לאחרונה ניכר כי יותר ויותר ישראלים כבר מיצו את תחרויות איש הברזל "המסורתיות" באירופה, והחיפוש אחרי תחרויות חדשות ואטרקטיביות מבחינת מחיר ומיקום מתחדש. לצ'אלנג פוזנן הגעתי כאשר חיפשתי תחרות במקום ומחיר אטרקטיביים, ושנחשבת "מהירה" יחסית – מהירה בתחום הברזל משמעותה מסלול רכיבה וריצה שטוחים יחסית, ללא הרבה פניות ובתנאי מזג אוויר סבירים. התחרות הנה למעשה תחרות מקומית, שחברת "צ'אלנג" לקחה תחת חסותה והיא מתקיימת במודל שמזכיר את הישראמן שלנו. ביום שבת מתקיימות תחרויות למרחקים אולימפי וספרינט, ואילו ביום ראשון חצי איש ברזל ואיש ברזל מלא (מה שמאפשר למשלחת גדולה יותר לצאת כאשר גם מתחרי חצי איש יכולים להצטרף וליהנות מחוויה של תחרות בחו"ל).
הלוקיישן – אגם מלטה בפוזנן | צילום: באדיבות ניר לוי
עוד כתבות בנושא
האם ניתן לרתום את המשפחה לאימוני איש ברזל?
כיצד התוצאה שלכם בטריאתלון אולימפי מנבאה את התוצאה באיש ברזל?
עושים איש ברזל בחו"ל? כך תתכננו את הנסיעה
ההרשמה לתחרות התבררה כתהליך מורכב מזה שהורגלנו אליו. לא ניתן לשלם דרך האתר באמצעות סליקת אשראי – יש לבצע העברה בנקאית במטבע זר ולוודא אישור במייל מול החברה. האתר האינטרנט של התחרות אינו מספק מידע מפורט לגבי המסלולים, סוגי הג'לים והאיזוטוני שיסופקו, ובכלל ניכר שהוא מאוד בסיסי ואינו מעודכן באופן שוטף.
התחרות מתקיימת באגם מלטה בפוזנן, מקום יפה ושקט, קרוב למרכז העיר, והריצה סביבו בסך הכל נוחה מאוד בהיבט תוואי השטח.
איסוף הערכות התבצע באוהל צמוד לאקספו. יש לציין שהאקספו קטן מאוד יחסית לתחרויות גדולות, אבל עונה על כל הצרכים של מתחרה ממוצע. למרות הכתוב באתר, הוא נפתח בפועל רק ביום שישי בצהריים ולא בחמישי. הוא מוקם על משטח דשא, וגשם שירד בחמישי בלילה יצר עיסת בוץ ושלוליות שהקשו על הגישה לאוהל ההרשמה ולאוהלי האקספו עצמם (בהמשך העסק התייבש והסתדר).
אקספו קטן וצנוע. צ'אלנג' פוזנן | צילום: באדיבות ניר לוי
גם התדריך היה באווירת תחרות מקומית. הוא התבצע על טריבונות של מועדון השייט המקומי, בעוד השקופיות מוקרנות על מסך ענק כ-300 מטר מאיתנו מעברו השני של האגם – הרגשתי קצת כמו בדרייב אין של שנות ה-80.
התדריך התבצע בשפה הפולנית מאחר ורוב רובם של המתחרים מקומיים. מנהל התחרות הקפיד לחזור על עיקרי הדברים באנגלית, ואף ענה בסוף באדיבות לשאלות שלי על הבהרות שביקשתי.
לתחרות הבאה שלכם לחצו כאן
שיטת ההחלפה בתחרות זו עובדת כמו בטריאתלון אולימפי. שטח החלפה אחד, גם לרכיבה וגם לריצה. ארגז ליד האופניים וההחלפה מתבצעת במקום. ללא שקיות החלפה, ללא מתנדבים שלוקחים לך את האופניים. עשיתם את טריאתלון תל אביב, אילת או גן שמואל – אתם מוכנים לבצע החלפה באיש ברזל בפוזנן. קיים אוהל החלפה למתערטלים שבינינו…
התחלת המרחק המלא יועדה לשעה 7 בבוקר. בפועל היה איחור (גם פה ההרגשה היתה ביתית משהו..), וההזנקה התאחרה ב-20 דקות. יש לציין שההזנקה מתבצעת מתוך המים, כששוחים כ-200 מטר לקו הזינוק. הזינוק הגיע במפתיע וללא כל הכנה מוקדמת. השחייה באגם היתה נוחה בסך הכל. המים יחסית נקיים והמסלול היה מסומן בצורה טובה מאוד על ידי מצופים גדולים ובולטים. משתתפי חצי המרחק זינקו בשעה 09:00 – שעתיים אחרי זינוק המלא.
מסלול שביום טוב יכול להיות מהמהירים באירופה | צילום: באדיבות ניר לוי
היציאה לרכיבה מתחילה בריצה של כ-250 מטר לקו העליה. לא נעים לא נורא. מסלול הרכיבה כאמור שטוח (עלייה מצטברת של 550 מטר) ומורכב מ-4 הקפות של 45 ק"מ. ביום ללא רוחות חריגות מדובר להערכתי באחד המסלולים המהירים הקיימים בתחרויות באירופה. כשאתה מקבל יום עם רוחות חזקות ובעיקר משנות כיוון – העסק מעט יותר מאתגר. הרכיבה רובה ככולה בשטח פתוח ולא אורבני, מה שבהחלט מהווה אתגר בהיבט הרוחות. העידוד בעיקר בצומת אחת בסמוך למעבר לכניסה לשטח ההחלפה. בפולין כמו בפולין…רוב הזמן אתה לבד…
ברכיבה ישנם 2 תחנות הזנה (כל 20 ק"מ) שמספקות מים, איזוטוני של חברה בשם oshee (בסך הכל לא רע), בארים וג'לים (של אותה חברה).
עם הצטרפות מתחרי חצי המרחק, המסלול התמלא מתחרים והיעדר אכיפה לחלוטין בתחרות אפשר לחלק מהמתחרים לחגוג עם דרפטינג לא חוקי. איש איש מול מצפונו.
היציאה לריצה מתבצעת כאמור מאותו שטח החלפה, כאשר מסלול הריצה מורכב מ-8 הקפות מסביב לאגם בו מתבצעת השחייה (קצת יותר מ-5 ק"מ לכל הקפה). הריצה מתבצעת בשטח פתוח על אספלט, וביום אופטימלי היא מהירה מאוד. במסלול הריצה 3 תחנות הזנה שכוללות מים, איזוטוני, בננות ופלחי תפוזים. כמו כן עמדת רד בול חביבה עם מוזיקה ומצב רוח טוב. היתרון במסלול זה הנו האפשרות של המלווים לחוות את הריצה יחד עם המתמודד וכמתחרה אני יכול להעיד שזה מהווה יתרון משמעותי – גם למלווים.
תחרות מקומית סימפתית וללא יומרות | צילום: באדיבות ניר לוי
לסיכום, צ'אלנג פוזנן הנה תחרות מקומית סימפתית וללא יומרות. הייתי מגדיר אותה כתחרות ברזל "low cost", שבה למעשה את משלם מעט מאוד יחסית לתחרויות ברזל אחרות באירופה – אבל בסך הכל מקבל חוויה דומה, אם אתה מנקה את השואו אוף שקיים בתחרויות הגדולות. העיר אטרקטיבית ויש בה מקומות בילוי, הטיסה המלון ובכלל ההוצאות – מהנמוכות באירופה.
