אופני הפיקסד גיר, הידועים מתחרויות האופניים במסלולי ה"ולודרום", החלו להציף את רחובות תל אביב. אלו הם אופניים ששם המשחק שלהם הוא מהירות. הבלוגר Ofanut בנה לעצמו זוג אחד והוא מאוד מרוצה ממה שקורה בעיר הגדולה
מאת:Ofanut
בספטמבר אשתקד סיימתי לבנות את אופני הפיקסד גיר (fixed gear) הראשונים שלי, להלן, פיקסי. מאז שעליתי עליהם, כל חוויית הרכיבה השתנתה מן היסוד. מעתה לרכוב על אופניים זה סיפור אחר לגמרי.
רבות כבר נכתב על תופעת הפיקסי שפשטה על העולם בעשור האחרון ובארץ מתחיל לתפוס תאוצה. למי שזקוק להסבר מה זה פיקסי ומה ייחודי בזה, תרשו לי להפנות אתכם לחפש מידע אודות אופני פיקסי ברשת. הנה כמה מילות מפתח: fixed gear, fixie, track bike. אם בכל זאת אין זה מסקרן מספיק בכדי לפתוח בחיפושים, אוסיף רק שפיקסי הם אופניים ללא פריילוף או במילים פשוטות, גלגל השיניים האחורי מחובר ומקובע לגלגל.
שמעתי בעבר שרכיבה על פיקסי ממכרת ועל הקושי העצום לחזור לרכב על אופניים "רגילים" קרי, עם פריילוף. הכל נכון. קבלו דיווח ישיר: רכיבה על פיקסי ממכרת. לקח לי זמן להתארגן על עצמי. רציתי לחזור לכתוב ממקום שמח וענייני אך לא מתלהב מדי, כי תכל'ס, מתלהבי הפיקסיז זה די פאטטי. אז בואו נסגור רגע את הסוגיה המטרידה הזאת: אני עדיין מתלהב – קראו לי פתטי. אני כבר אטפל בזה. זהו, סגור. עכשיו אפשר להמשיך?
אחד ההבטים המעניינים ברכיבה על פיקסד גיר היא מידת ההתערבות הפיזית של הרוכב. כל הגוף עובד, גם המוח עובד לא מעט. מכיוון שגלגל השיניים האחורי מקובע לגלגל, אין מנוס מלדווש כל הזמן – זאת התופעה הראשונה והמידית שרוכב פיקסי חווה. בניגוד למה שהתרגלנו באופניים ה"רגילים", פה התנועה עצמה מניעה את הרגליים ואין אפשרות להניח את הרגליים ושהאופניים ימשיכו לנוע (coasting), על פיקסי גם בירידות מדוושים.
התיאור היבש והחיוור משהו בפסקה הקודמת לא משקף את החוויה כפי שהיא במציאות, מדובר פה על חוויה פיזית המשולה למחול. תנועות הגוף מחייבות מודעות והקשבה. תנועה הרמונית של הגוף על האופניים היא חיונית. ההרמוניה הזאת היא המפתח לשליטה באופניים. בסופו של דבר, הקשר הישיר והבלתי אמצעי עם האופניים הוא הגורם ההתמכרותי. הרוכב והכלי ישות אחת הם.
מעט רקע
אופני פיקסד גיר קיבלו את ייעודם ותהילתם במסלולי ה"ולודרום" או בשמו האנגלי Track ובאיטלקית Pista. מסלולים עגולים או אליפטיים בהם רוכבים מקצועיים או חובבנים מתחרים במהירויות גבוהות תוך כדי סיבובים בלתי פוסקים. שם המשחק הוא מהירות. לצורך זה נוצרו אופני טראק, מינימליסטים, ללא תוספות, רק שלדה, כידון וגלגלים, ממוקדים למטרה לאחת: לנסוע מהר יותר. אה, גם בלמים אין. אז מה עושים? טוב, במסלול או בתחרות אין צורך בבלמים כי אין מצבים שדרושה עצירה פתאומית, למשל. והעובדה שהגלגל שיניים מקובע לגלגל האחורי, מאפשרת להאיץ אבל גם להאט עד לעצירה-הדרגתית- ומוחלטת.
