במדור החדש שלנו "עסק ספורטיבי" נפגיש אתכם ונספר לכם קצת על מי שמנהל את עסקי הספורט בארץ. והפעם: אילן בניסטי, מנכ"ל "ראן ספורט בע"מ" – יבואני ברוקס בישראל

מאת:מערכת שוונג

אילן בניסטי
44, נשוי+2, תל אביב

מקום עבודה ותפקיד
מנכ"ל חברת "ראן ספורט בע"מ" – יבואנית ברוקס (Brooks) בישראל.

 על החברה
החברה משווקת בארץ שלושה מותגים מובילים מהעולם: המותג המרכזי שלנו הוא ברוקס, שכולל נעלי ריצה וביגוד, Moving Comfort – ביגוד וחזיות ספורט לנשים, Salice – משקפיים וקסדות לרוכבי אופניים ובנוסף, בתחום ה"קומפרשן" – המתוג Zenzah. אנחנו מוכרים היום בארץ למעל 150 חנויות, מתוכן יש לנו חמש חנויות מותג של ברוקס.

כמה שנים בחברה? ובתפקיד?
הקמנו את החברה לפני 10 שנים, אני, אשתי לימור וגיסי – רונן בכור. אנחנו מציינים בימים אלה 10 שנים לחברה וממש לפני שבוע ערכנו אירוע לחגיגת העשור. מלבד כל הלקוחות שלנו הגיעו גם נשיא ברוקס העולמית ומנכ"ל החברה בגרמניה. היה נפלא.

כרוניקה קרייריסטית
הריצה היא משהו שהיה קיים אצלי כבר מגיל ילדות ועסקתי בו באופן מקצועני עד גיל 26. לאחר מכן, מסוף שנות העשרים עד עד תחילת שנות השלושים שלי, עסקתי בעבודות גינון בתל אביב, כשכיר ועצמאי. כיוון שהספורט תמיד נשאר ברקע ברגע שמצאתי תפקיד בתחום – כאיש שיווק בסאקוני – ידעתי ששם זה המקום שלי ועשיתי סוויץ' מהיר לתחום השיווק בספורט. אחרי שנתיים שם הרגשתי בשל לעשות משהו באופן עצמאי, חברתי לגיסי ומאז הכל היסטוריה.

איך הגעתם דווקא למותג ברוקס?
אני, כמישהו שבא מהתחום, עקבתי מאוד אחרי תעשיית הספורט וברוקס, גם אם היא לא היתה גדולה, תמיד היתה חברה שדיברו עליה ככזו שהריצה היתה הדבר המוביל בה ולכן משך אותי להתחבר אליה – רציתי חברה שהדי אן איי שלה זה הריצה. אז פנינו אליהם וקיבלנו את הזיכיון וכך התחלנו לשווק את המוצר בארץ – היינו הראשונים לעשות זאת ועד היום אנחנו המשווקים הבלעדיים בארץ.

לחץ בעבודה מ-1 עד 10
לא הייתי מגדיר את זה כלחץ אבל העבודה בהחלט אינטנסיבית מאוד. בשוק הזה יש המון התרחשויות ואירועים ובין לבין צריך לדאוג לעבודה המסחרית השוטפת, כך שעובדים מסביב לשעון ולזה נוספים אירועים בספה"ש. אז למונח לחץ אני לא מתחבר, אבל הייתי אומר 10 באינטנסיביות.

מה חדש בחברה?
אנחנו כרגע פתחנו את חנות המותג החמישית שלנו, בפתח תקווה וביום שישי הקרוב ניקח חלק במרוץ "רצים בקצב ברוקס" שיערך בראשל"צ. זה מרוץ שהשקענו בו כחברה תקציב משמעותי יותר ממה שאנחנו רגילים ולכן אנחנו נותני החסות הראשית באירוע.

למה השקעתם במרוץ הזה באופן מיוחד?
החברות העולמיות כמו נייקי ואדידס מייצרות "מגה אירועים" וכך נוצר מצב שכל האירועים הגדולים הלכו לחברות הגדולות. לנו, כחברה מאוד מעורבת בתעשיית הריצה, אבל פרטית וקטנה יותר, היה חסר אירוע שיוכל להיכנס לרשימת האירועים הגדולים, לצד האירועים שבהם אנחנו משתתפים באופן שוטף, כמו מרוץ כפר סבא או ברוקס מרתוניה. ואני חושב שדרך האירוע הזה אנחנו עושים קפיצת מדרגה ומגיעים לקהלים שלאו דווקא מאפיינים את המרוצים המקצועיים הידועים, ל"רצי חדר הכושר" ו"רצי הפארקים" וזו התרחבות חיוביות. גם מאוד התחברנו לקונספט המוזיקלי של המרוץ שמתקשר לסלוגן של ברוקס שהוא "Run Happy". זה מרוץ חווייתי וכך אנחנו מתייחסים לריצה – כחוויה כיפית מעבר לתחרותיות שקיימת. זה חיבור טוב מבחינתנו.

