בימים המורכבים האלה, מרגיש שכל מה שקרה לפני המלחמה כבר הרחק הרחק מאחורינו. אבל שנת 2023 בשחייה העולמית הייתה מלאה בהתרחשויות: תחרויות גדולות, כוכבים עולים, מעצמות נופלות, ענקים שנשארו בחוץ, קאמבקים מהאגדות ו… גם קצת טראש טוק. כל אלו מתנקזים יחד לבריכה גדולה וגועשת לקראת השנה האולימפית שבפתח.
18 שיאי עולם נשברו
17 בבריכות הארוכות ושיא אחד בבריכות קצרות – 13 שיאי נשים, 4 שיאי גברים ושיא מיקס אחד. אמנם מספר השיאים הכולל קטן מעט בהשוואה לשנים 2021 (24 שיאים) ו-2022 (26 שיאים), אולם אם מסתכלים על הבריכות הארוכות בלבד (ויש לא מעט שעושים זאת), מדובר בשנה בה נקבעו הכי הרבה שיאי עולם מאז תום עידן החליפות אי שם ב-2009. בין השיאים היו שניים יוקרתיים ו-ותיקים במיוחד מעידן החליפות, אשר נחשבו במשך שנים ל"בלתי שבירים":
• לאון מרשאן (4:02.50 דקות) ששבר את שיאו האגדי של מייקל פלפס (תוצאה) ב-400 מ.א משנת 2008.
• מולי אוקלהאן (1:52.85 דקות) ששברה את שיאה של פדריקה פלגריני ב-200 חופשי משנת 2009.
השנה נפתחה אצל הצעירים (יחסית) בסימן עונת המכללות ובריכות היארדים. העונה הזאת התאפיינה בעיקר בשני דברים: דומיננטיות של לאון מרשנד בגברים ושליטה של וירג'יניה (בהובלת קייט דאגלס והאחיות וולש) בנשים.
בקיץ, התחרות המרכזית של השנה, אליפות העולם שהתקיימה בפוקאוקה וזימנה לנו קרבות מרתקים כצפוי לשנה קדם אולימפית. האוסטרלים שלטו ביד רמה במדרגה הגבוהה של הפודיום (13 מדליות זהב) בעוד שהאמריקאים ("רק" 7 מדליות זהב) הרבו לאייש את המדרגה השנייה והשלישית. במקום השלישי בטבלת המדליות עם הופעה מרשימה ביותר, הגיעו הסינים (5 מדליות זהב), בעיקר בזכות הופעה בלתי נשכחת של החזיסט צ'ין הייאנג (3 מדליות זהב אישיות + זהב וכסף בשליחים).
במשחקי אסיה בספטמבר, המשיך צ'ין להרשים והוביל את סין יחד עם ז'אנג יופיי לשליטה מוחלטת של הסינים בבריכה. מעל כולם בלטו נבחרת השליחים של סין שמתכוונת לאיים על הזהב ב-4X100 מעורב ונבחרת קוריאה החזקה והמפתיעה ב-4X200 חופשי שתנסה להתברג בפודיום האולימפי.
בחודש אוקטובר, סבב גביע העולם של איגוד השחייה העולמי הדגיש פעם נוספת את השליטה המוחלטת של קיילי מקיואן במשחי הגב ושל צ'ין במשחי החזה. השניים גם גרפו פרסים כספיים גבוהים במיוחד, שיתנו להם ראש שקט בשנה הבאה. בדצמבר קינחנו באליפות אירופה בבריכות קצרות בכיכובם של דניאל וויפן (3 מדליות זהב ושיא עולם) ונואה פונטי השוויצרי (שיא אירופי, שלוש מדליות זהב ומדליית כסף).
בשנה הזאת היו בעולם השחייה גם אירועים מחוץ לבריכה
מלחמת רוסיה-אוקראינה – הרוסים נשארו מנודים מהזירה הבין לאומית והתחרו בעצמם. נשברו ברוסיה שני שיאי עולם השנה – קלימנט קולסניקוב ב-50 גב (23.55 שניות) ויבגניה צ'יקונובה ב-200 חזה (2:17.55 דקות). המחלוקת סביב השתתפותם של ספורטאים רוסים באולימפיאדה ובאיזה מתכונת עודנה נמשכת.
המלחמות שבראש – שלושה ענקים (ויש שיגידו שלושת המובילים בשנים האחרונות) בשחיית הגברים התמודדו כל אחד באופן שונה עם קשיים נפשיים שאילצו אותם להיעדר מאליפות העולם. ראשון היה קיילב דרסל שכבר בשנה שעברה נעלם מהבריכה ורק אחרי כחצי שנה חזר למים בהדרגה, אך לא הצליח להעפיל לאליפות העולם. שני, אדם פיטי שבשנה שעברה נפצע ובמהלך השנה התמודד עם שלל קשיים נפשיים, פרידה מבת הזוג ואם ילדו והתמכרות למשקאות אלכוהולים. פיטי חזר להתחרות בסבב גביע העולם ומקווה לחזור לכושר עד האולימפיאדה. שלישי, כריסטוף מילאק ההונגרי שהודיע שלא ישתתף באליפות העולם וגורמים בנבחרת הונגריה טוענים כי חזרתו לשיא הכושר אינה מתקדמת בקצב טוב.