תת-תרבות
השימוש באופניים מסוג זה הפך לפופולרי בקרב השליחים בניו יורק, בגלל יעילותם, יכולת תמרון גבוהה בכבישים העירוניים, וצימצום למינימום תקלות. טכניקות רכיבה מורחבות ומירוצי אופניים לא ממש חוקיים הצמיחו תת-תרבות שהילה של מגניבות עפפה אותה. תת-תרבות זאת התפשטה במטרופולין הגדולות גם בארה"ב וגם באירופה. תעשיית האופניים קלטה את הפוטנציאל והחלה לייצר מזון להזנת מפלצת המגניבות. אופנה, אביזרים, כל מיני "must", וגם אופניים סינים, איך לא, בעצם כל הקרקס שמלווה תופעות מסוג זה. אך לא רק. יהיה מאד צר לסכם את תופעת הפיקסי ברבדים שטחיים כל כך. חויית הרכיבה לחוד ואופנה ומגניבות לחוד, יש בדבר הזה הרבה יותר מסתם coolness. אפני פיקסי שהם לאו דווקא אופני "ולודרום" אלא אופני עיר ראדיקאלים, מתהדרים גם הם בשימוש בבולם קידמי בלבד במקרה ה"פחות טוב" והעדר בלמים במיקרה הטוב (סלחו לי על האירוניה).
מצב תודעה
אפני פיקסי שאנו רואים היום בחוצות הערים הגדולות הם כאמור, כלי תחבורה ראדיקאלים. מיומנות ושליטה חשובים לא פחות מריכוז. רוכב פיקסי חייב בחידוד חושיו, ופיתוח הראייה ושמיעה מרחבית הוא הכרחי, כמו חיה שמוכנה לתגובה בנוכחות הטורף, כך גם רוכב הפיקסי לא ינום ולא ישן, וסביר להניח שגם לא יקשיב למוזיקה באזניות בזמן הרכיבה.
הפיקסי שלי / צילום: Ofanut
מהרוח אל החומר
הפקסי הראשונים שלי נבנו על שלדת פיז'ו משנת 81. השלדה הזאת הייתה שייכת לידידי רונן. היא היתה קצת גדולה בשבילו, אז החלפנו. הוא קיבל את הפיז'ו שלי שהתאימה לו והוא נתן לי את שלו שהתאימה לי. אגב, רונן בנה עם השלדה ההיא סינגל ספיד יפים מאד. השלדה שלי נשלחה לניקוי חול וצבע. ארנון פישר, חברי היקר מגורדון בנט פיקד על מלאכת הצביעה. אדום בחרתי, ואדום קיבלתי. קראנק של קאמפניולו עם פלאטה 44 שיניים של Origin8, פדאלים לבנים של Origin8 שאני מאד ממליץ עליהם, גריפים של Ouri וידית ברקס של Goldfinger הזמנתי מאיביי. הצמיגים הם Vittoria Rubino Pro, גם הם מצוינים. לחישוקים של Ambrosio חיברתי נאבות יעודיות של Formula (ניתן להשיגן בגורדון בנט).
קהילה
פיקסיז הופכים להיות חלק מהנוף התל-אביבי. כל יום אני מגלה רוכבים חדשים עם אופניים חדשים שלא ראיתי קודם. אם עד לפני כשנה היתה זאת ממלכה של מעטי מעט, היום התמונה השתנתה, יש פיקסיז בכל מקום. סימני הזיהוי ברורים, בין אם בגלל סגנון הרכיבה האופיינית בין בגלל האביזרים הנלווים. ב- 1 למאי ארנון מגורדון בנט אירגן אירוע ראשון מסוגו בארץ, מפגש פיקסיז בדרייב-אין בת"א שכלל בירות, החלפת חלקים ומירוץ נושא פרסים. לא הייתי שם. באותו יום שהיתי בברלין בחברת חברים לשיגעון האופניים. חיפשנו אוכפים מגניבים בשווקים. מי שהיה דיווח על אירוע מוצלח ומבדר מאד. אסיים עם משפט ששמעתי מפיו אחד הרוכלים בשוק הכרמל: "גברת, אל תגידי 'ראיתי ולא קניתי, איזה אבלה הייתי'!"
תמונת שער / ProfDEH
