משחה ה-Equinox פורט2פורט הראשון התקיים אתמול בתל אביב בתאריך שידוע כ"יום האחרון של הקיץ". שחייה משפך נמל יפו לנמל תל אביב הייתה חוויה

מאת:חגי אשלגי, צילומים: חנן הראל וקובוקובו

• כל תוצאות של משחה פורט2פורט- כאן
• כתבה מסכמת של פורט2פורט – כאן

שלום לך תל אביב, שלום לך יפו
בוקר לפני אחרון של שעון קיץ, שעון מצפצף ועדיין חשוך בחוץ. כבישים שקטים וריקים מביאים לתל אביב, מעבר לגשר הירקון וחניה צמוד למה שהיה פעם הצריף של אביגדור. ליד החוף שמאז תחיית הסרט "מציצים" החליף את שמו.

עדיין חשוך. על שולחנות לצד מסעדת ה-"9 ביץ' מציצים" כבר מתנהלת חלוקת צמידי משתתף ורישום מספרים על הכתפיים. מבט לים מגלה שהוא מקיים את הבטחת החזאים – שקט. מתחיל המפגש. מהמשפחה שלי ארבעה אחים שוחים. אח חמישי, דווקא השחיין הטוב בינינו, נתקע במשמרת בצבא. השחיינים מתקבצים. פרצופים מוכרים, חברים, קבוצות, הרבה שחיינים טובים הגיעו. זריחה, השמש עולה.

מאות רצים חולפים הלוך וחזור בריצת הבוקר של יום שישי. אנחנו והם כאילו שני מינים נפרדים. מצד אחד אלו מדוגמים בבגדי ריצה, נעלי ריצה צבעוניות, שעונים, מימיות, כובעים. הכל במקום פיקס. מצד שאני אנחנו – יחפים, חצי עירומים, הגברים שעירים, וכולם חפים מכל ציוד. משקפת לכל היותר.

חצי דקה ועולים על האוטובוס לחוף עלמא ביץ' בדרום תל אביב. כולם בבגדי ים בלבד. כל מטר שהאוטובוס נוסע נצטרך לחזור בשחייה. מי לא עבר בטיילת הזו אלפי פעמים? אף אחד מעולם לא בדק ככה את מצב הים. פתאום כולם להוטים לראות את המים. אטרקציה. הטיילת מאחורינו ועוברים גם את הדולפינריום וגן צ'ארלס קלור. יורדים מההסעה, הליכה קצרה ואנחנו בחוף. המים נהדרים.

משמאלנו שפך נמל יפו – מקום הנחיתה של רבים וטובים. ארזי הלבנון של שלמה המלך לבניית בית המקדש נפרקו כאן, צלאח-א-דין כבש מכאן את יפו ואחר כך נאלץ לוותר על העיר כשנכבשה מהים על ידי ריצ'ארד לב הארי. נפוליאון כבש מכאן את העיר ב-1799; עולים ישנים וחדשים. מאחורינו מוזיאון האצ"ל. לפנינו, ים שקט נקי וצלול.

חמישה-עשר קיאקיסטים ימיים ממועדון טרה-סנטה הגיעו בחתירת בוקר ממרינה הרצליה לחוף הזינוק כדי ללוות אותנו במשחה. חבר'ה רגועים, בטוחים בעצמם. מוכנים להושיט כל סיוע, פשוט מקסימים (למרות בעיית הגרדרובה שהם לוקים בה, שכוללת חצאיות וכובעי כלב…). כאן ההזדמנות לתת להם תודה ענקית. לא היה רגע במשחה שלא היה קיאק במרחק של מטרים ספורים מכל שחיין.

על המים
חימום. מצופי סימון נפרשים לפנינו צפונה. המתנה קצרה, גרשון שפע הגיע… אפשר להתחיל… הזנקה. זרעי הרעיון למשחה הזה נטועים בראשי שנים. אז, בשנים הארוכות מחוץ לבריכה, גרתי בשיפולי כרם התימנים ושחיתי תדיר לאורך חופיה של תל אביב מהצד החיצוני של שוברי גלים. למשחה הראשון הזה באתי בשביל החוויה, לא בשביל להתחרות. הזמן במים יקר לי הפעם מדי בכדי שאקבור ראש במים במטרה רק לשחות מהר.

