"גמליאל, שנכח באירוע, מזדרז לרדת מהטריבונה באצילות לברך את גיזאצ'ו. פשוט ערב נפלא. אגב, הכניסה היתה חופשית. מי מכם שלא בא – הפסיד. בייחוד אם אתם רצים." חגי אשלגי מסכם את אליפות ישראל בריצת 10,000

מאת:חגי אשלגי

200 הצופים שהתקבצו באצטדיון הדר יוסף בערב יום חמישי האחרון (ה-15.4) הרגישו תכונה באוויר לקראת השעה 9 בערב. מזג האוויר באצטדיון היה קרוב לשלמות. 20 מעלות נעימות, אוויר שקט, עם רמיזות קלות של צינת לחות שנפרשת על המסלול מכיוון נחל הירקון והפארק הקרוי על שמו.

בינתיים, על כר הדשא השומם, החלה להתקבץ אסופה מגוונת של גברים ונערים צעירים. כולם רזים כמו זרדי במבוק, הם החלו נעים בצד המרוחק והמעט חשוך של כר הדשא, כמו צללים חמקנים בתנועות של השלמת חימום. אחרי מספר קריאות הואילו בטובם האתלטים להיענות לכרוז והתרכזו באזור קו הזינוק. הקהל החל להתמתח בכיסאותיו. עם ההתיישרות על קו הזינוק רוב הקהל – רובם נוגעים בדבר (מי מקורבים, מי מרוחקים, מי אתלטי עבר, מי מאמנים ומעורבים אחרים בענף, ורק מיעוט של חובבי אתלטיקה סתם) – כבר עמד על הרגליים.

לאחר מה שנראה כנצח של איפוס שעונים, נורתה יריית הזינוק והסדר הטבעי בדבוקה התייצב במהירות. מוגס טסמה הצעיר, קומפקטי ונמרץ, שעט קדימה וסגר הקפה ראשונה על כ-64-65 שניות – גיזאצ'ו יוסף על קרסוליו, ואסמרה נגוסה הגרום שומר על הקצב מהמקום השלישי. המלמולים מכיוון הקהל הבקיא כבר החלו: "זה היום שבו הוא מנצח אותו…, העיקר שיירדו מ-29…, אני לא מאמין שיהיה כאן שיא… אבל הקצב יפה…"

גיזאצ'ו שובר שיא ישראלי נוסף / צילום: עופר ביידה

במהלך ההקפה השניה יצר הקצב שהכתיב טסמה הפרדה. שלושה מובילים התפצלו מיתר הדבוקה. בתום 3 הקפות ייצב טסמה את הקצב על כ-66-67 שניות להקפה. הראש מתחיל לחשב… ממוצע של 69 שניות להקפה מביא אותם ל-28:45. נגיעה מהשיא הישראלי הוותיק של אריה גמליאל מ-1984 – 28:42.9. הכרוז היה בקיא גם כן. הוא סופר הקפות ומחשב זמנים תוך כדי תנועה. מעדכן כי הקצב הוא קצב שיא ישראלי.

לאחר מספר הקפות אסמרה נגוסה מתקלף לאחור. פתאום, בקשת לאחר הפרידה מהקהל המעודד, ועם הכניסה ל-300 המטרים האחוריים, נגוסה משחרר את הרגל מהדוושה, כמי שהחליט שהקצב מהיר בשבילו. טסמה וגיזאצ'ו ממשיכים לבד לתוך הישורת האחורית. נגוסה ייאלץ מכאן כבר להמשיך לבדו – קילומטרים ארוכים עד לקו הסיום.

בינתיים מתייצבת דבוקה שנייה של מספר רצים. הם מחליפים ביניהם את ההובלה, אבל גם זה לא מונע מטסמה וגיזאצ'ו להמשיך להתרחק. לא ברור כיצד טסמה יודע לשמר את הקצב. ואכן, כל כמה הקפות, כשנדמה שהקצב קצת מאט, גיזאצ'ו עובר קדימה ומסייע בהובלה. הצמד עובר 5 ק"מ ב-14:15. המרדף אחרי השיא מתחיל להיראות גבולי. הרי טבעי שיתעייפו בחצי השני. והם אכן מתעייפים. ישועה זמנית מגיעה בדמות מתחרים שהצמד עוקף בהקפה שלמה. טסמה נראה כמי שמתמקד על גבו של רץ לפניו – עד העקיפה הבלתי נמנעת. הוא עובר כך מגב לגב. מרץ לרץ. עוקף ומחפש גב חדש להתמקד עליו. חלק מהנעקפים משכילים להבין את המצב וזזים הצדה כדי לפנות את הנתיב המהיר, וחלקם, שאינם חשים שהם עומדים להיעקף, ממשיכים צמוד לשפת המסלול וכופים על הצמד לעקוף מבחוץ.

ניכר שגיזאצ'ו מנוסה יותר. הוא ממש נצמד לשפת המסלול. לא רץ מילימטר מיותר. בעוד שטסמה מרוחק מעט יותר מהשפה. בינתיים הקהל הקטן מתחיל להתעורר באמת. הכרוז מקריא קצבים. ב-20 הקפות הושלמו 8 ק"מ וחשש מאובדן השיא מתגנב ללבבות. טסמה נראה עייף ופניו נמתחות מעת לעת בעווית של מאמץ. גם גיזאצ'ו כבר פחות מזדרז לסייע בהובלה כשהקצב מאט. הקהל נכנס עמוק יותר לתמונה – מעודד וצועק.

את הקילומטר האחרון צריכים השניים להשלים בערך ב-2:40 כדי להגיע לשיא. זה מהיר. אבל אז, שתי הקפות לסיום, גיזאצ'ו נפרד בפעם האחרונה מטסמה ומתחיל להגביר צעדים. את ההקפה האחרונה עליו להשלים ב-64 שניות כדי לשבור את השיא. דרישה לא פשוטה. גיזאצ'ו מרגיש את משק כנפי ההיסטוריה, מרים ברכיים בספרינט וסוגר הקפה אחרונה מרשימה ב-59 שניות. שיא ישראלי חדש – 28:37! שיאו הישראלי בן 26 השנים של גמליאל נשבר ב-5.5 שניות. טסמה שני 14 שניות אחרי גיזאצ'ו. הוא מנפץ את שיאו האישי וקובע את התוצאה השלישית בישראל בכל הזמנים (אחרי גיזאצ'ו וגמליאל) עם 28:51. את כל 14 השניות הוא איבד בשתי ההקפות האחרונות. נגוסה, שלישי, מחליק גם הוא מתחת ל-30 דקות עם 29:47. אחריהם מטפטפים לקו הסיום יתר הרצים – חלקם עם שיאים אישיים, וכולם עם יעד חדש לשאוף אליו. גמליאל, שנכח באירוע, מזדרז לרדת מהטריבונה באצילות לברך את גיזאצ'ו. פשוט ערב נפלא. אגב, הכניסה היתה חופשית. מי מכם שלא בא – הפסיד. בייחוד אם אתם רצים.