל מרגש לכלי שיקום חדש", הוסיף Rasmussen.
 
"יתכן שאפשר יהיה להשתמש בשיטה הזו לאחר ניתוח שחזור הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) או לאחר ניתוח של שבר בירך, לדוגמה", אמר Rasmussen. "בשבועות הראשונים שלאחר שחזור ACL המפרק לא נותן לך להרים משקלים כבדים. במקום זה אתה יכול להרים משקלים קלים תוך כדי שימוש בשרוול הלחץ. יתכן שכך יהיה ניתן למנוע את הדלדול האופייני של השריר לאחר הניתוח" הוסיף החוקר.

מקור:

"Blood flow restriction exercise stimulates mTORC1 signaling and muscle protein synthesis in older men"
Christopher S. Fry,1 Erin L. Glynn,1 Micah J. Drummond,1,2,4 Kyle L. Timmerman,4 Satoshi Fujita,5 Takashi Abe,5 Shaheen Dhanani,4 Elena Volpi,3,4 and Blake B. Rasmussen1,2,4
J Appl Physiol 108: 1199-1209, 2010

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

————————————————————————————————————————–