מאת:אבי פירוז
צלם: מוטי קמחי
בכתבה זו אתאר את עקרונות פסיכולוגית הספורט ואת האופן בו היא יכולה לסייע לספורטאי החובב ולאדם לקיים אורח חיים בריא שיאפשר לו להגשים את מטרותיו.
עיקרון ראשון: מחויבות – Commitment
יום אחד טלפנה אלי קולגה שלי, פסיכולוגית ידועה. היא התעניינה לשלומי והציעה לי להיפגש לקפה. כמובן שהסכמתי. אנו נוהגים להתראות מדיי פעם ולשתף האחד את השנייה בנושאים מקצועיים ואף אישיים. כאשר נפגשנו, עוד בטרם הגיע הקפה המיוחל היא אמרה לי, "תשמע החלטתי לרוץ מרתון".
אני מוכרח להודות שדי הופתעתי. אני מכיר אותה מאז ימי התואר הראשון. היא הייתה תלמידה שקדנית, חברתית, חכמה, אבל ספורטאית? זה לא ממש הצד החזק שלה. שאלתי אותה מה גרם לה להחליט לרוץ מרתון? לא אלאה אתכם כאן בסיבות השונות שהיא מנתה לפני, אך היה ברור לי שזאת מטרה שהיא מאוד רוצה להשיג.
בררנו יחד אם היא מבינה מהי ההשקעה הדרושה ממנה מבחינת זמן, אימונים, שינוי אורחות חיים ועוד, ואז שמעתי ממנה את המשפט שגרם לי להבין שהיא הולכת לרוץ מרתון, "המחויבות שלי היא קודם כל לעצמי, המחויבות שלי הוא התנאי המרכזי להצלחה שלי, ואני עומדת מאחרי ההחלטה המפרכת הזאת," היא צחקה.
אז חשבתי להביא בפניכם את המשפט הפשוט והחכם שלה לגבי המחויבות לעצמנו. והעיקרון או הכלל אומרים, שאנו חייבים למצוא בעצמינו את המקום שבו אנו היינו רוצים להתחייב לאתגר מסוים ולהבין גם למה. הדבר נכון גם לאתגרים ספורטיביים כמו לרוץ, לרכב לרקוד או אתגרים בריאותיים כמו להרזות ועוד. אם ההתמקדות שלנו היא בתפריט (למשל בהרזיה) ולא במחויבות שלנו לעצמנו – להיות בריאים יותר, סקסיים יותר, להרגיש צעירים… אזי הקושי לאמץ אורח חיים אחר יקשה עלינו. במילים פשוטות (כי כבר צריך לעבור לעקרונות הבאים) אם אתה קם בבוקר מוקדם לריצה ומבין למה אתה עושה זאת – כנראה שאתה בדרך הנכונה.
עיקרון שני: שליטה – Control
ספורטאים מתמודדים עם נושא הלחץ בצורה אינטנסיבית והם מנסים לייצר שליטה ברגשות ובתחושות שלהם כאשר הם עומדים אל מול אירועים מלחיצים כמו תחרות, ומאמצים קשים. יכולת ההתמודדות עם לחצים היא אחד המשתנים הקובעים את המידה שבה הספורטאים יממשו את יכולתם בזמן אמת. הרעיון הוא התמודדות עם התחושות והרגשות שגורמות לנו ללחץ – התמדה והתעקשות יחד עם מודעות, יכולים לסייע לנו לשפר את הביצועים שלנו למרות הפחדים והלחצים.
כדי להמחיש את היכולת ליישם את העיקרון הזה דווקא מחוץ לעולם הספורט אפשר לקחת דוגמה של אבא ששב מעבודתו עייף ונטול אנרגיה ומגלה כי סלון ביתו הפך להיות גן משחקים מבולגן. אותו אבא שרואה את הבלגן מרגיש כי ישנו חוסר סדר, משמעת, אי חינוך בבית, והוא ממהר להתעמת עם ילדיו.
לפי עקרון השליטה נבקש מהאב ראשית מודעות עצמית: ונסביר לאבא כי הוא מפרש חוסר סדר בסלון לאי שליטה וחוסר חינוך. כמו כן נבין כי כעס של האב הוא גם כתוצאה מעייפות ואף רעב, ושלישית נסביר כי התגובה שלו אל מול הילדים עשויה ליצר תגובה הפוכה לרצונו לעשות סדר בבית ולקבל שקט. כדי לתרגל עם האב שליטה על רגשותיו נשוחח איתו על האירועים אותם הוא תופס כמלחיצים, ונמצא יחד שיטות לגרום לו להירגע לפני שהוא נכנס "לזירת הקרב" בבית. כמו כן, נבנה עם האב סדרה של התנהגותיות אותם יצטרך לבצע כדי לגרום לילדים לסדר את החדר. ולבסוף יצטרך האב לתרגל ולתרגל (על המחויבות כבר דיברתי לא?) אצל ספורטאים הדבר דומה מאוד: לוחם ג’ודו שעומד לעלות למשטח הלחימה יש לו תפיסות לגבי עצמו ולגבי האירוע המלחיץ של לחימה ותחרות והוא יפעל בהתאם לכך. תפיסת האדם על עצמו ועל האופן שבו הוא יכול להתמודד עם מטלה מובילה אותנו לעקרון השלישי.
