מאת:אייבי גילת
פאריס רובא הוא מרוץ אופניים ייחודי מאוד מבין 5 המונומנטים שנוסד בשנת 1986 על ידי שני מפעלי טקסטיל ברובא. הפאריס רובא ידוע גם בשמו כ"גיהינום של הצפון"
Paris Roubaix 2007
פאריס רובא הוא אחד ממרוצי קלסיקות האביב של צפון אירופה: כולל הסיבוב של פלנדריה, גנט וולווגם. מרוץ אופניים ארוך מאוד של 260 ק"מ כאשר האקשן האמיתי מתחיל אחרי 100 ק"מ עם 28 קטעי פאבה באורכים משתנים הנעים בין 200 מטר לכמעט 4 ק"מ של אבנים משתלבות. מדובר ב-28 קטעים שביחד מגיעים לאורך של 50 ק"מ מתוך ה-160 שנותרו במירוץ. המירוץ מסתיים בתוך הוולודרום של רובא כאשר הרוכבים עושים הקפה סביב הוולודרום.
אילו הן למעשה דרכים רומיות עתיקות שהקיסרות הרומית רישתה בהן את כל חלקי האימפריה. קטעי הפאבה מכוסים לרוב באבק דרכים והסיפור האמיתי באביב הוא כאשר יורד גשם האבק הופך לבוץ טובעני וחלקלק המסכן מאוד את המעבר על הפאבה. שון קלי פעם אמר ש " פאריס רובא ללא גשם איננו פאריס רובא אמיתי, וכדי שהמירוץ ייחשב כרציני אפשר להוסיף גם שלג ". למעשה זהו מרוץ אופני הרים הנערך על הכביש. פאריס רובא הוא מבחן קצה של רכיבה על אופניים.
הפאריס רובא דורש מהרוכב בנוסף לכישורים הטכניים ברמה הגבוהה ביותר, כושר גופני של כוח מהירות וסבולת עילאית אבל בעיקר גם יכולות מנטליות גבוהות מאוד. הרוכבים חייבים להיות בעלי תעצומות נפש, להיות אמיצים, נחושים , ובעיקר ווינרים בנשמה, ובעלי רצון ברזל לנצח ולהצליח.
מנצחי הפאריס רובא מתמודדים קודם כל עם תנאי דרך ומזג אוויר קשים מאוד. רכיבה על אבני הפאבה החלקלקות דורשת הרבה מאוד זמן וניסיון. כך למשל מספרים על אחד ממנצחי הפאריס רובא מגנוס בקסטד רוכב שוודי ענק שעבר לגור במיוחד ליד הפאבה כדי שיוכל להתאמן עליהן.
מבחינת הציוד יש חברות אופניים המייצרות שלדות מיוחדות לפאריס רובא עם בולמים מיוחדים כדי שיוכלו לספוג את הזעזועים שסופג גופו של הרוכב על הפאבה. ג'ורג' הינקאפי חש זאת היטב לפני כשנתיים ב-2006 כאשר התרסק 46 ק"מ לסיום בשל תקלה טכנית. הסטירר העשוי מאלומיניום התפרק והשאיר את הינקאפי עם כתף שבורה ועם חלומות אבודים על תהילה.
בכל מקרה לרכב על אופני כביש במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש על אבנים משתלבות זה תענוג מפוקפק ביותר.
בפאריס רובא יש המון פנצ'רים ואם זה קורה לרוכב כאשר הרכב של הקבוצה או הרכב הנייטרלי נמצא הרחק מאחור כמו ביער ארנברג או בשלב קריטי של המרוץ הדבר עלול לגמור את המרוץ עבור אותו הרוכב. ( כמו שקרה ליוהאן מוזיאו ב-2004 ). בעבר היה נהוג ש-10 המכוניות המלוות של הרוכבים נמצאות מאחור לפי הדרוג של הקבוצות בצמרת העולמית ושאר הרכבים היו מסודרים באופן אקראי אחריהם. השנה המארגנים רוצים להנהיג דרוג אקראי של מכוניות הליווי דבר שמעורר תרעומת עצומה אצל מנהלי הקבוצות משום שאם יש לרוכב המוביל מהקבוצה תקלה כלשהי בשלבים המכריעים של המירוץ ורכב הליווי יהיה רחוק – הדבר יגרום לבעיה גדולה.
בפאריס רובא יש המון תאונות הנובעות מהחלקות, תאונות עצמיות בפלוטון, נפילות שמסתיימות בשברים כואבים ( עצם הבריח ) ולעיתים תאונות המעמידות בסימן שאלה קריירה שלמה של רוכב ואפילו סכנה של חיים. יוהאן מוזיאו, שנפצע ביער ארנברג ב-1998, הרופאים שקלו לכרות את רגלו כאשר התרסק ביער ארנברג ופיתח נמק .