מה היעדים המקצועיים לשנה הקרובה?
קודם כל לעמוד ביעדי הגדילה כפי שכל חברה מייעדת לעצמה. אנחנו מייצרים גידול של 25% משנה לשנה במכירות שזה גידול מדהים ואנחנו מקווים להמשיך בו. מעבר לזה אנחנו רוצים להביא לרצים את הבשורה של תפיסת ההתאמה החדשה של ברוקס – לנהל יותר דו-שיח עם הרצים לגבי הצרכים שלהם, להבין איך הם היו רוצים לחוות את הריצה שלהם ופחות להחליט עבורם. לכן אנחנו מציעים שתי קולקציות שמאפשרות חוויית ריצה משתנה: קולקציית Pure – נעליים קלות וגמישות למי שרוצה להרגיש קרוב יותר את משטח הריצה וקולקציית נעלי הליבה – הנעליים המרופדות שאנשים הורגלו אליהן. כך אנשים יכולים לבחור באיזה אופן הם רוצים לחוות את הריצה בהתאם לצרכים המשתנים. אנחנו מנסים לייצר חדשנות מהבחינה הזו.

מה האתגרים הכי גדולים היום בשוק הישראלי?

האתגר המרכזי הוא ליצור את הבידול ביננו לבין חברות הספורט האחרות. אנחנו רואים את עצמו כחברה מובילה שמביאה ראשוניות ואת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיש בתעשייה לקהל הרצים. אנחנו רוצים להיות החברה המובילה בתחום בארץ ואפשר לומר שאנחנו די שם.
 

האם ניהול המותג שונה בישראל לעומת חו"ל?
בעניין הזה אנחנו וחו"ל מאוד מיושרי קו. הפוקוס שלנו בריצה הוא מאוד ברור וזה גם מה שנעשה עם המותג בחו"ל.

ההישג הכי גדול שלך
להמשיך לאהוב את מה שאני עושה לאורך כל העשור של העשייה הזו ואת האנשים שאני עובד איתם. לקחתי משהו שהיה תחביב והפכתי את זה לעסק וזה לא דבר מובן מאליו לשמר את ההנאה הזו כל כך הרבה שנים, כך שאני רואה בזה הישג בפני עצמו.

פרגן למתחרה אחד שלכם
אני אפתיע – אני מפרגן לסאקוני כי אני חושב שיש הרבה דברים משותפים בדרך שלנו ושלהם, באיך שהדברים התחילו ובמעורבות המאוד אישית של העוסקים בדבר, אז אני מעריך את העשייה שלהם למרות התחרות.

באופן אישי – עושה ספורט? 
אני רץ אבל דווקא עכשיו אני מגלה את כל עולם רכיבת הכביש. נכנסתי לזה בחודשיים האחרונים וכשאני נכנס למשהו אני נכנס בכל הרצינות – זה אומר שהצטרפי לקבוצת Xteam ואני רוכב לפחות ארבע פעמים בשבוע, כשבימים הנותרים משלב את זה עם חדר כושר וריצה. אני מאוד נהנה מהחידוש הזה.

רקע ספורטיבי
ריצה זה ספורט שמלווה אותי, כאמור, מילדות. כבר כילד הצטיינתי בכל מקצועות הריצה. אני זוכר
שהמורה שלי לחינוך גופני בבית הספר היסודי באה להורים שלי ואמרה להם  ש"אם הם לא
יעשו שום דבר עם זה אז נאבד פה כישרון גדול". כנער גם הייתי אלוף הארץ לנוער במרוצי שדה וייצגתי את ישראל באליפות העולם במרוצי שדה ב-1986. בנוער אימן אותי אנטיוניו סנטורי ואחר כך, בבוגרים, התאמנתי אצל איליה בר זאב. בבוגרים הייתי בטופ של הרצים בארץ עם תוצאות בולטות: 30:16 דקות ב-10,000 ו-67 דקות בחצי מרתון. בגיל 26 פרשתי מפעילות באופן מקצועני.

וככלל, עובדי החברה עוסקים בספורט?
כן, אנחנו חברה עם אוריינטציה של ספורט ואנשים עוסקים בזה באופן שוטף, בריצה ורכיבה. זו לא חובה אבל אפשר לראות שלעשייה בתחום הזה צריכים לבוא ממקום של חיבור לספורט ואי אפשר לברוח מזה – זה הדי אן איי של האנשים.