עוברים את הדולפינריום ומתחילים לשייט לאורך שוברי הגלים של חופי תל אביב. ממזרח חולף חוף ה"בננה ביץ'" (אחר הצהריים יישבו כאן עשרות מתופפים ויכתיבו קצב) ולאחריו מגדל האופרה. בשלב הזה, בין שוברי הגלים, נחשפת שורת המגדלים והמלונות. חולפים על פני המקום בו התחרשה במים אלו סאגת האנייה "אלטלנה". לקראת התרנים של המרינה מצטרפים שחייני המסלול הקצר.

טמפ' המים- 29.2 מעלות. גובה הגלים בין 45 ל-90 ס"מ. ים מושלם. שוחה ומטייל לסירוגין, מדבר עם חברים, עם אחי, עם קיאקיסט, ועם החבר'ה מהמסלול הקצר. כבר במים מתחוור שההזנקה למסלול הקצר איחרה וחלק מהשחיינים נכנסו לים לפני ההזנקה. תקלה שעליה אנחנו חייבים התנצלות והסקת מסקנות – וכך ייעשה.

המצופים הכתומים מסתיימים והמצוף הצהוב של הכניסה לחוף מציצים כבר מגיע. בקצב כזה יכולתי לשחות עוד שעה בקלות. כיף במים, חבל לעצור עכשיו.

בפנייה לחוף מציצים זורמים השחיינים לשער הסיום. לרוב, בשלבים הסופיים של תחרות ספורט, המאמץ מערפל את המבט ומחפשים את קו הסיום. הפעם, שינוי הפאזה ממתחרה לתייר משנה את כל הוויית האירוע. איזה צורך יש בקו סיום עכשיו? אפשר להמשיך עוד…

סיום
עולים על החוף. הגרמין של חנן, ששחה 'כמעט' ישר, מראה מרחק של 4.45 ק"מ, כולל הזיגזוגים והעליה על החוף לשער הסיום. אלמלא הזיגזגים היו בטח 100 מ' פחות. כך או כך, שחינו בערך 4.5 ק"מ במקצה הארוך. כ-270 שחיינים שחו פורט2פורט מלא – יותר מכל משחה אחר שהיה אי פעם בישראל למרחק של מעל ארבעה ק"מ.

קרוב ל-700 שחיינים בסך הכל. שלוש נקודות לאורך החופים, הסעות לזינוקים. יציאה מעבר לשוברי הגלים. עשרות סירות וקיאקי ליווי, לא אירוע קטן. הרבה כבוד לכל השחיינים שנתנו באמת הופעה מרשימה – איש ואישה בקצב שלו/ה.

רן אדלר, אחראי הפעילות הימית בתל אביב, מאושר. התרשם ונהנה. חיים מלכה (שידוע בעיקר כרץ), ראש צוות המצילים הימיים על הים, כותב אחרי האירוע שנחיל מאות השחיינים היה מחזה מרשים. על שוברי הגלים צופים, חברים וצלמים התקבצו לראות את הסיום.

בטקס הסיום מתברר שבמשחה הארוך הייתה תחרות צמודה. טל סנונית, בן ה-50 מהקבוצה שלי (אקוותיקים), סיים שני רק לנער דניאל רונן בן 17 מנבחרת ישראל במים פתוחים, בפער של פחות מחצי דקה. צמוד יחסית אחריו – תומר פיינגולד ממכבי חיפה. אצל הנשים, בפער של חצי דקה כל שלושת הראשונות – עדי שחר, רונדה ניסמן (גם היא אקוותיקים – בת 58) ורותי ויינר. במקצה הקצר דניאל קציר ניצח בגדול לפני אלי פרידמן בן ה-46 ויורי לוין. אצל הנשים, עינב ורד, לי קום וגלי מערבי-לוי בשלושת המקומות הראשונים.

לא יודע מה איתכם, אני נהניתי בגדול! להתראות בפורט2פורט 2013.