ולבסוף, הנבחרת שלנו לשנת 2023
• הקפטנית – קיילי מקיואן (אוסטרליה). שיפור שלושת שיאי העולם בכל משחי הגב וזכייה בשלוש מדליות זהב אישיות (50-200 גב) באליפות העולם מזכים אותה בקלות בתואר הקפטנית.
• הקפטן – לאון מרשאן (צרפת). שלט ביד רמה בעונת המכללות, שבר את השיא האגדי של פלפס וסיים עם 3 מדליות זהב אישיות באליפות העולם.
• היציבה – מולי אוקלהאן (אוסטרליה). המשיכה את השיפור משנה שעברה, הגנה על התואר ב-100 חופשי והוסיפה לזה זהב ושיא עולם מפלצתי ב-200.
• זה שכולם שכחו ממנו – אחמד חפנאווי (תוניסיה). נעלם לחלוטין מהמפה אחרי הזכייה המפתיעה בטוקיו וחזר בענק לאליפות העולם השנה (שני זהב וכסף) ולקראת המשחקים האולימפיים (וברשותכם, נתעלם מההתבטאויות האומללות שלו על המלחמה).
• הצעירה – סאמר מקינטוש (קנדה). שיא עולם ב-400 מעורב, שתי מדליות זהב ושתי מדליות ארד, כל זאת לפני יום הולדתה ה-17.
• הצעיר – ג'ייק אלכסי (ארה"ב). לא הבחירה הכי ברורה, החותר האמריקאי שיפר במהלך השנה את שיאו האישי ב-100 חופשי מ-48.82 שניות ל-47.31 שהעניק לו את הכסף באליפות העולם והוסיף על זה כסף ב-50 חופשי. אלכסי מבסס את מעמדו כשחיין מרכזי בשליחים האמריקאים לקראת המשחקים האולימפיים.
• הוותיקה – רותה מיילוטיטה (ליטא). זהב אולימפי ב-2012 בגיל 15, שיא עולם ב-2013, דעיכה, פרישה לכמה שנים, חזרה, שיא עולם בבריכות קצרות והשנה סוף סוף השיבה לעצמה שיא עולם בבריכות ארוכות ב-50 חזה וכמעט גם ב-100.
• הוותיק – קמרון מקאבוי (אוסטרליה). השחיין שתמיד החמיץ במאני טיים התייצב ובגדול לגמר ה-50 חופשי, זכה באליפות העולם וקבע את אחת התוצאות המהירות בהיסטוריה (21.06).
• פריצת השנה – דניאל וויפן (אירלנד). הפך מאנונימי לאחד מהשמות המאיימים בשחיית המרחקים. על אף שקבע תוצאות מדהימות באליפות העולם, הוא לא עמד בראש הפודיום, אבל את השנה הוא קינח בריסוק שיא העולם ל-800 חופשי בבריכות קצרות.
כמעט נכנסו:
• סאם שורט (אוסטרליה) – הצעיר שכיכב באליפות העולם זכה ב-400 חופשי, שני במעט ב-800 חופשי ושלישי ב-1500.
• בובי פינק (ארה"ב) – האמריקאי עם הפיניש המשיך להראות שיפור עקבי בתוצאות במרחקים הארוכים ויחד עם חפנאווי התקרבו מאוד לשיא העולם ב-1500 מטרים.
• שרה שוסטרום (שוודיה) – גם בשנה רגועה יחסית, השחיינית האגדית הספיקה לשבור שיא עולם ב-50 חופשי ולקחת שתי מדליות זהב באליפות העולם.
• שיינה ג'ק (אוסטרליה) – שחיינית השליחים האולטימטיבית של אוסטרליה שגם קיבלה את הצ'אנס ב-50 חופשי ופרעה את השטרות עם מדליית כסף.
בתום שנה עמוסה בתחרויות גדולות והתרחשויות בעולם השחייה, אנחנו נכנסים לשנה אולימפית שצפוייה להיות מעניינת במיוחד. השנה תפתח באליפות עולם (שצפויה להיות דלילה יחסית בכוכבים) בדוחא שבקטר, מעט לאחר מכן יתחילו תחרויות המבחנים לאולימפיאדה. בין לבין צפויה עונת מכללות צפופה וסוערת. ובקיץ הדובדן שבקצפת, פריז 2024!