עבור הבלגים זהו כמובן " מרוץ המרוצים ".
הרוכבים נאלצים, כאמור, להתמודד בנוסף לדרכים המשובשות בקור, בגשם, בבוץ אבל גם מול רוח צפונית חזקה הנושבת באזורים הצפוניים של היבשת. ז'אן לפבר יחד עם מאפיי האגדית יצר שיטה קבוצתית שבה בשנת 2002 מתוך 5 המקומות הראשונים 4 היו ממאפיי האגדית: יוהאן מוזיאו, אנדרה טאפי, ברתולומי, ובלריני.
קור, גשם בוץ ורוח צפונית חזקה
עיניה של כל יבשת אירופה נשואות בתחילת אפריל למעשה ביום הראשון של חג הפסחא לבלגיה, לפאריס רובא. כאשר יורד גשם והמסלול חלקלק במיוחד החגיגה גדולה מהרגיל. הפאריס רובא סיפק לאורך כל השנים הרבה מאוד דרמות עוד לפני העידן התקשורתי של ימינו. היו רוכבים כמו דוקלו לאסאל הצרפתי שבשנת 93 התפנצ'ר ורדף כל הדרך כדי להיכנס לספרי ההיסטוריה כמנצח בפעם השניה ברציפות את הפאריס רובא.
הרבה מאוד שמות של ידוענים בענף חרותים על הפאריס רובא: אדי מרקס, שון קלי, פרצ'סקו מוזר, יוהאן מוזיאו. רוג'ר דה ולאמינק זכה הכי הרבה פעמים בפאריס רובא – 4 פעמים . פיטר פוסט מהולנד מחזיק בשיא המהירות של הפאריס רובא – מעל 45 קמ"ש על האבנים המשתלבות בשנת 1964 !!!.
לבלגים יש יותר ניצחונות מכל אומה אחרת במרוץ. בעידן המתוקשר של ימינו שידורי הטי.וי. והרדיו מוסיפים מימד נוסף של דרמה ל"מלכת הקלאסיקות" .
עבור הקבוצות הבלגיות זכייה במירוץ הזה חשובה ביותר. מאבק אדיר על ההגמונייה הבלגית צפוי בין הקבוצות SILENCE – LOTTO ל- QUICKSTEP .
סטיין דהפולדר שניצח זה עתה את הטור של פלנדריה נמצא בכושר שיא ויוביל את הארמדה של קוויק סטפ יחד עם מאיץ העל טום בונן. קשה לחזות אם דה פולדר שנתן תצוגת שיא בטור של פלנדרייה יוכל תוך שבוע לחזור על כך. עבור טום בונן כל תוצאה מלבד נצחון בפאריס רובא אותו כבר ניצח בעבר ב-2005 תחשב ככישלון. לקבותת C.S.C. שבשתיים האחרונות עם הנצחונות של פאביאן קנצ'לרה ב-2006 ואח"כ סטיוארט אוגריידי ב-2007 יהיה הרבה מה לומר. גם מגנוס בקסטד השוודי שזכה ב-2004 הוא מועמד פוטנציאלי.
למעשה כל ה-30 שסיימו את הטור של פלנדריה הם מועמדים לנצחון. נציין עוד טוענים לכתר:
חואן אנטוניו פלצ'ה ה"חץ" שהגיע במקום ה-3 יכול להגיע לפודיום גם כאן. פיליפ ג'ילבר הוא רוכב בלגי מומחה לקלאסיקות יכול להיות שיעשה כאן את הקפיצה הגדולה של הקריירה שלו. ואולי זה יהיה אלסנדרו באלאן האיטלקי שניצח בשנה שעברה את הרונדה של פלנדרס והשנה הגיע "רק" רביעי. ברשימה הזו אפשר להכניס גם את הצרפתי סילביאן שאבנל הנמצא בכושר נפלא, ליפ הוסטה הבלגי שרק תקלה טכנית מנעה ממנו להגיע בתמקום טוב יותר ברונדה, ניק ניואנס הבלגי שהגיע שני וכמובן את ג'ורג' "לוטנט" הינקאפי שהגיע חמישי ברונדה והיה כבר על הפודיום בפאריס רובא אחרי בונן.
הוולודרום של רובא ידע הרבה דרמות. פאריס רובא הוא קלאסיקה שבקלאסיקות. גם למזג האוויר יהיה מה לומר. ביום ראשון ה-13 לאפריל מיליוני זוגות עיניים בלגיות יהיו מול המסכים בתפילה לנצחון בלגי נוסף במלכה שבקלאסיקות. ואם ירד גשם אז בכלל יהיה שמייח…