עיקרון שלישי: בטחון – Confidence
מנכ"ל חברה שאיתו אני עובד בייעוץ אישי סבל מעודף משקל. שנים הוא נלחם "בקרס המשתפלת" שלו ובחוסר היכולת "לסתום את הפה". בדיקה מעמיקה יותר עם אותו מנכ"ל הראתה כי הוא אינו מעריך את עצמו מדיי, והוא טוען "שהתגלגל" (שימו לב להלימה בתפיסה על דימוי הגוף) אל התפקיד ואף פעם לא שלט על מהלכים בחייו ולא ניווט אותם. "האירועים מנווטים אותי," הוא טען והוסיף, "במקרה של עבודה, ניווטו אותי טוב, במקרה של אוכל הוא מנווט אותי בעיקר למקרר."
פסיכולוגיית הספורט עושה מאמצים גדולים לחזק לספורטאי את התפיסה שלו לגבי עצמו וזאת במספר דרכים; סביבה תומכת – ללא אחרים משמעותיים המלווים אותנו ומחזקים את ידנו (ואת פינו אם אנו עושים דיאטה) יהיה קשה לנו לפתח תחושת מסוגלות ובטחון. ניצחונות קטנים – גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן. לראות את הצעדים הקטנים אותם הלכנו בהצלחה נותנות לנו כוח להתמיד. התגברות מדורגת של קושי – תוכנית אימונים תמיד בנויה מהעלאת עומס, וקושי וזה נראה טבעי. הדבר נכון גם לגבי חיזוק תחושת מסוגלות ובניית בטחון, יצירת רצף אירועים מהקל אל הכבד בהם אנו מצליחים תבנה לנו את התחושה שיש לנו את הביטחון להתמודד עם המטלה.
נחזור רגע קט לאותה פסיכולוגית שהחליטה לרוץ מרתון. בנינו (יחד עם מאמן) סדרה ארוכה של תחרויות ואימונים ארוכים – בהם תשתתף האצנית ושהצלחה באירועים אלה יחזקו את הביטחון שלה. אהבה והבנה – ישנה תפיסה מוטעית כי צריך לנהוג עם ספורטאים ביד קשה אחרת לא יגיעו להישגים. כאשר אני מרצה מול מאמנים אני נוהג להדגיש כי דווקא היכולת לראות את צרכיו של הספורטאי ולהבין את הדברים שקשים לו ומהם הוא חושש תוך עידודו להצליח הם אלה שיסייעו לו לבנות תחושת בטחון. הספורטאי ירגיש שאוהבים אותו ומבינים אותו, רואים היכן קשה לו אך גם רואים שהוא מסוגל.
עיקרון רביעי ואחרון: ריכוז או ההתמקדות – Concentration
נחזור לאותו מנכ"ל גם כדי להשלים את הסיפור וגם to make a point . גילינו המנכ"ל ואני כי זה לא סתם שהאירועים גלגלו אותו לתפקיד המנכ"ל. אלה שאותו מנהל היה מאוד ממוקד בעבודתו ורצה להצליח. הוא הקדיש לכך את חייו וחשב איך יכול להתקדם ולהשתפר. שאלתי אותו אם הוא חשב גם על עצמו? "מה זאת אומרת, אני זה התפקיד, לא?" הוא השיב. "מה עם הבטן," שאלתי, "היא לא חלק ממך"? "אהה, זה לא… לא התייחסתי לזה כלל, אכלתי מה שבה לא התמקדתי בזה. לא חשבתי על זה. רק לפעמים שקבלתי עקיצה מאשתי או שפתאום נגעה הבטן בשולחן המהגוני הבנתי שצריך לעשות משהו, ואז התחלתי לעשות דיאטה – וזה לא עבד."
אז עיקרון ההתמקדות והריכוז בספורט אומר לספורטאי, שאם הוא רוצה להשיג משהו הוא צריך לשים עליו פוקוס. המיקוד וההתרכזות סביב ביצוע פעולה, הלך מחשבה, וביצוע תנועה יכולים להשפיע על הביצוע.
פסיכולוגית הספורט מציעה לספורטאים ולאנשים טכניקות שונות לשיפור ההישגים והביצועים, בניהם: הדמיה מנטאלית (היכולת לדמיין את ביצוע מטלות) טכניקות הרגעה ומיקוד (רילקסציה), חשוב מדיי פעם לשבת מול הים או במקום שאתם אוהבים להיות רגע עם עצמכם, להיות בשקט לחשוב מחשבות על דברים שאתם אוהבים ורוצים להשיג, ולרגע לפני שאתם חוזרים לאוטו אל תשכחו לעשות על המחשבות האלה save וחזור אליהם מדיי פעם.
